image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 10 ביוני 2019
image
חודש יוני הוא חודש המאבק למען זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדריות.ים וביסקסואליות.ים וגם אינטרסקס, א-מיניות.ים, פאנסקסואליות.ים ופוליסקסואליות.ים). השנה גם יצויין יובל ה-50 לאירועים המכונים 'מהומות סטונוול'. מהומות אלה פרצו כלפי משטרת ניו יורק במחאה על הומופוביה ואלימות מתמשכת נגד חברות וחברי הקהילה. המהומות החלו בשבת, 28.6, כשהמשטרה פשטה על גיי-בר בשם 'סטונוול-אין' בגריניץ' וויליג'.  עד היום נחשבים האירועים הללו נקודת ציון בתולדות המאבק לזכויות להט"ב, בעקבותיהם החלו להתארגן מצעדי הגאווה, תחילה בניו יורק, ואחר כך גם במקומות נוספים ברחבי העולם. הבא נזכור את ראשית המאבק ואת מי שהיו אז חלוצות וחלוצים. הסרטון כאן הוא אודות מהומות סטונוול מפי אלה שנכחו שם. 

What Was It Really Like During The Stonewall Riots? 
Fifty years on from the landmark Stonewall riots, the circumstances for NYC’s LGBT+ culture have changed exponentially. i-D celebrates the freedom given to today’s young LGBT+ population as a result of the previous generations’ fight. ⁣
We speak to eyewitnesses from the riot and members of the elderly LGBT+ community at New York's Sage Centre. ⁣
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

רות פרסר מציעה קריאה קוורית במגילת רות 
אז מה הסיפור של רות ונעמי? או ליתר דיוק, מה הסיפור שלנו ושלי על רות ונעמי? מה הפוטנציאל שאני רואה במגילה? ולמה בדיוק אני כמהה שם כאישה לסבית בברלין, שנהנית מפריבילגיות מאפשרות לה לומר ש"בחרה" לחיות כלסבית, בביטחון יחסי, שבחרה לעקור ממדינת הלאום והאזרחות שלה, אם גם באופן זמני, ולא כפליטה, לעיר שהפכה עבור קווירים ישראלים (ולא רק עבורם) למשאת נפש, ל"ציון החדשה" במילותיו של לורנס שימל (1997 Schimel).
 
 
רות פרסר, פמיניסטית, וחוקרת תרבות. פעילה ב'אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה', ומרצה במכללת תל חי. פרסר חוקרת את המרחב הציבורי ופוליטיקת השייכות בהקשרים של אינטימיות, מיניות, קהילות דיאספוריות ופמיניזם בישראל. בימים אלו היא עורכת מחקר בנושא נשים חסרות מעמד בחיפה כחלק מפרוייקט של 'אשה ל'אשה'.
חדש על המדף

חדש על המדף

בקולן - נשים בישראל בצל מלחמות ואובדן
רות שפירא
ידיעות ספרים, 2019
 
ספר זה מביא את סיפוריהן של מי שלא תמיד רוצים לשמוע אותן, נשים שלא פעם שותקות בקשר למה שחוו בעקבות המלחמות: אלמנות צה"ל, בנות זוג של נופלים, אחיות שכולות, נשות פדויי שבי והלומי קרב, יתומות צה"ל,  נכות צה"ל וחיילות שנקלעו למצבי קרב. גם המחברת רות שפירא נמנית על ציבור זה. היא התאלמנה במלחמת יום כיפור כשהיא בת 24. בהקדמה הפותחת את ספרה, מנסה שפירא לספר את עצמה ולהסביר את שתיקתה: מדוע רק אחרי למעלה מארבעים שנה היא העזה לפנות ולעסוק בשכול שלה באמצעות סיפוריהן של עשרות נשים שכולות צה"ל, לסוגיהן.
 

 
 
רות שפירא, ילידת פינלנד, היא עיתונאית ומתרגמת בכירה של ספרות יפה מהשפות הסקנדינביות. בֿ- 2016 עוטרה כחברה במסדר "כוכב הצפון" השוודי המלכותי על תרומתה להפצת הספרות השוודית בישראל. בעבר כיהנה בתפקיד נספחת תרבות בשגרירות ישראל בסטוקהולם. זה הספר השני מפרי עטה, קדם לו "הירח אותו ירח: אודיסיאה לווייטנאם" (2015). שפירא היא אם לבת.
 
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
  • בקשה מד"ר יהודית אברהמי לתכניות המגדר באוניברסיטאות ובמכללות, ולכל אלה שמתעניינות/ים:
     
    לפני כשנה פרסמתי באתר האגודה ללימודים פמיניסטיים צילומים של ספרים למסירה. קבלתי תגובה אחת וסטודנטית למגדר לקחה כמה ספרים. כעת אני ממשיכה בפינוי, ומורידה מהמדפים עשרות ספרי עיון ומחקר שקניתי בחו"ל, בעיקר באנגליה, כשלמדתי לדוקטורט שם. רובם על חינוך ומגדר, כיתה פמיניסטית, פסיכולוגיה של נשים, סוגיות של שוויון בין המינים, וכן על מחקר פמיניסטי ועל מחקר חינוכי.
    שוב פרסמתי צילומים, והיום הגיעה מישהי שלמדה מגדר בבר אילן ומתוך ארגזים עם כ 50 ספרים, בחרה 4, כי אמרה שאין לה מקום וממילא אף אחד לא קורא ספרים היום. היא אומרת שבלימודי מגדר כמעט אין עיסוק בחינוך, שזו בעיה שאני עוקבת אחריה בסדירות, כשאני בודקת באתר האוניברסיטה את נושאי התיזות.
    כואב הלב לזרוק למחזור נייר, ואם אשים במדפים בתחנות אוטובוס הסיכוי שמישהו יקח ויקרא הוא נמוך מאוד. לפני שאני מוסרת לחנות שתזרוק את הרוב אני פונה אליכן לעזרה. אני גרה ברעננה ואשמח מאד שהספרים, לפחות חלק נכבד מהם, יתרמו לפיתוח החשיבה על מגדר וחינוך, עדיין יש כל כך הרבה לעשות בנידון.
    אשמח לכל רעיון,
    בברכה,
    יהודית
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
image
הרשות לקידום מעמד האישה הוקמה על פי חוק בשנת 1998, במטרה לקדם את השוויון בין המינים בישראל, להביא לתיאום בין הגופים המטפלים במעמד האישה, לקדם פעילות למניעת אלימות נגד נשים, לקדם את החינוך, החקיקה והאכיפה בתחומים אלה, ולהעמיד לרשות הממשלה את הכלים והמידע הנדרשים להשגת המטרות האמורות.
 לאחרונה פרסמה הרשות דו"ח המסכם את פעילותה לשנת 2018  
image
FacebookWebsite
כתבו לנו: