ברוב הארגונים מערכי הרכש נתפסים כגופים שאינם מביאים ערך כלכלי גדול.
הם נתפסים כגופים בירוקרטיים.
כגוף אשר מנסה לקדם מטרות מקומיות כמו חסכונות והוזלות, בעוד שהארגון כולו משלם מחיר של פגיעה בשירותיות, בתגובתיות ללקוח, בצמצום מספר הספקים של החברה, בבעיות איכות וכו'.
מערכי הרכש מטפלים בסכומי כסף גדולים ומשמעותיים,
ובכל זאת הם אינם זוכים להערכה ולהכרה ארגונית.
איך זה ייתכן?!
יש לכך כמה סיבות אפשריות ...
? האם הרכש באמת מבין את מקומו ואת תפקידו בארגון?
? האם הרכש מבין מהן הפעולות הנכונות להצלחת הארגון?
? האם הרכש יודע כיצד להשיג את מטרותיו העסקיות?!
שאלות /סיבות אלו מציגות את הפער הקיים בין גוף הרכש לבין הנהלת הארגון.
הרכש עושה את עבודתו נאמנה, אך לא תמיד יודע כיצד לתקשר זאת החוצה, בצורה מיטבית ונכונה עבורו.