"אם תתבוננו בהתפתחות האנושית מהילדות והלאה, תראו כיצד הרגלים מתפתחים בנו בהדרגתיות, ואז פעולות מסוימות חוזרות על עצמן שוב ושוב. כשאנו מתחנכים, אנו מקבלים הדרכה, המבססת פעולות מסוימות כהרגלים. תחילה יש ללומדן, אך ברגע שהן הפכו להרגלים, מבצעת אותן הנפש שלנו בצורה מכנית יותר. במהלך תקופת אדמה, כדי ש'האני' יתפתח כהלכה, יש לפתח הרגלים בדרך הנכונה".

מוסיף שטיינר ואומר, שבהתגשמות קודמת של האדמה (גם האדמה עברה גלגולים קודמים) –המכונה בספרות האזוטרית – ירח קדמון, לא היו קיימים הרגלים. כל פעם שהישות האנושית הייתה צריכה לבצע דבר מה, היא הייתה מושפעת ישירות מישות זו או אחרת מעולם הרוח העילאי. 

"באותה עת, היינו יותר איבר של האורגניזם כולו של ההיררכיות מאשר המקרה כעת, בתקופת אדמה". 

אילו היינו נשארים במצב זה, לעולם לא היינו מפתחים את הכוח להיות חופשיים, כי כל פרט של פעולותינו היה תלוי באימפולסים של הישויות העילאיות יותר. בכל פעם שהיינו פועלים, היה עליהן להפעיל את כוחן. ביכולתנו לקבל לתוכנו את התשורה של החירות, על ידי השתחררותנו מספירת הישויות של ההיררכיות העילאיות, ועל ידי כניסה למצב בו יכולות פעולות שוב ושוב להפוך להרגלים; בצורה זו יכולות הפעולות לנבוע מתוכנו. אם כן, רכישת הכושר ליצור הרגלים, קשורה באופן אינטימי לדרך שבה האנושות משיגה חירות פנימית. 

" אפילו במהלך תקופת האדמה, דומה המצב אותו אנו עוזבים עם כניסתנו בלידה לתוך הוויית קיום פיזית – למצבנו הקודם על הירח הקדום. שם, בעולם הרוח, לפני שאנו נולדים ויורדים מטה אל תוך הוויית-קיום ארצית, אנו מושפעים בעוצמה מאימפולסים רוחיים עילאיים. שם, בעולם הרוח, ישויות רוחיות עילאיות הן אלו המכוונות אותנו תמיד למה שעלינו לבצע; הן עוזרות לנו להכין את הקיום הארצי שלנו, שימשיך בהתאמה עם הקרמה שלנו. כשאנו נכנסים לגוף פיזי, אנו מתנתקים מעולם זה – בו לא קיימים הרגלים – עולם הנתון רק לאימפולסים הרצופים של ישויות רוחיות עילאיות. במידה מסוימת, כשאנו נכנסים להוויית-קיום פיזי, יש ברשותנו עדיין הד של מצבנו בעולם הרוח. זה מתבטא בדרך בה אנו מתנהגים כילדים עד גיל שבע. כילדים קטנים, יש לנו פחות הרגלים ואנו נמצאים יותר תחת השפעה של חיקוי. ראשית, אנו מתחילים לעשות דברים תחת ההשפעה הישירה של מה שמתרחש סביבנו: אנו מחקים את הדוגמאות המוצגות לנו. זה הד של הדרך בה היה עלינו לפעול בעולם הרוח. שם, היה נחוץ שנקבל אימפולס עבור כל דבר שעשינו. זו הסיבה שלפני הכול, ילדים מחקים, נוהגים על פי האימפולסים המגיעים אליהם. עצמאות, כושר הנפש לפעול באופן עצמאי, עולה רק במהלך הזמן, כמו הכושר לחיות על פי הרגלים".