אל השמש במיתולגיה המצרית

רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית. רע היה אחד האלים הקדומים ביותר בפנתאון המצרי העתיק. עוד בימי הממלכה התחתונה, שם שימש כאל השמש, וכאל המגן של בירת הממלכה והעיר העתיקה ביותר במצרים, הידועה בשמה היווני: "הליופוליס". החל מתקופת השושלת החמישית (שנת 2400 לפנה"ס), הועלה רע מדרגת אל עירוני, לדרגת אל לאומי, ובשלב מאוחר יותר אוחדה דמותו עם זו של האל אמון, אלה של העיר תבאי, איחוד שיצר את אל-העל "אמוּן-רַע", אחד האלים הנכבדים והנערצים ביותר במצרים העתיקה. עוצמתו של אמון-רע הייתה כה גדולה, עד שבשלהי התקופה ההלניסטית-רומית במצרים, הוא נתפס בידי תושביה היוונים והרומים כהתגלמות של האלים זאוס או יופיטר. מסיבה זו כינו היוונים את תבאי בשם "דיוספוליס" ("עירו של זאוס"). רע נשאר האל הדומיננטי במהלך כל שנות קיומה של ממלכת המצרים, למעט תקופה קצרה בזמנו של הפרעה אחנתון, אשר הנהיג בממלכה דת מונותאיסטית, במרכזה עמד האל אתון, שהיה למעשה השמש עצמה.

רע ואלי שמש נוספים בפנתאון המצרי

השמש היוותה בעיני המצרים את התגלמותו הממשית של רע, ולפעמים התייחסו אליה כעינו הפקוחה של האל. בתקופה מאוחרת יותר, כאשר אתום, אל הארץ, הפך לאל השמש השוקעת, החלו מתייחסים אליו כזהה לרע. חפרי, אל זוטר, אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, התמזג אף הוא במרוצת השנים עם האל רע, והפך מאוחר יותר לפן זריחת השמש של האל. לבסוף החל רע לאבד מיוקרתו בעיני המצרים, שהחלו מעדיפים על פניו אל שמש נוסף – הורוס. כאשר נהיה הורוס חשוב מרע, הפכו המצרים את רע להתגלמות של הורוס אשר כונתה "רע-חראחתי" ומשמעה: "רע, הורוס של שני האופקים".

רע ויחסו לאלים אחרים

בהיותו אל השמש והשמש עצמה, עשה האל רע יום יום את מסלול השמש בשמים ממזרח למערב. המצרים הקדמונים סברו שאת חלקו הנסתר של מסע זה, מנקודת שקיעת החמה לנקודת זריחתה ביום שלמחרת, עשה אל השמש מתחת לפני האדמה, בעולם התחתון. על בסיס סברה זו, טוו המצרים שלל אגדות ומיתוסים. אחד המיתוסים מספר כי את המסע בשאול עבר רע על גבי סירה שנוהגה על ידי האל מאט, ואשר החותרים בה היו האלים הורוס ותחות. האחריות לביטחונה של הסירה הופקדה בידי האלים סת ומהן, אשר הגנו על רע מפני תקיפת המפלצת אפפ (מוכר גם כ"אפופיס", נחש ענק המהווה את התגלמות החשיכה והחורבן). תופעת ליקוי החמה הוסברה על ידי המצרים הקדמונים כהתרשלות רגעית של האלים המגינים על הסירה בתפקידם, ועקב כך התגברות רגעית של אפפ על רע.

סמליות האל רע

מתוקף היותו אל השמש, סומל רע לרוב בסמלים הקשורים לשמש, כדוגמת עיגול ובמרכזו נקודה (⊙), או דיסקה זהובה. סימנים אלו נפוצים לציון השמש גם באסטרולוגיה של ימינו, וכן בכתבים אסטרונומיים סיניים. דמות נוספת שסימלה את האל, היא עוף החול ("פיניקס"), וזאת משום שבדומה לעוף זה, היה האל עולה בלהבות מדי ערב בשקיעה, וקם לתחייה מחדש עם שחר. סמל מוכר נוסף הקשור לאל הוא הסמל "העין של רע", סמל מצרי עתיק, המסמל הגנה ועוצמה, ואשר לעתים מכונה גם "עינו של הורוס".

(אלי מצריים העתיקה, מתוך האתר: historyland)