image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 2 בפברואר 2020
כנסים מהדהדים

הקונגרס הבינלאומי 2019 More Women for More Peace
פריס, 18 באוקטובר 2019
National Federation of Mothers for Peace



במסגרת כנס זה לקחה חלק רחל עמרם חברת הפדרציה ונציגת ישראל. 


I would like to talk to you about 3 issues: 

  • The significance of women’s inclusion in conflict resolution.  
  • Women's exclusion from conflict resolution processes in Israel although they have been extremely active and were recognized internationally.  
  • The need for gender equality in society to end conflicts in general and in particular - the Palestinian-Israel conflict. 
הנה מצגת ההרצאה שלה בנושא: תרומתן של נשים לפתרון סכסוכים (להורדה)    


רחל עמרם (מרמלשטיין), בעלת תואר מאסטר במדיניות ציבורית וישוב סכסוכים בינלאומיים מנקודת מבט פמיניסטית, אוניברסיטת פיטסבורג, ארה"ב; אוניברסיטת פיטסבורג: מענק מחקר על הצטיינות בנושא פתרון סכסוכים בינלאומיים ותפקיד נשים בתהליכים אלה; קבלת אות הצטיינות ואות כבוד למשלימי תואר מאסטר בהצטיינות (2006).
חברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח; חברת הנהלת האגודה ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר; ממייסדות קואליציית נשים לשלום; תנועת אחותי למען נשים בישראל.

בין פרסומיה: 
- Women's Absence in Peace-Building Policies: The Case of the Feminist organizations in Israel, Analyzing Gender Intersectionality and Multiple Inequalities: Global, Transnational and Local Context, Edited by Esther Ngan- Ling Chow and Marcia Texler Segal, 2011.   
- מקרה בוחן: נשים מובילות משא ומתן לשלום בעמק נהר המאנו במערב אפריקה - שיתוף נשים ככלי לבניית שלום, מכון דייויס, האוניברסיטה העברית, 2018.
חדש על המדף

חדש על המדף

בזכות ההזדקנות
כרמל שלו
הוצאת פרדס, 2019

ספר זה הוא הרהור על נושא כאוב ומושתק: הזדקנות. תרבות האנטי-אייג'ינג נוטה להכחיש אותה, אך עלינו להודות שאין מנוס ממנה ולהכיר בהשתנות ובפגיעות הכרוכות בה.
הספר מזמין את הקוראים לפגוש את ההזדקנות בראשית המאה ה-21 בישראל במבט מפוכח, ולראות בה הזדמנות לצמיחה תודעתית, כדי להזדקן בחן ובחסד, בבינה ובחוכמה. יש בהזדקנות אי-נחת, והיא מעוררת שאלות הנוגעות לזהות ולמערכות היחסים שלנו, לתפקידנו כזקני שבט ולמורשת שברצוננו להנחיל לדורות העתיד. אולם בידינו לעצב את מקומנו בעולם מרגע לרגע, לטפח הזדקנות מיטיבה לעצמי ולזולת, ולהזדקן באהבה, בחמלה, בשמחה ובשלווה.
המחברת שוזרת נרטיב אישי של חוויותיה מול הורים מזדקנים ומול הזדקנותה היא עם תובנות ממאות קבוצות שיח שהנחתה בשנים האחרונות, מתוך השקפת עולם השואבת מחוכמה בודהיסטית עתיקה: כל התופעות מופיעות, מתפוגגות ונעלמות; כך גם האדם.
ביכולתנו לבחור כיצד לקבל את ההזדקנות – באיבה או באהבה. אם ניפתח אל חוויות ההזדקנות בלב חומל, סקרן ואמיץ, אפשר שנגלה אוצרות של תובנה ותבונה.
הספר מיועד לבני כל הגילים, לכל מי שפוגשים הזדקנות בעצמם, בקרוביהם או במטופליהם.




כרמל שלו, בעלת תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת ייל, שעסקה בזכויות נשים, זכויות אדם וביואתיקה של הולדה, מחלה וסוף החיים. מאז שפגשה את המסורת הבודהיסטית, בשנות התשעים, היא מתרגלת מדיטציה, לומדת את חוכמת הדהרמה וחוקרת את יישומיה בחיי היום-יום. תרגמה לעברית את בודהיזם ללא אמונות מאת סטיבן בצ'לור (עם ערן הרפז, כנרת, זמורה-ביתן, 2015), ומייסדת מובילה של תנועת "חכמת ההזדקנות", הפועלת למען הזדקנות נאצלת, מודעת ומעורבת חברתית. מתגוררת בכליל שבגליל המערבי.
חגיגת ספר
MeToo # באקדמיה בישראל?!
רחל ארהרד
בהוצאת סטימצקי, 2019

האם שיעור ההטרדות המיניות באקדמיה דומה לשיעורן בארגונים אחרים, גבוה או נמוך ממנו? מי מטריד את מי? מדוע סטודנטיות שחוות הטרדה מינית אינן מתלוננות? האם יש לפרסם את שמו של פרופסור שנמצא אשם בהטרדה מינית? האם ללחוץ על הדוקטורנטית שהוטרדה מינית להגיש תלונה נגד המנחה שלה? מהו תפקיד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) במניעת הטרדות מיניות באקדמיה? האומנם הקרנת סצנות של מעשי אונס אלימים בחוג לקולנוע היא בגדר "חופש אקדמי"? למי נתונה מחויבות הנציבה למניעת הטרדות מיניות: למוסד או למוטרדת? מהי השפעת הרשתות החברתיות על התמודדות הנהלות המוסדות עם ההטרדות המיניות?
שאלות אלה ורבות אחרות נבחנות לעומק בספר המקורי שנכתב על ידי פרופ' רחל ארהרד. ייחודו של הספר בהתבוננות אינטרדיסציפלינרית – סוציולוגית, פסיכולוגית, היסטורית, משפטית, ארגונית, פוליטית – בתופעת ההטרדות המיניות באקדמיה. הפרספקטיבה הרחבה המוצגת בספר הינה בת יישום מעבר לאקדמיה, במוסדות ובארגונים שונים. מבנה הספר על שלושת שעריו מספק תבנית שלתוכה כל ארגון וארגון יכול לצקת את התכנים הייחודיים לו.



פרופ' רחל ארהרד, חברת סגל אקדמי באוניברסיטת תל אביב, כיהנה בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב למעלה מחמש שנים. בתקופה זו הקימה והובילה את הפורום bsafe- קמפוסים ללא הטרדה מינית, אשר סיפק מסגרת למידה והעצמה לכל הנציבות במוסדות להשכלה גבוהה.
image
מרכז אדווה
לא רק צמיחה: מנועי שיוויון בתקציב המדינה
שלמה סבירסקי
דצמבר 2019


מסמך זה מציע כי בבואנו לבחון את תקציב המדינה, בעת שהוא מוגש לאישור הכנסת, עלינו לשאול לא רק האם הוא כולל מנועי צמיחה אלא גם האם הוא כולל מנועי שוויון.
image
יובל קדר
"העלמות מהרציון"
אוצר: אריה ברקוביץ'
16.1.2020 – 8.2

שדרות הרציון בדרום תל אביב הוא מקום עבודתן הקבוע של זונות רחוב רבות, ושם גם נמצא הסטודיו שלי. בתוך גבול עולמן, שמבחוץ נראה ככאוס מזוהם וחסר שליטה, מתקיים סוג של יופי - אשליית היופי הנשי. נשים שעברו דמוניזציה, עוברות כאן הומניזציה.

בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי אלחריזי 9 ת"א
שעות פתיחה: ב'-ה' 10:00-13:00, 17:00-19:00 | יום ו' 10:00-13:00 | שבת 11:00-14:00
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

"חשבנו על תכנית בתוך האווירה של ארץ ישראל", אהל יעקב: רשת גני ילדים ומעונות יום דתית־ציונית בארץ ישראל, 1933-1978
פנינה שטיינברגר

בשנת 1933 עלתה לארץ ישראל בגפה יהודית (יטה) נוי לבית רוזנהיים (1909-1982) וייסדה בה את הגן הדתי המודרני והעל־מפלגתי הראשון. מצוידת בהשקפת עולם חרדית־ציונית ובגישות חינוכיות חדשות שרכשה בגרמניה, רתמה לעבודה עימה קבוצת נשים שדבקה בה ובחזונה. הגן הראשון, שהוקם בסוכה על חוף ימה של תל־אביב, הפך בתוך שנים מספר לרשת ייחודית של תשעה גנים ומעונות יום בפריסה ארצית, רשת גני "אהל יעקב".
המאמר מתאר את תהליך הקמתו ופעילותו של מפעל גני הילדים ומעונות היום "אהל יעקב" על רקע התקופה ולאור ייחודו הדתי, החברתי והחינוכי. לראשונה נחשפים תולדותיו, מייסודם עד לסגירת אחרון הגנים. חשיבותו של מפעל חלוצי זה נעוצה בתפיסת העולם החינוכית, הדתית, הציונית והחברתית שלו, ובהצמחת דור של גננות שהיו לימים מפקחות במשרד החינוך והניחו את התשתית לחינוך הממלכתי דתי בגיל הרך.
למאמר המלא 


ד"ר פנינה שטיינברגר, מרצה במכללת אורות ישראל. תחומי המחקר שלה: תהליכי גיבוש זהות של נשים (זהות יהודית, זהות מקצועית), התמודדות נשים עם קונפליקטים בזהות, מגדר ודת, נשים בחברה הישראלית.
image
פמיניזם: דו"ח שנתי
מערכת 'פוליטיקלי קוראת', פורסם ב 8 לינואר 2020

שנת 2019 שרק חלפה הביאה עמה הרבה התמודדויות פמיניסטיות, הרבה התקדמות וגם הרבה בקאלאש. לכבוד סיומה, אנחנו מציגות לפניכן סקירה של הפעילות של רבים מהארגונים הפמיניסטיים השונים בישראל לאורך השנה החולפת. קשה לעקוב ביום יום אחרי הדברים שנעשים, אחרי ההצלחות הקטנות, והגדולות יותר, אחרי כשלונות ואחרי התקדמות שמתרחשת כל הזמן. לעיתים נראה שהרעש בתקשורת מטביע חלק מהעשייה האפורה, היומיומית שנעשית. פעילויות רבות נאבדות בזרם העשייה ובזרם האתגרים. הרעיון שעמד בבסיס הסקירה, הוא מיפוי הארגונים השונים שפועלים בזירה שלנו, כדי לקבל מבט-על על העשייה היומיומית, השוחקת לעיתים ולבקש מהארגונים לדווח על פעילותן לבעלות העניין: הציבור בישראל ובמיוחד נשים והקהילה הפמיניסטית.
FacebookWebsite
כתבו לנו: