הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 1 במרץ 2020

ב-6 במרץ - יחד עם יום האישה הבינלאומי - נחגוג 22 שנה לכנס היסוד של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר

אחרי 22 שנים של פעילות מתמידה ונמשכת, הגיע הזמן להתארגן מחדש:
בכנס הארצי החמישי של תכניות המגדר בישראל
התקיים שולחן עגול שהעמיד במרכזו את השאלה: 
מי צריכה אגודה ללימודים פמיניסטיים

יו"ר: שרי אהרוני, אוניברסיטת בן גוריון
מי היא האגודה ללימודים פמיניסטיים? יפה ברלוביץ, יו"ר האגודה ללימודים פמיניסטיים
ההיסטוריה של לימודים פמיניסטיים בישראל, גליה גולן, האוניברסיטה העברית
לקדם סדר יום פמיניסטי באקדמיה הישראלית, סיגל נגר-רון, המכללה האקדמית ספיר
לימודים פמיניסטיים בין אקטיביזם לאקדמיה, מנאל שלבי, אוניברסיטת חיפה והאקדמיה לשיוויון
תפקיד האגודה עבור דור ההמשך, ליאור אלפנט, אוניברסיטת בן גוריון 

הדיון עורר עניין רב, והתשובות, ההצעות וההמלצות - הן של המשתתפות והן של הקהל - היו חשובות ומגוונות. 

יושבות משמאל לימין: סיגל נגר-רון, ליאור אליפנט, יפה ברלוביץ, גליה גולן, שרי אהרוני. עומדת: מנאל שלבי
תודה למנאל שלבי על התמונה

ומה עם ההצעות שלכן/ם?
אנחנו מזמינות אתכן/ם להצטרף לשולחן העגול ולקחת חלק במינוף האגודה
נשמח לפרסם את תגובותיכן/ם בניוזלטר הבא
הכתובת למשלוח: שולחן עגול  gender4u@gmail.com

האגודה מודה מקרב לב לשרי אהרוני שיזמה ארגנה וניהלה את המושב

נא להכיר

ענבל וילמובסקי, מארגנת הכנס הארצי החמישי של תכניות המגדר בישראל, 2020




ענבל וילמובסקי, מלמדת וחוקרת עבריינות, קורבנות ומערכת אכיפת החוק, מתוך מבט ביקורתי פמיניסטי. סיימה את הדוקטורט שלה במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בנושא 'אלימות בדייטינג בישראל -  מבט פמיניסטי', ואת הפוסט דוקטורט במרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר (בו חקרה הטרדות רחוב). כיום היא עמיתת הוראה באוניברסיטה העברית ומרצה במגוון קורסים. כמו כן מלמדת קורס מתודולוגיה פמיניסטית בתכנית למגדר באוניברסיטת תל אביב, וקרימינולוגיה ומגדר במכללה האקדמית ספיר.




דבריה על ארגון הכנס:

מזה כחמש שנים אני חברת ועדה בכנס התכניות למגדר. השנה קיבלתי לארח את הכנס החמישי במרכז לייפר. קיבלנו המון הצעות ובנינו תכנית המשלבת בין תיאוריה ופרקטיקה, בין מחקר ופעולה בשטח, כפי שמתבקש מכנס פמיניסטי. 

ארגון כנס הוא פעולה מורכבת, בעיקר כנס מסוג זה, בשדה הפמיניסטי. יש להבין את יחסי הכוחות בשדה, להכיר את המשתתפות והמשתתפים בו, ומכלול הרגישויות והזהויות שהן מביאות עימן. יש לנסות לייצר ייצוג הולם למגוון נשים, ולהיות מאוד מודעות להיררכיות ואף לבעיות נגישות שונות על צירים של מעמד, אתניות, גיל, מוגבלות, נטייה מינית, זהות מגדרית ועוד. השנה גם ניסינו להקפיד על כנס ללא כלים חד פעמיים, מתוך מחשבה על כדור הארץ ותפיסה אקופמיניסטית.

הכנס בכללותו היה מרגש ומעורר מחשבה. לאורך הכנס השתתפו מדי יום כ-100 נשים מהאקדמיה ובשטח. בעתיד הייתי שמחה לראות בכנסים עוד סטודנטיות למגדר, עוד חוקרות בכירות מדיסציפלינות שונות ועוד נשים וגברים מהקהל הרחב. 

אני רוצה לציין במיוחד את המושב המרגש בתחילת הכנס על פמיניזם חרדי, שהנחתה ד"ר תניא ציון וולדקס ודן בנשים חרדיות באקדמיה יחד עם נשים חרדיות, פעילות ואקדמאיות. המושב היה סוער וכואב אבל גם מרגש ומשמח. 

פאנל מרגש נוסף היה הפאנל החגיגי האחרון בהשתתפות נשים אקטיביסטיות ותיקות כמו אראלה שדמי ואסתר עילם ממקימות התנועה הפמיניסטית בישראל. בעיני היתה זו הזדמנות פז היסטורית ובינדורית להתחבר לשורשים שלנו, לאימהות שפרצו לנו דרך ושבזכותן אנו כאן היום. 

לאורך הכנס, היינו ערות ומודעות לכך שנשים רבות לא נמצאות עמנו בחדר, לא מיוצגות וקולן אינו נשמע. מספיק היה להביט בחלון לעבר עיסאוויה ולחשוב על שכנותינו שמעבר לגדר. אנו חייבות לכאוב את היעדרן של אחרות ולפעול יחד לשינוי השיח והמציאות. 

בתקווה לשיתוף פעולה עתידי בין כולנו, וחיבוק גדול לכל המשתתפות ולכל השותפות לדרך ולמסע.  

במסגרת הפאנל החגיגי "משנות עולם - נשים מציגות דינמיקות של יצירת עולם פמיניסטי", דיברה אראלה שדמי על עולם בסימן של הערכי המטריארכלי.

"אני מציעה לכן להרחיב את אופק הידע שלכן ולפתוח את האוזניים, העיניים והלב לעולמות נוספים. לכו מעבר לעיסוק באלימות, בגוף והעצמה, מעבר לשאיפה לשוויון לגברים, התחברו למורשת שלכן כנשים, התחברו לסדר הסימבולי שבו אתן ולא הפטריארך מגדירות אותו כפי שמציעה לואיזה מוררו האיטלקיה, לכו בעקבותיה של המשוררת בת שבט ה MOHACK סוזן דיר קלאוד, ואמצו את דרך ה Rematriation, היינו, נכסו מחדש את השרידים, הרוחניות, הידע והמשאבים של המורשת האימהית והמטריארכאלית, שמעידה כיצד אפשר לבנות עולם אנושי על בסיס שפע, איזון, שלום והרמוניה. ורק כדי להרגיע אתכן אומר – מורשת כזו דוחה את האימהות כמוסד פטריארכאלי ואין בה כל חובה להיות אם, ודאי לא אם ביולוגית".
לעיון בהרצאה המלאה  


ד"ר אראלה שדמי, פעילה פמיניסטית וחוקרת עצמאית בנושאי נשים ופמיניזם, משטרה ושיטור. הייתה ראש התכנית ללימודי נשים ומרצה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק במכללה האקדמית בית ברל. פעילה וותיקה בתנועה הפמיניסטית, בתנועה הלסבית, בתנועת השלום של נשים, ובמאבק כנגד גזענות ולמען מזרחים. הייתה חברת הנהלת "בצלם" וחברת ועדת האמת לאירועי הנכבה בנגב. ממקימות מרכז "קול האישה" בירושלים ותנועת נשים לשלום "האם החמישית". כיום מובילה הקמת מרכז לתרבויות נשים וחברה ב"אשה לאשה" בחיפה, ובשתי רשתות גלובליות העוסקות בכלכלת הנתינה, חברות מטריארכאליות וזכויות וידע של הדרום הגלובלי. פרסמה ספרים ומאמרים רבים בסוגיות של נשים ופמיניזם (נשים בשחור, נשים ושלום, נשים אשכנזיות, נשים במשטרה, אלימות כנגד נשים, התנועה הפמיניסטית, המאבק הלסבי, רוחניות, שלום, כלכלת הנתינה וחברות מטריארכאליות). פרסמה כמה ספר ומאמרים ביקורתיים על משטרת ישראל.

חדש על המדף

Breaking the Binaries in Security Studies 
Ayelet Harel-Shalev and Shir Daphna-Tekaoh
Oxford University Press, 2020

הספר עוסק בנרטיבים ובחוויותיהן של נשים לוחמות ונשים בתפקידי תומכי לחימה בצבא, והוא עשוי לעניין חוקרים וחוקרות של מגדר, פמיניזם, פוליטיקה, טראומה והחברה הישראלית בכלל. הגישה התיאורטית בספר הינה רב תחומית ומערבת תיאוריות מתחום של פוליטיקה, מגדר ולימודי ביטחון (הראל-שלו) וכן חקר טראומה ואלימות (דפנה-תקוע); הגישה מספקת ניתוח מעמיק אודות הנרטיבים של הלוחמות ותומכות הלחימה, באמצעות מתודולוגיית "מדריך ההקשבה" אותה הגתה קרול גיליגן. הספר מציע נקודת מבט ביקורתית אודות המושגים "ביטחון לאומי" ו"טראומה מקרב" באמצעות הנתונים האמפיריים העשירים.



ד"ר שיר דפנה - תקוע, מרצה בכירה בפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון 
פרופ' אילת הראל - שלו, פרופ' חבר בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקר פמיניסטי

מאמרה של רות למדן, בנושא הרהורים על נשים יהודיות בדרשות ובהספדים על ידי דרשנים עותמניים במאה ה-16 - ה-18, התפרסם לאחרונה בגיליון החמישה עשר של Women in Judaism: A Multidisciplinary e-Journal 

המאמר עוסק ביחס לנשים בחברה היהודית העות'מאנית כמשתקף בדרשות והספדים של חכמים בעת החדשה המוקדמת (המאות 16 – 17). דמותה הבלתי-מושגת לכאורה של אשת חיל, אשר תפקידיה וחובותיה מתוארים בפירוט בספר משלי (לא: י-לא), עומדת לנגד עיניהם של הדוברים. כולם מודים כי כמעט בלתי אפשרי לעמוד בכל המשימות המצופות מאשה 'סתם', ולעומת זאת מהללים את האשה נשוא-דרשתם (בדרך כלל  אֵם או מכרה קרובה), ומציינים את כישוריה והיותה יוצאת דופן, אשת חיל במלוא מובן המילה.


ד"ר רות למדן, חוקרת במרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת תל-אביב. עוסקת בהיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים המאוחרים, ובמעמדם המשפטי, הכלכלי והחברתי של היהודים בתחומי האימפריה העות'מאנית. מהחוקרות המובילות בחקר נשים בחברה היהודית לעיל, עם דגש מיוחד על מעמדן האישי, החברתי והכלכלי בחיי היום-יום בחברה ובמשפחה. ראו למשל ספרה: עם בפני עצמן, נשים בחברה היהודית בארץ ישראל, סוריה ומצרים במאה ה-16, תל אביב 1996. ד"ר למדן היא חברה פעילה בהנהלת האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר.

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
~ 

יום האישה הבינלאומי
יום של חשבון נפש

~ 

 
Facebook
Website
כתבו לנו:  
gender4u@gmail.com