שלום רב חברותי וחברי,

אנו נפגשים בכנס השנה בתקופה מיוחדת ומאתגרת, שלא לומר מדאיגה.

תקופה של אי ודאות, כאוס, בלבול, במידה רבה ליקוי מאורות,

ובעיקר

ליקוי במנהיגות.

אנו מורגלים להתמודד עם תסמיניה של אי ודאות, הרי אנו חיים אותה ביומיום שלנו:

• איך תיושם הרפורמה בחינוך המיוחד?
• מתי יועברו התקציבים ממשרדי הממשלה? 
• מי יחליף את הסייעת שלא הגיעה הבוקר?
• ומה יהיה הפתרון למחסור הזועק במורים, במנהלים, בכח מנהלי, פסיכולוגים, קב"סים...

כאוס בא לידי ביטוי כשההבחנה בין טוב לרע מיטשטשת, כשמדעני העולם שבים ומזהירים אותנו מפני משבר אקלימי ואנחנו מסרבים להאמין, שמערכת בחירות אחת רודפת את השנייה, כשאין אבחנה בין האמת לבין ה"פייק ניוז", שהמציאות תנודתית והבלבול - הוא הוודאות היחידה הקיימת.

נדמה שהיום המנהיגות לוקה בליקוי מאורות. וכמובן בהסתייגות, לא בכל אורחות חיינו, ולא, גם בהסתייגות, באותן מסגרות, בהן אנו מנהלים החינוך נמצאים ביחסי גומלין.

ישנה אימרה שבעתות משבר צומחים מנהיגים. מנהיגות איננה תלויה במעמד, בתפקיד או בתואר.

מנהיג הוא בעל עוצמה פנימית, אדם ששואל שאלות, לעיתים בועט במוסכמות, וכשמתחילות להגיע התשובות - מתחיל גם תהליך השינוי. 

כך לדוגמא התחלפו מעל 100 ראשי רשויות במדינה ישראל בבחירות 2018, לפני שבוע נשיא המדינה רתם מובילי קהל לקמפיין "לא עומדים מהצד", בני נוער מכול העולם יוצאים לרחובות ופועלים בנושאי סביבה ואקלים ויש עוד אלפי דוגמאות ונקודות אור למנהיגות שבונה מודעות ויוצרת שינוי. 

חברותי וחברי, אני רוצה להביט על העולם מעיניהם של הילדים והנוער ולדמיין מיהו מנהיג עבורם - האם זה מי שמרים את קולו או לא דובר אמת? מבטיח ולא מקיים? האם זה מי שמעלה סטורי לרשתות החברתיות או מי שניצחה בתוכנית ריאליטי? או האם זה נער בוגר שמוביל את הנהגת התלמידים או הורה שהתנדב בסיירת הורים. אני חושב שאני יודע את התשובה אך אני בוודאות לא כל כך רוצה לקבל אותה.

אני רוצה להאמין ולקוות שישכילו התלמידים ויחשבו שהאנשים שיעצבו את אישיותם יהיו מודל לחיקוי והשראה, כאלו, שהם יספרו עליהם לדורות הבאים. 

ואנחנו, המנהיגים את מערכות החינוך המקומיות, אנחנו צריכים להוביל לשינוי מבוסס ערכים. אנו מחויבים לתת תשובות כנות, אמיתיות, הגונות וגם לחזק את אנשי החינוך להתמודד עם האתגרים. 

נדרשת מאיתנו אחריות.

יש במערכות שלנו גננות, מורות ומורים מסורים, שממלאים תפקידם בדבקות, יש לנו מנהלות ומנהלים עם חוט שדרה - והפסוק ״והיו עיניך רואות את מוריך״ צריך להנחות כל מי שבחר להיות שותף למעשה החינוך. ובוודאי דוגמא אישית.

כל שצריך לעשות הוא להוות עבורם – הנהגה. הנהגה יציבה גם כשיש שינויים ותנודות. גם כשמרגישים כאוס ובלבול.

עלינו להאיר את הדרך, לתת גיבוי מלא ותמיכה והרבה פחות לערוך בקרות ופיקוח. 

אנו יודעים להתמודד עם תקופות קשות, עמדנו פעמים רבות מידי בניסיונות אלו ובעזרת מנהיגות מקומית שידעה לשרטט עתיד, לתכנן מראש התאפשר לנו לבצע ולהמשיך בשגרת היומיום. הרי בסופו של דבר נכנסים בשעריה של מערכת החינוך מידי יום מעל 2.2 מיליון ילדים ובני נוער.

אני קורא לכם עמיתי, להיות מורי הדרך, להיות המנהיגות בקהילה כדי לאפשר קיומן של מערכות חינוך יציבות.

כדרכי - אני מסרב להיות פסימי 

כי אני מכיר ורואה את כל מי שיושב כאן באולם - הנחישות, האחריות והמסירות הרבה, הם הנווטים שלנו בימים אלו. וכל אחד מאיתנו יודע מהם הערכים של מנהיגות אמיתית.

בהצלחה לכולנו.

מול השינויים והקצב - צריך להסתגל.

מנהיגות זה בחירה לפעול

מערכת חינוך במיטבה יכולה להיות פלא

בתוך מערכת החינוך שמלאת אתגרים הרשויות המקומיות הם הקטר - 

היכולת שלכם בין אלו שקובעים את המדיניות לבין אלו שמטמיעים אותה – היא יוצאת דופן.

הרבה מהכח נמצא בחדר הזה.

מזמינה להיכנס למנהיגות הסתגלותי

תוכנית מפורטת התוחמת את כל המרכיבים: נהגים שמובילים את הפרוייקט

בתי הספר-המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים.

והתוצאות, מדברות בעד עצמן! 

שביעות רצון, שיפור דימוי עצמ, יירידה ברמת האלימות.

והעיקר – תוכנית שאינה תלויית תקציב אלא בהון אנושי.

לא צריך להיות גאון כדי להיות מנהל מצליח.

"הכישורים הנדרשים ממנהל המגזר הלא עסקי – גבוהים מאלו הנדרשים ממנהל במגזר העסקי – כי העמימות רבה יותר".

על הרפורמה בחינוך המיוחד - לא ישבו עם "הסוליות" של התהליך: ההורים, המורים. לא קבעו מדדים, לא קבעו יעדים.

השר סוקר את המצב הביטחוני ברצועת עזה, "אנחנו לא אוהבים את המצב, אך שיתוף פעולה בינינו לבין הרשויות הוא דוגמא ומופת"

"עוטף עזה עומד בראש סדר העדיפויות שלנו". "מערכת מקוונת נותנת מענה גם לילדים הנמצאים בבידוד בשל נגיף הקורונה". השהינו את המסעות לפולין בשלב זה, העיקרון היא היערכות יתר במקום היערכות חסר. "שיתוף הפעולה עם איגוד מנהלי מחלקות החינוך קריטי היה, נשאר ויהיה".

התחלנו לטפל בגילאי לידה עד 3, מתגבשת תכנית ב- 10 מיליארד בתמיכתו של ראש הממשלה.

מציג את מדיניות החינוך המיוחד במצגת:

1. קטגוריות של מוגבלויות

2. ההיסטוריה של החינוך המיוחד

3. ההתפתחויות בהגדרות

4. ההתפתחויות בתקציב

לדבריו "יש קשיים אבל אנחנו מתווים כיוון"

הרשויות המקומיות משלמות עבור המדינה כדי לקיים שגרת לימודים ותפקוד.

השלטון המקומי נאלץ להתייצב במלוא עוצמתו בחזית הפעולה. יישר כוח!

פסק הדין – בנושא עיריית תל אביב נגד עמותת אביב עמותה לחינוך אנתרופוסופי.

פסק הדין של בית המשפט העליון ראוי להילמד בכל רשות מקומית העוסקת בסוגיית אישור מוסדות חינוך ייחודיים.

הפכתי להיות נציג פניות הציבור לנושא חינוך של המדינה. זה נתן לי סיפוק עצום.

צריכה לבוא חברה חיצונית בלתי תלויה שתבדוק את הטענות של הצדדים השונים את ההישגים ואת הכישלונות.

מנהלי אגפי החינוך מתמודדים ללא כיתות, ללא שעות וללא תקציב.

התקינה של חוק החינוך המיוחד הייתה איטית, נשמעו כל הקולות. אם מנכ"ל משה"ח ישמע בקולי ימצא תקציב לפעולה ייחודית תקציבית כדי לבצע את החוק כפי שאנחנו חוקקנו.

הייתי הופך את משרת המורה למקצוע בטופ טבלת השכר.

הסדרנו את נושא התל"ן.

הכשלון של שילוב החרדים באקדמיה מונח על כתפיהם.

אני רואה את כל החברה כולה, כל אדם שנברא בצלם, אני רואה השקפת עולם אני רואה בן אדם.

קיימתי דיונים רבים יותר (במאות אחוזים) בנושא החברה הערבית מכאלו בחברה החרדית.

כהורה, כאזרח, בעיות שלא הצלחתי לפתור ברמת מורה, מנהל – אתם (מנהלי אגפי החינוך) אתם הכתובת 

יש לכם לחצים של הפוליטיקאים מצד אחד, של משרד החינוך מטלטל את המערכת ואתם שם. אתם נמצאים, כמעט, במקום בלתי אפשרי! אני מקווה שיהיה שר חינוך אמיץ שיביא למדינת ישראל מערכת חינוך טובה יותר, מאתגרת.

התלמידים מחכים ליום הזה שתעודת הבגרות תורכב רק ממספר בחינות מצומצם, ולהביא מספר רב יותר של תלמידים להישיגים טובים.

יש הרבה כסף לחינוך אם מצרפים מדינה+הורים+פילנטרטפי.

כאן יושבים אנשים העושים דברים למרות הרגולציה, למרות חוזר מנכ"ל, למרות המדרגות שנקבעו לו.

העוצמה בבן האדם עצמו, זה קשה לעמוד מול מערכות.

המגזר השלישי מאתגר את המדינה. תוכנות כגון "נשים מוכות" הוא קטליזטור למשרדי ממשלה, לרשויות.

לג'וינט יש שותפות אסטרטגית עם הממשלה ועם הרשויות בנושא של ילדים ונוער בסיכון. אנחנו ה"מעבדה" שלה.

מרכז השלטון המקומי נתן יד לזה – אם לקחו את הסמכות ממנהלי מחלקות החינוך- שיקחו גם את האחריות.

מנהלי מחלקות חינוך אינם פקידים, אתם, מנהיגי החינוך ברשות.

למה ההורים אינם זכאים לראות את השאלון? למה מסתירים מהם מידע?

הבעיה תבוא לפתחכם!

אנחנו זועקים את זעקת הילדים, 600 וועדות לשבוע? כמה מוקדם לכל ילד?

יושב פסיכולוג בוועדה שלא ראה מעולם את הילד.

למה מנכ"ל משה"ח לא הקשיב לאנשים בכנס? הוא אינו זקוק לאף אחד, הוא יודע הכל!

המטרה של הרפורמה היא לקצץ 30% מתקציב החינוך המיוחד.

אני מייחלת שיבוא שר אמיץ, עייפנו ממצגות.

מי שצריך ללכת לבג"ץ הם ההורים ואנחנו בקשר איתם.

משרד החינוך הוא ביריון המאיים על המורים ועל המנהלים, בקיצוץ תקציבים, מעשי ביריונות 

הוועדות הן פיקציה, הן אינן וועדות מקצועיות, הוועדות הקודמות היו מקצועיות.

אסור לנו לתת לכך יד – זוהי מעילה באמון הילדים.

משה"ח רוצה מורים, וגננות מוחלשים, "נעשה ונשמע" עלינו לזקוף את חובתם של עובדי ההוראה.

מנהל פורץ דרך וגננת פורצת דרך הם מי שלא מקשיב למשרד החינוך!

זו פנייה לשלטון המקומי: האנשים היושבים פה הם איכותיים יש לשמור עליהם.

אנחנו בתהליך מעבר מביטול "הכיתה" – במודל הישן לאפשרות למידה חדשנית והתאמת חללי בית הספר לצרכים אלו.

אי אפשר להשאיר את הכיתה בממדים "הקיימים" יש להעניק לפחות 3 מטרים לתלמיד.

יש להתחיל ולהתייחס לביה"ס כמערך ציבורי שכונתי.

יש להתאים את הנהלים שנהגו בשנת 1970 לנהלים מותאמים למציאות חדשה, להטרוגניות של הרשויות המקומיות.

הבקשה למערכת החינוך  - ההכנה לצהל צריכה להתחיל בכיתה י' לגבי השירות המשמעותי. וכן להתחיל להכניס אותם למדרגות קושי בגיל צעיר יותר, למסוגלות, למרות הקושי.

"הפינוק" הוא רעה חולה.

המשולש שווה הצלעות: צלע- המדינה, צלע- רצון החייל, צלע- היכולת

במקום ששלוש הצלעות מגיעות לאיזון נכון הוא האופטימאלי. "אנחנו רוצים שיהיה קשה".

רשתות חברתיות – יש להעמיד גבולות.

דיבור ערכי, העוסק בדילמות הוא חשוב בגיל בית הספר. צה"ל הוא חוויה חברתית, משמעותית לאזרח מדינת ישראל תחת הכותרת שותפות.

באמצעות כנסים, ימי עיון, סיורים, תוכניות הכשרה, שיווי, והערכת מצויינות – הכשרת מנהלי מצויינות ליישובים.

מקיימים מו"מ לתקנון התפקיד.

מערכת החינוך הישראלית נשענת על מערכת ערכית משמעותית של התנדבות, של נתינה.

ילד בבית שאן מקבל כפול מילד במודיעין- וכך צריך להיות! אולם חייב להיות סל בסיסי סביר לכל תלמיד.

אף אחד המערכת הבחירות אינו מזכיר את העובדה ש –ב-1 בספטמבר לא תהיינה כיתות לימוד.

יש בישראל 67 רשויות נטולות מענק.

בעיר שלי אני מקבל עבור החינוך המיוחד 19 מליון ואני משקיע 45 מיליון... אנחנו צריכים לקבל את הסמכות יחד עם האחריות.

יש לשבת ולפתור את הבעיות בנושא הרפורמה של החינוך המיוחד – כך זה לא יכול להימשך. אנחנו רוצים תקציב כדי שנוכל להשיג את מערכת החינוך.

מה אם תהיינה 4, 5 מערכות בחירות "אם לא יהיה תקציב מדינה – לא נפתח את שנת הלימודים".

לימודים בהולנד יש אוטונומיה להחליט לגבי 9 מתוך 10 החלטות הקשורות לכיתתם. בישראל 1 מתוך 10.

ההכלה והשילוב אינם עוד אופציה, הם הבסיס למערכות חינוך, זה מחייב חשיבה, אנרגיה וזמן.

הדוגמא של הניסיון בעולם של הרפורמה של החינוך המיוחד המורים לא הוכשרו ללמד ילדים בעלי צרכים מיוחדים. והניסיון נכשל. במקומות שבהם המורים הוכשרו, השילוב הצליח.

בעיקרון לא רק 10% מהילדים הם בעלי צרכים מיוחדים 100% מהילדים הם בעלי צרכים מיוחדים.

תפקידה של המדינה- לאפשר לרשות המקומית למלא את תפקידה החינוכי, תפקידה של הרשות המקומית לאפשר למורים למלא את תפקידם בכל דרך אפשרית.

באשר לתכניות לימודים: ישנן מדינות שגם בתחום זה מאפשרות לרשויות המקומיות לבנות תוכניות עצמאיות.