image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 27 באוקטובר 2019
עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית תש"פ 
ברכות
ללימודים פמיניסטיים פוריים
ולחקר מגדר מרתק
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

בסתו 1919 הוקם ארגון הנשים הארצי והאל-מפלגתי. תאי יסוד שימשו לו "אגודות נשים". ארגון זה בחר לו שם, הנותן ביטוי לכל היקף שאיפותיו והוא: התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל. סיסמת ההתאחדות: חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאשה.
מסביב לדגלה של ההתאחדות התלכדו נשים בעלות השקפות שונות: פועלות שהשתייכו להסתדרות העובדים ונשים מחוגים משמרים ודתיים. רוב החברות היו בלתי מפלגתיות ובעלות דעות מתקדמות. העיקרון: מעמד של שיוויון לאשה בכל שטחי חיינו – הוא שאיחד וליכד את כולן לחטיבה אחת שחתרה לקראת מטרה משותפת אחת.
מתוך: שרה עזריהו, התאחדות נשים עבריות לשיוויו זכויות בארץ ישראל, פרקים לתולדות תנועת האשה בארץ, עמ' 17-16.
וכן ראו: מרגלית שילה, המאבק על הקול, נשות היישוב וזכות הבחירה 1926-1917, ירושלים, 2013.

בתמונה
יושבות מימין לשמאל: חסיה פיינסוד סוקניק, שרה עזריהו, ד"ר רוזה וולט שטראוס (יו"ר), ד"ר חנה ברכיהו, צפורה קלוזנר.  עומדות מימין לשמאל: עדה גלר, עדה טברסקי, פניה מטמן-כהן, רחל גולומב, נחמה פוחצ'בסקי, מאשה סקיבין.

בימים אלה במסגרת הביאנלה של ירושלים 2019, מוצגת תערוכה למלאת 100 שנה לייסוד התאחדות נשים זו תחת הכותרת:
הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים
אוצרות: אמילי ד. בילסקי ונורית יעקבס ינון
מרכז מורשת בגין בירושלים
10.10.19- 28.11.19
אודות התערוכה
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

1963 - עלמה או גבירה? על הלכת פונק-שלזינג בראי השנים
מאת: טלי מרקוס
הסיפור מאחורי הלכת בית המשפט העליון הידועה כ"הלכת פונק-שלזינגר" יכול היה לשמש כבסיס לסרט הוליוודי. זמרת אירופאית פוגשת רוקח מקומי במהלך סיבוב הופעות. השניים מתאהבים ורוצים לקשור את חייהם זו בחייו של זה. בנקודה זו העלילה מסתבכת. המדינה בה הם בוחרים לחיות את חייהם אינה מכירה באפשרות שלהם להתחתן. בני הזוג עוברים תלאות שונות בדרך להכרה בזוגיותם ובסופו של דבר מתחתנים במדינה זרה ונרשמים כנשואים במרשם האוכלוסין. מעבר לסיפורם הפרטי של בני הזוג מדובר גם בסיפורה של מדינה.
באותה פרשה העותרת, נוצרייה אזרחית בלגיה, אשר נישאה לישראלי יהודי בקפריסין, ביקשה לקבל מעמד קבע בישראל וכן להירשם כנשואה בתעודת הזהות ולשאת את השם "שלזינגר". לאחר מתן צו על תנאי נעתר שר הפנים והעניק לה אשרה לישיבת קבע, אך עמד בסירובו לרושמה כנשואה, מהטעם שהעותרת ומר שלזינגר אינם נחשבים נשואים לפי המעמד האישי שלהם ולפיכך אינם נחשבים כנשואים במדינת ישראל. בית המשפט העליון קבע ברוב דעות, כי תפקידו של פקיד הרישום הוא תפקיד של מאסף סטטיסטי לעניין רישום ספר התושבים ואין לו שום סמכות שיפוטית. לכן משהומצאה לפקיד הרישום ראיה לכאורה הוא חייב להסתפק בכך, ולרשום את נישואי הצדדים.
המקרה שהובא לפתחו של בית המשפט העליון בשנת 1962 עורר סערה ציבורית, חברתית, משפטית ופוליטית. מבחינה משפטית מדובר, לכאורה, בהחלטה טכנית ולא מהותית בסוגיה שאינה מורכבת. בפועל, כפי שיתואר בהמשך, היוותה החלטה זו ראשיתה של דרך לרישומם של נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל. מהבחינה הפוליטית, הכרעת בית המשפט העליון בסוגיה זו עוררה סערה שהובילה לחקיקתו של חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965. מבחינה חברתית היה זה תחילתו של שינוי שראשיתו באותה הכרעה אך הדיו מהדהדים עד ימינו אנו ועוד לא נס ליחם. 

עו"ד טלי מרקוס, פרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים.  
למאמר המלא
חדש על המדף

חדש על המדף

אז איך קוראים לך עכשיו? על הבחירה של נשים וגברים בשם המשפחה לאחר הנישואין
מיכל רום
הוצאת פרדס, 2019

הוצאתו של הספר "אז איך קוראים לך עכשיו?" מסמנת רגע שיא מרגש במיוחד עבורי, במסע שהתחיל לפני יותר מ- 20 שנה, עם התלבטות אישית שלי שהפכה לעבודת דוקטורט, שבמרכזה מחקר אמפירי ראשון בשדה זה בישראל. בהמשך יצא לאור גם  ספר עיון אקדמי באנגלית שכתבתי יחד עם פרופ' אורלי בנימין שהייתה אחת ממנחות הדוקטורט, וכעת לאחר תלאות רבות אני זוכה לממש את מה שבעיני הוא חלק מרכזי בשליחות של כל חוקרת פמיניסטית: להנגיש את הידע שאספתי וצברתי במהלך הדרך לנשים ולגברים בישראל, אלו שמטילים יותר ויותר ספק במה שעד לאחרונה היה מובן מאליו מוחלט - הנוהג להחליף את שם משפחתה של אישה עם נישואיה, ולהעביר לילדים את שמו של האב בלבד. לשם כך פתחתי כבר לפני מספר שנים עמוד פייסבוק שעוסק בנושא,שם עולים מדי פעם דיונים וקישורים רלוונטיים, כל זאת במטרה להרחיב את השיח על נושא שהיא כאמור לגמרי מושתק עד לא מזמן, כמו עוד סוגיות פמיניסטיות רבות אחרות.
הספר מיועד לקהל הרחב, זה שאינו בהכרח שולט/ת בשפה ובז'רגון האקדמי, והוא כתוב לא כספר עיון במובן הקלאסי של המילה, הן בסגנון, הן בצורה והן במבנה. עם זאת, כל התוכן שבו מבוסס על מחקר הדוקטורט ועל נתונים שהמשכתי לאסוף גם לאחריו. הוא מלווה באיורים מקוריים, שתפקידם לאוורר קצת את כובד המשקל של הדיון ההיסטורי, המשפטי, התרבותי, הסוציולוגי וכמובן הפוליטי בתופעה. בין כל אלו, פרק חשוב במיוחד מבחינתי הוא הפרק על ההתנגדות לפרקטיקה הפטרונימית, שהחלה כבר באמצע המאה ה-19 עם הופעת הניצנים הראשונים של המחשבה הפמיניסטית, ונכרכה מאז הלכה למעשה בהתפתחותה של התנועה הפמיניסטית במערב.
כמעט עשור נמשכה העבודה על הספר הזה, והוא עבר כמה וכמה גלגולים. בין השאר הוא כמעט ויצא לאור עם שתי הוצאות ספרים שונות, ולבסוף זכה להתממש בזכות קמפיין גיוס המונים שערכתי והסתיים בהצלחה. בכל שלב זכיתי להיתקל בחומות מצד הממסד – עורכים/ות ומו"לים/ות שטענו שאין הצדקה להוציא את הספר לאור, כי אין לו מספיק קהל, ומנגד קיבלתי תגובות הפוכות לגמרי מנשים וגברים שהביעו ענין ואפילו צמא ללמוד יותר על המנהג, להבין את מקורותיו, ולשמוע על מגוון הפתרונות שקיימים כיום בשאלת שם המשפחה לאחר הנישואין. בקרוב נדע מי צדק, הממסד או אני, ואני מאד מקווה לגלות שאכן לא טעיתי במחשבה שהספר הזה חייב להצטרף לארון הספרים הפמיניסטי בעברית.


ד"ר מיכל רום, כיום מנהלת מחקר ופיתוח ידע ב"שיתופים" - ארגון שמתמחה בליווי תהליכי שיח בין מגזרי לפתרון בעיות חברתיות. בעבר מרצה בתכנית ללימודי מגדר ובחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ובחוגים לתקשורת במכללת ספיר ובמכללת כנרת.
שימו לב: אזכור אחרון
image
מהשטח

מהשטח

"כאור הסהר" הוא מיזם חדש מבית מדרש ערבות - נשים מחברות מסורת לחידוש טקסי ראש חודש בו נהגו נשים לעצור כל מלאכה להתכנס יחד ולחגוג את ראש החודש כחג הנשים.

נשים המעוניינות להוביל טקסי ראש חודש בקהילותיהן מוזמנות לפנות ליעוץ והכוונה כבר לקראת ראש חודש חשוון הקרב ובא:
זיוה עטר | 0545213412


"לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ" הוא פיוט במסורת יהודי המזרח וצפון אפריקה, המצוי במרכזו של "תיקון הטל" הנאמר בחג הפסח, ושל "תיקון הגשם" הנאמר בשמיני עצרת. הפיוט הוא מעין בקשת רשות מהקב"ה לשיר ולבקש ממנו את הבקשה על הטל ועל הגשמים, שהם סימן של ברכה והארת פנים של האל לעמו.

לְשוֹנִי כּוֹנַנְתָּ אֱלֹהַי וַתִּבְחַר
בְּשִׁירִים שֶׁשַּׂמְתָּ בְּפִי טוֹב מִמִּסְחַר
וְנֶגְדָּךְ כּוֹנַנְתָּ צְעָדַי מִמִּשְׁחַר
וְלִי גָרוֹן תַּתָּה בְּקָרְאִי לֹא נִחַר
וְיִצְרִי הִלְבַּנְתָּ כְּמוֹ צֶמֶר צַחַר
וְלָכֵן לֹא שַׁתָּה לְבָבִי בִּי סְחַרְחַר
הֱיֵה סִתְרִי עַתָּה כְּאֶתְמוֹל וּכְמָחָר
וּמָגִנִּי אַתָּה אֱלֹהַי אַל תְּאַחַר
לפעילות "ערבות"
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
image
תופרת פעימות לב 
מזל כרמון
אוצרת: אורנה נוי לניר
אגריפס 12 - גלריה שיתופית
במסגרת פסטיבל 'מנופים' לאמנות עכשווית בירושלים
31.10.2019 - 16.11.2019

פרקטיקות מלאכות היד של כרמון כמו תפירה, סריגה ורקמה מעלות היבטים נוספים שכבר גלומים בהן וגלומה בהן גם התפיסה הרווחות ביחס שהן מעוררות, והן ממשיכות דרך של אמניות פמיניסטיות כמו לנורה טאווני (Lenore Tawney), שילה היקס (Sheila Hicks), אווה הסה (Eva Hesse) ועוד.
אודות התערוכה
FacebookWebsite
כתבו לנו: