יש משהו מבלבל בלבד של המטפלים.
מצד אחד, נדמה שטיפול זה כל הזמן להיות עם אחרים.
והיום-יום בקליניקה אכן מפגיש אותך עם לא מעט אנשים.
מצד שני,
תכל'ס זה לבד. לבד כל היום בעמדת המטפל.ת,
לבד בקידום ובשיווק,
לבד בניהול ובשגרה,
לבד בקבלת ההחלטות
וכל זה בתוך הניכור המתעתע של העידן הדיגיטלי: כאילו ביחד, אבל לא באמת.
אבלוזה אבל ממש ממש משמעותי: זה כל כך לא חייב להיות ככה. כי גם כמטפלים עצמאיים, יש
מלא חיבורים שאפשר לעשות.
הן הרי שם כל הזמן:
ההזדמנויות לחיבורים.כל כך הרבה דרכים להתחבר: מקצועיות, אישיות, קולגיאליות, קהילתיות.
במרחב הפיזי, במרחב הוירטואלי, במרחב השיווקי.
נו יופי. אז איך עושים את זה??
אם אתן אומרות שההזדמנויות האלה ממש מתחת לאף, אז איך מגיעים אליהן?או! בדיוק בשביל זה בחרנו להקדיש את המפגש השנה לנושא של חיבורים סביב הקליניקה.
איך מייצרים את החיבורים האלה וגורמים להם לקרות?
איך לומדים לראות את העולם כרשת של הזדמנויות לחיבור?
ומה בעצם יוצא לי מזה?
וכל זה בבוקר קייצי (אך ממוזג היטב), עטוף בחברה משובחת, מלא תוכן איכותי ושימושי ושפע אווירה קלילה, מושקעת ומפנקת - כמו שאנחנו אוהבות.