image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 19 בינואר 2020
 
image


האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מברכת יחד עם קהילת התכניות ללימודי מגדר
את העורכות השותפות: ד"ר יוכי שלח, מכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר אורלי צרפתי, המכללה האקדמית עמק יזרעאל
ואת העורכת-אורחת ד"ר דליה לירן אלפר, המכללה האקדמית למנהל

עם צאת הגליון השישי
מגדר
כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם

תשואות חן חן
להתמדתכן ולהישגיכן בהצבת במה שיפוטית רב תחומית, מוכרת על ידי הות"ת
לפרסום מחקרינו
מרצות וסטודנטיות כאחת

 
כנסים מהדהדים

כנסים מהדהדים

אקדמיה מגוונת? כנס ראשון מסוגו לשינוי המציאות האקדמית 

ב-20 בנובמבר 2019, התקיים במכללה האקדמית ספיר כנס ראשון מסוגו במסגרת מיזם "תקווה ישראלית באקדמיה" ו"גוונים באקדמיה", שמטרתו להבין את חווית ההוראה בקרב מרצים ואת חווית הלמידה בקרב הסטודנטיות/ים לשינוי המציאות האקדמית. את הכנס הובילו: ד"ר סיגל נגר-רון, ד"ר תמי רזי, ד"ר מוטי גיגי.

הנה הרצאה מייצגת מכנס זה:
חוויותיהן ודרכי ההתמודדות של סטודנטיות דתיות לעבודה סוציאלית במרחב אקדמי חילוני
ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל וד"ר רבקה רנץ

המרחב האקדמי בישראל נחשב כמרחב ליברלי ופלורליסטי 
הכולל בתוכו אוכלוסיות מדתות מינים וזהויות שונות. יחד עם זאת רוב האוניברסיטאות והמכללות הינם בעלות אופי יהודי חילוני כשהמיעוט הינו יהודי דתי או לחילופין מוסלמי דתי. השכלה גבוהה נחשבת לאחד האמצעים החשובים לניעות חברתית-כלכלית בחברות מודרניות, במיוחד בקרב בני מיעוט הרואים בה מנוף לשפר את מעמדם בחברה. השכלה גבוהה נחשבת לאחד האמצעים החשובים לניעות חברתית-כלכלית בחברות מודרניות, והיא נתפסת כרכיב של "הון אנושי" החיוני בתהליכי פיתוח וצמיחה. חוקרים רבים טוענים שבני המיעוט נותנים חשיבות יתרה לרכישת השכלה גבוהה, יותר מאשר בני הרוב, מפני שהם רואים בה כלי העצמה מרכזי באמצעותו ביכולתם להגביר את טווח ההזדמנויות הפתוחות בפניהם לשפר את מצבם הכלכלי, החינוכי והפוליטי. בקרב היהודים הדתיים לאומיים ההשכלה האקדמית נרכשת מוקדם ביחס לאוכלוסייה הכללית וזאת בעקבות מסלול חיים "מקוצר" יותר, כלומר לאחר השירות הצבאי/הלאומי, מרווח הזמן עד ללימודים אקדמאים קצר כיון שגיל הנישואין יחסית צעיר. הנטייה במגזר היהודי הדתי לאומי ללימודים גבוהים, היא לכיוון האקדמי המובהק, והרבה פחות ללימודי מקצוע/תעודה שונים. אוכלוסייה זו רואה את עצמה כשותפים מלאים בחיי היומיום במדינת ישראל, בשוק התעסוקה, בצבא, באקדמיה, בשירות הציבורי ועוד, זאת מתוך עיקרון שילוב החיים הרוחניים עם המעשיים יחדיו, כלומר, יציאה ללימודים אקדמיים ולשוק העבודה והבאת פרנסה מלכתחילה ולא רק כי המצב איננו מאפשר אחרת .



ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר, עובדת סוציאלית וחוקרת איכותנית החוקרת נשים, חברות מסורתיות, עוני ובני נוער בסיכון. זוכת פרס קרייטמן לדוקטורנטים מצטיינים וזוכת פרס השלטון המקומי כאישה פורצת דרך. מאמריה פורסמו בכתבי עת בינלאומיים ומחקריה הוצגו גם בכנסים ארציים ובינלאומיים. פעילה חברתית המקדמת שיתוף פעולה בין האקדמיה לקהילה. מנהלת סואא מיסודה של קרן קורת, מיקרופיננס לנשים ערביות. התכנית מלווה נשים החיות בעוני במטרה לפתח מקור פרנסה כעצמאיות.

ד"ר רבקה רנץ, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר. עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום עבודה סוציאלית בינלאומית ו-אקדמיה ודת. בין היוזמות והמובילות של בית המדרש ליהדות ועבודה סוציאלית שהוקם במכללת ספיר, ייסדה את ההכשרה לסטודנטיות/ים במסלול הבינלאומי בנאגפור – הודו. מובילה קורס בינלאומי של חילופי סטודנטיות/ים בין גרמניה (קמניץ) לארץ. מנחה סדנא בינלאומית לסטודנטיות/ים (ישראל, שוויץ ואוסטריה) באמצעות video conference. מאמריה פורסמו בכתבי עת בינלאומיים, ומחקריה הוצגו בכנסים ארציים ובינלאומיים.
 
image

אנו מרכינות ראש

עם פטירתה של פרופ' רחל אלבוים דרור


פרופ' אלבוים דרור (2020-1939), הייתה היסטוריונית של החינוך ומחקרה "החינוך העברי בארץ ישראל" (1992), הוא ספר מרכזי בהבנת התפתחותה והתגבשותה של המדיניות החינוכית והתרבותית מראשית ההתיישבות בארץ. אלבוים דרור בלטה גם במאבקה לפריצת דרכן של נשים באקדמיה והטבעת חותמן בהגמוניה האוניברסיטאית. הייתה האישה הראשונה לקבלת פרופ' מן המניין בחוג לחינוך, והקימה באוניברסיטה את המגמה למדיניות מינהל ותכנון החינוך, בראשה עמדה שנים רבות. זכתה בפרסים שונים, בהם: פרס ירושלים, פרס ארנולד וישניצ'ר ופרס א.מ.ת לחינוך.

ב-1999 פרסמה רומן בשם "מוות נקי". זהו סיפור נועז של אישה "משוחררת ומתנזרת, גברית ונשית", שבוחנת שאלות עקרוניות וכואבות במסכת חייה המורכבים והמתעתעים כאישה, בחותרת למקום משלה בין "ערגה ואמונה" ו"יקיצה כואבת". 

להלן מספר שורות של שיר הפותח את הרומן:


בראשית הייתה האהבה ושלטונה שלטון אימים.

אהבה מהפנטת ומכשפת.

ואימתנות.

אהבה ואימתנות בלי מצרים, ללא רסן.

היה פחד שהפך לאימה – שמא האהבה הלוהטת והרודנית תעלם,

ועם הסתלקותה ייעלמו החיים עצמם.

 
חדש על המדף

חדש על המדף

חסד נעורים 
צפרירה שחם-קורן 
הוצאת יד טבנקין ויד בן-צבי 2018

ספר זה מביא את הקולות האינטימיים והחבויים של קבוצת נשים חלוצות בקיבוץ עין-חרוד, כפי שבאו לידי ביטוי במכתבים וביומנים אישיים. ההתרחשויות המובאות כאן אינן נכתבות כתיעוד היסטורי, אלא דרך מבט פרטי ואותנטי של כל אישה ובשפתה המיוחדת. בכתיבה הפומבית היו הנשים כפופות לנורמות החברתיות, למערך הציפיות מהן ולמחויבותן למשימות הלאומיות. במכתבים וביומנים לא נשפטו הנשים על דעותיהן ולא עמדו לביקורת. כאן יכולות היו לשפוך את ליבן, לספר על בדידותן, חלומותיהן ומאבקן לשרוד את קשיי היום-יום.
ספר זה מביא מגוון דמויות נשיות – מנהיגות ונשות שוליים, בעלות משפחה ועריריות, נשים שקרסו בדרך ואחרות שנטשו את המקום בכאב ואכזבה. הסיפורים הנארגים יחד, יוצרים מעין ביוגרפיה קבוצתית, ומספרים את סיפורה של התקופה מזווית אינטימית, לא מדוברת ולא ידועה. הקריאה המוצעת כאן היא כניסה אל החדרים הפנימיים, הקשבה למילים הכואבות שנותרו בעלטה שנים רבות, ואשר מהוות חלק אורגני של הסיפור הציוני.


ד"ר צפרירה שחם-קורן, בת לדור המייסדים בעין-חרוד, חוקרת את סיפוריהן של נשות הדור הראשון בקיבוץ. פרסמה מאמרים בנושא חקר הנשים החלוצות בקיבוץ, בהוצאת "מגדרים" – יד טבנקין. כמי שעסקה שנים רבות בביבליותרפיה – הוראה, טיפול, עריכה וכתיבה – מצאה שחם-קורן היבטים מיוחדים בקשר שבין הטקסטים של הנשים החלוצות, המובאים בספר זה, לבין עולמן הנפשי והרוחני.
ספריה הקודמים: "הוא לא שואל – היא לא עונה" (הוצאת מורשת 2002). "לפעמים הים בוכה ולפעמים הוא שר" (הוצאת סטימצקי 2014).
 
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
 
 
  • האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים – המרכז לחינוך משפטי קליני

    דרוש/ה  

    מנחה קליני/ת לקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון - 

    משרה זמנית לחצי שנה – החלפה לחופשת לידה


    הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון, הפועלת במרכז לחינוך משפטי קליני, מעניקה סיוע משפטי ליחידים וקבוצות שהופלו על רקע זהותם התרבותית, בהם ערבים/ות-פלסטינים/ות, יוצאי/ות אתיופיה, מזרחים/ות, חברי/ות קהילת הלהט"ב ובהם א/נשים טרנסג'נדרים, ועוד. כמו כן עוסקת הקליניקה בקידום דיאלוג בין-תרבותי ומובילה פרויקטים ייחודיים בתחום זה.


    תיאור התפקיד:

    עבודה משפטית בתחום של זכויות אדם, כולל ניסוח תביעות ומסמכים משפטיים, כתיבת חוות דעת, שיתופי פעולה עם הקהילה, וכן עבודה תקשורתית וקידום עבודת הקליניקה בכנסת.

    הנחייה של סטודנטים/ות למשפטים בעבודה המעשית ובקשר בינה לבין המסגרת התיאורטית של הקורס.

    פיתוח תכנית ההוראה של הקורס בתיאום עם המנחה האקדמי, והעברה של חלק מהשעורים העיוניים.

    עבודה משותפת עם צוות המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים.

    יצירת שיתופי פעולה עם ארגוני החברה האזרחית בישראל ובעולם.

    השתתפות בימי עיון, כנסים ועוד, ומעת לעת ארגון שלהם.

     

    דרישות התפקיד:

    ·        רישיון עריכת דין ישראלי – חובה.

    ·        ניסיון בעריכת דין – שנתיים לפחות. 

    ·        מחויבות לקידום זכויות אדם בכלל ולזכויות מיעוטים בפרט.

    ·        ניסיון במגוון תחומים משפטיים – יתרון.

    ·        תואר שני – יתרון.

    ·        שליטה מלאה בשפות העברית והאנגלית. ידיעת שפה נוספת – ערבית, אמהרית, רוסית – תרון.

    ·        יחסי אנוש טובים.

    ·        ניסיון פדגוגי – יתרון.


    מועד תחילת עבודה: אמצע פברואר. היקף משרה: 100%-75%. מקום עבודה: ירושלים


    יש לשלוח קורות חיים והמלצות עד לתאריך 26.1.2020, לכתובת המייל [email protected]


    יש לצרף מכתב נלווה, עד 250 מילים, המפרט מדוע את/ה מעוניין/ת במשרה. בשאלות ניתן לפנות למייל: [email protected] . רק מועמדים/ות מתאימים/ות יזומנו לראיון.

image
 
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
 
 
image
 
ב -6 לינואר 2020 התקיים באוניברסיטה העברית הכנס "היבטים מגדריים של סכסוכים ויישובם" ביוזמת מכון דייוויס (לתכנית הכנס), במרכזו  פאנל מומחיות שביקש התייחסות למגוון שאלות: 
מדוע חשוב לבחון היבטים מגדריים של סכסוכים ויישובם? איך סכסוכים משפיעים באופן שונה על נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות בישראל ובעולם? כיצד מתיחסת המערכת הבינלאומית לשילוב נשים בתהליכי יישוב סכסוכים? איך נשים משתתפות בתהליכי יישוב סכסוכים במרחב הגלובלי? כיצד נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות בישראל פועלות כדי לאפשר ולקדם השתתפות נשים בתהליכי יישוב סכסוכים?

במטרה לענות על שאלות אלו הוזמנו חמש מומחיות מעולמות תוכן שונים ומשתלבים: אסתי רידר אינדורסקי, אקטיביסטית חרדית ודוקטורנטית בבית הספר לתרבות באוניברסיטת תל אביב; גאדיר האני, חברת תנועת נשים עושות שלום ופעילה חברתית במספר ארגונים למען חיים משותפים ושלום; פרופ' אמריטה גליה גולן, המחלקה למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים; עו"ד נטע לוי, מקדמת מדיניות, 'איתך מעכי' משפטניות למען צדק חברתי;  שירי לוינס, מקימה שותפה של Mind the Conflict ושל נשים עושות שלום, ודוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
 
FacebookWebsite
 
כתבו לנו: