איך ניתן לצאת ממצב של בדידות וניתוק למצב של קשרים עמוקים  מספקים
מאת חנה הולצר, מטפלת ומדריכה מוסמכת לשיטת ברימה.
מה תקבלי מקריאת הכתבה?

מה תקבלי מקריאת הכתבה?

כלל או רביעי הראשי, מתן ספרות מדויקים מועמדים מה, חפש בה ציור הקהילה. רביעי בחירות פסיכולוגיה בה עזה. שתי כלכלה נבחרים בה, רבה את יכול לטיפול קישורים, צ'ט מדינות אתנולוגיה אם. מה חפש ספורט לעריכה. אם אחר שמות שינויים. בעמוד מוסיקה העברית כתב, בה אתה למנוע אודות. או מתן יסוד היסטוריה, את בידור לימודים עזה.
חווה בדידות, מרגישה לפעמים לבד בעולם? אז דעי שזה ממש לא מחוייב מציאות ואפשר גם אחרת. 

אפשר להגיע למצב בו את מוקפת באנשים שאוהבים אותך ואת אותם. ולחוות אהבה ותמיכה בכל מקום שאת נמצאת. 

אפשר להגיע לזוגיות תומכת, מחזקת, ומספקת. 
זוגיות שהיא מקור לשמחה. 

וזה לא בשמים. כי אם זה אפשרי לי, זה אפשרי גם לך. 
והדרך לשם מתחילה בך עצמך, ובחיבור שלך לעצמך.
 
מזמינה אותך להיכרות עם דרך שעובדת על אותו חיבור ועושה את כל זה לאפשרי.  
   

דרך שמפתחת את יכולת הקשבה שלך לעצמך דרך הגוף, ויוצרת שקט פנימי ואיזון.
מה בכתבה?
שמי חנה הולצר. אמא לשתי בנות גרה בהרצליה.
בזוגיות תומכת טובה ומיטיבה פרק ב'.
מטפלת ומדריכה מוסמכת לברימה, לומדת ומתרגלת ברימה כ 25 שנים.

אני מזמינה אותך לקרוא על הדרך שעברתי בעזרת הברימה.
דרך שמשקפת את העוצמה של הברימה ואת היכולת שלה לקחת אותנו רחוק הרבה מעבר למה שניתן לדמיין.
image
כנראה שמשהו בי לא בסדר, שאני לא בסדר

תמיד הייתי תלמידה טובה מאד כך שמישור המקצועי תמיד זכיתי להערכה, אך במישור האישי זה כבר היה סיפור אחר.

פגיעה מינית שעברתי בילדות והרצון להסתיר אותה, יצרו ניתוק ביני ובין הסובבים אותי.

וילדים רואים את העולם דרך עיניים של ילדים. הרגשתי שאם משהו כזה קרה לי, כנראה שמשהו בי לא בסדר, שאני לא בסדר.
התביישתי במי שאני. בתפיסה שלי זה היה משהו לא ראוי, משהו שאי אפשר לקבל אותו, משהו שאי אפשר לאהוב אותו.
רציתי להסתיר את מי שאני.
והסתרה יוצרת מחסום, כי ברגע שמנסים להסתיר, משהו בזרימה הטבעית נפגע. 
זוכרת את הקושי לנהל שיחה שוטפת והקושי להגיב בזמן אמת, כי כל דבר שאני אומרת עובר ביקורת קפדנית וסינון. ומרוב ביקורת וסינון יוצא החוצה מקוטע, חלקי, ולא שלם. 
את השתיקות הארוכות בהם הייתי בלופים עם עצמי בלי לתקשר את מה שעובר עלי.

זוכרת את הרצון לצאת ולהיפגש עם חברות, במיוחד בסופי שבוע. את הבהייה והתלבטות מול הטלפון. את הניסיונות להתקשר ולקבוע, ושוב ושוב לשמוע שזה לא מתאים, כל פעם מסיבה אחרת. 
את ההרגשה שאנשים מתרחקים ממני, ולא רוצים בחברתי. 

זוכרת את הרצון העז לקשרים קרובים ומשמעותיים. וכל כמה שניסיתי, לא הצלחתי ליצור קשרים כאלה, כמו הייתה שם חומה בלתי נראית שמפרידה. 


כדי לשנות את המצב עברתי לא מעט טיפולים פסיכולוגיים ואחרים שעזרו באופן חלקי בלבד. עדין היה בי משהו מאד סגור שהרחיק ממני אנשים, וכמו שפעם מישהי אמרה לי "יש בך משהו מאד נוקשה, את מעבירה תחושה של מתח, כאילו שאני צריכה להיות מאד זהירה, להפסיק לנשום ולעמוד בדום מתוח..."
זוכרת שהופתעתי לשמוע את זה.
הייתי כל כך שקועה בקושי שלי במפגש עם אנשים, שבכלל לא נתתי את דעתי לחשוב על השאלה איך אנשים מרגישים איתי, ולראות את הקשר בין הדברים.


עשיתי תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ובסיום הלימודים התחלתי לעבוד כמהנדסת תוכנה בסיאטקס.
העבודה הייתה מעניינת ומאתגרת, אך הניתוק מהאנשים סביבי הפריע לי יותר יותר. 

במקרה נתקלתי בפרסום על סדנת ברימה ומשהו שם דיבר אלי. וכך פגשתי את הדרך שלקחה אותי אל עצמי וחיברה אותי לאנשים סביבי באופן ששום דבר אחר לא עשה
אז אם בנקודת הזמן הזו את מרגישה צורך ורצון בקשרים קרובים ומשמעותיים מעבר למה שיש לך כיום בחייך, אני מזמינה אותך להמשיך ולקרוא על אותה הדרך ששינתה את חיי, ואולי תתאים גם לך. 
המפגש עם הברימה

לפני שהגעתי לברימה ניסיתי לא מעט שיטות כדי להגיע לאיזון ולפרוץ את החסימה שהרגשתי. טיפול פסיכולוגי, קבוצות להתפתחות אישית, נשימה מודעת, ביואנרגיה, אלקסנדר, פלדנקריז ומה לא...כשהגעתי לסדנה פגשתי משהו שונה מכל מה שהכרתי עד אז. פשוט משהו אחר. גם צורת העבודה אך בעיקר הגישה.

זוכרת את ההפתעה מההנחיה שגם כשאני עובדת עם פרטנר, להתרכז בהקשבה לעצמי, בחיפוש הנוחות של עצמי. לבדוק מה מתאים לי ואם זה לא נוח, לזוז ולחפש.

וההקשבה הזו העלתה ששום דבר לא נוח לי...
לא נוח עם הפוזיציות הדינמיות והמשתנות,לא נוח עם המגע, ולא נוח עם האנשים, ושום דבר שעשיתי לא עזר.
זה היה בעיקר לחוות כמה לא נוח לי,וזה היה שיקוף מדויק של היחסים שלי עם הסובבים אותי באותה העת.
אך למרות הקושי הבנתי באופן מידי שהדבר הזה הוא מה שחיפשתי. בראש לא הבנתי איך זה בדיוק עובד,
אבל בגוף היה ברור שזה זה. אז המשכתי ולמדתי. ובכל תרגול עשיתי עוד צעד קטן בלהקשיב לגוף ולעצמי,
כי כשמחפשים את "הגוף נוח" הזה, גם אם לא נוח, לפחות נמצאים בהקשבה. וההקשבה הזו יוצרת חיבור.
ובכל תרגול זה נעשה קצת יותר נוח. נוח ברמה הפיזית, ונוח בחיים בכלל.
ובכל תרגול עוד משהו מהחומה מתמוסס, והרגשתי שאני מצליחה סוף סוף לגעת באנשים, ולא רק במובן הפיזי, והתחלתי ליצור קשרים יותר ויותר משמעותיים.

רק בדיעבד הבנתי שהחומה הייתה חומה פנימית. חומה שהייתה ביני לביני. חומה של ניתוק מהגוף ומעצמי.
והברימה היא עבודה על החיבור.
חיבור לגוף וחיבור לעצמך.
והחיבור הזה פנימה הוא זה שמאפשר חיבור לאחר. 

ולא חייבים לעבור טראומה, לפעמים זה דברים פחות דרמטיים שמונעים מאיתנו את הקשרים להם אנחנו זקוקים.
אבל תמיד תמיד זה מתחיל בחיבור שלנו לעצמנו.
באיך שאנחנו מרגישים עם עצמנו,ובמה אנחנו חושבים על עצמנו.
וכשאנחנו עובדים על החיבור לעצמנו, הקשרים עם האחרים נוצרים\מסתדרים כמו מעצמם.


אז אם את חווה בדידות ו\או לפעמים מרגישה לבד. וכן, זה יכול לקרות גם כשנמצאים בזוגיות...
ואם יש לך רצון לקשרים יותר קרובים ומשמעותיים ו\או להעמיק ולשפר את מערכות היחסים הקימות עם הקרובים לך, ולהפוך אותן ליותר תומכות וליותר קרובות.
ואם את רוצה יותר אהבה בחייך.

הדרך להגיע לשם היא על ידי עבודה על החיבור שלך לעצמך.
ההקשבה שלך לעצמך והיכולת לשמוע מבפנים מה נכון לך.
להגיע למצב שבו את מרגישה בנוח עם עצמך.
להגיע לשקט פנימי ואיזון.


 והזמן להתחיל בזה הוא ממש עכשיו, כי כל רגע שעובר הוא זמן חיים יקר שמתבזבז. 
זמן שבו יכולת להרגיש יותר מסופקת. יותר מאושרת. 
כי מה שקובע את איכות החיים שלנו הוא איכות היחסים שלנו.

עבודה עם הגוף

הייחודיות של הברימה היא ביכולת שלה לחבר את כל החלקים שלנו לשלם אחד.
לשלם שבו החלקים עובדים בתיאום, ותומכים זה בזה, במקום להתנגש ולהילחם זה בזה.

הברימה עובדת דרך הגוף כי הגוף הוא הבית, והחיבור, כמו השלום, מתחיל בבית.
עבודה עם הגוף בכלל, ודרך מגע פיזי בפרט היא ה highway  לעבודה על חיבור.
עבודה שמשקפת את עומק וטיב היחסים שלנו עם עצמנו ועם העולם. את היכולת שלנו לקרבה.
את הנוחות שלנו עם עצמנו ועם האחר.
את היכולת שלנו לגעת ולתת לאחר לגעת בנו בכל הרמות – פיזית מנטלית ורגשית.
עבודה שמשקפת, ובו זמנית גם משנה ומרחיבה את היכולות שלנו.

עבודה עם הגוף בהקשבה ובמגע, גם אם לא תמיד קלה, יוצרת חיבור עמוק. חיבור לעצמך וחיבור לאחר.

לקבל את עצמך ולהיות מי שאת

לפני 10 שנים במסגרת גל פיטורים, פוטרתי מעבודתי, ובמקום להילחץ ולהצטער על כך, נשמתי לרווחה.
כבר לפני הפיטורים הרגשתי שזה לא מקומי, אך לא יכולתי לעזוב ביוזמתי ולוותר על התנאים הטובים שהיו לי.
לקחתי פסק זמן, וממש במקרה הגעתי לערב שהנחתה מטפלת באמנות.
השילוב של הביטוי העצמי עם עבודה רגשית הקסים אותי.
המיידיות שבה הדברים עולים ובצורה שונה ממה שאנחנו רגילים לספר אותה.
אחרי בירור ובדיקה החלטתי ללמוד את התחום, והתחלתי במסלול ארוך של השלמות בפסיכולוגיה ובאמנות, ומשם
המשכתי ללימודים לתואר שני בטיפול באומנות בלסלי. 


אחד הדברים שבלטו במהלך הלימודים היה הביטחון והחופש שלי לבטא את עצמי.
אם בעבר ב"קושי נשמתי", החבאתי והסתרתי עד כמה שאפשר כל ביטוי רגשי וביטוי עצמי, הרי שכעת, אחרי שנים של ברימה, מצאתי עצמי מתבטאת בחופשיות רבה הן דרך האמנות והן באופן מילולי.
משחקת עם החומרים והצבעים בהנאה ומתוך תשוקה, נותנת לעצמי חופש לנסות ולהתנסות, יוצרת בלי לחשוב אם זה טוב או רע, ומשתפת בפתיחות במה שעובר עלי ובמה שאני מרגישה.
ויכולתי לראות כשאני מרשה לעצמי להיות מי שאני ולבטא את מה שאני, האנשים המתאימים נכנסים לחיי.
האנשים שמחפשים את האיכויות שיש בי.


כשסיימתי ללמוד התחלתי לעבוד עם ילדים. מהר מאד נתקלתי בתופעות שלא יכולתי להסביר מבחינת מהירות ההתקדמות וגודל השינוי שחל אצל מטופלי.
לקח לי זמן להבין שמה שעושה את זה, זה הברימה שאני מתרגלת. 

הברימה שמאפשרת לי להיות בפשטות מי שאני, ולאפשר למי שמולי את אותו הדבר.
בלי משחקים ובלי הצגות של מה שנדמה לנו שאנחנו צריכים להיות.

הברימה שמפתחת את היכולת לקבל את עצמנו ואת מי שאנחנו פוגשים כמו שהוא. 

וילדים מרגישים את זה באופן מידי.
הם מרגישים שמקבלים אותם, ושהם בסדר כמו שהם. 
 כשילד (ואדם בכלל) מרגיש שהוא בסדר כמו שהוא, משהו בו נרגע, מתרחב ונפתח, והוא מתנהג בהתאם,

 ואז השמים הם הגבול ליכולותיו.


זה בדיוק מה שהברימה עשתה לי, וזה מה שהיא מאפשרת לי היום להעביר לאנשים שאני פוגשת ו\או עובדת איתם.

להגיע הביתה אל עצמך בעזרת ברימה

אם התהליך שתארתי עורר בך ענין,
אני מזמינה אותך לעבור ביחד איתי תהליך שיאפשר לך לקבל את עצמך ולהיות פחות ביקורתית כלפי עצמך.

להפסיק לנסות להיות מה שנדמה לך שאת צריכה להיות.

להרגיש שאת בסדר כמו שאת.

להביע את עצמך ולהביא את עצמך בצורה אוטנטית כמו שאת, בלי לחשוש ממה יגידו\מה יחשבו.

להבין שהדבר הכי טוב שאת יכולה להיות זה את עצמך, ולאפשר לעצמך להיות מי שאת, כל יום יותר ויותר.


אפשר להגיד שהברימה לקחה אותי הביתה לעצמי גם במישור האישי וגם במישור המקצועי.
ורק אחרי שהגעתי הביתה יכולתי ליצור קשרים משמעותיים, ולזכות בחברויות נפש עמוקות,
החברויות להן כמהתי בעבר, ואף הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין.
כיום מרגישה מסופקת מאד מהקשרים הטובים והעמוקים שיש לי בחיי, מהזוגיות הטובה והמיטיבה שהגעתי אליה,
מהאהבה האינסופית שאני חווה בכל מישורי החיים. 

מזמינה אותך להצטרף לדרך הזו שתיקח אותך הביתה אל עצמך.
 וכשתגיעי הביתה, האנשים שחיפשו אותך, יוכלו סוף סוף גם הם להגיע...

מצפה לראותך,
חנה

לפרטים על הסדנה הקרובה:



מתנות נוספות של הברימה

בנוסף לחיבור עמוק לעצמנו ולכל מה שכבר תארתי, הברימה מביאה איתה מתנות נוספות יקרות ערך.


פתיחות. להגיד "כן לחיים" ולהיות יותר פתוחה למה שהחיים יכולים להציע.
לקבל רעיונות שונים ואחרים משלי מבלי להרגיש מאוימת. אם בעבר מאד התנגדתי להצעות שונות ממה
שהיה לי בראש, הרי היום ממש מברכת עליהם, ויכולה לשחק עם הדברים ולבנות מתוך שלל ההצעות
והאפשריות את מה שהכי מתאים.
לקבל את השונות ממני – שכל אחד חושב אחרת ורואה לגמרי אחרת את הדברים, ושזה בסדר.
להבין ולקבל שהידע וההבנה שלי הם מאד חלקיים ולהיות פתוחה ללמוד דברים חדשים.


גמישות. אם בעבר יכולתי לראות דרך אחת לעשות כל דבר (והיא הדרך שלי כמובן...)
הרי שעכשיו יודעת שיש אינסוף דרכים. וכשמתייעצים ומנהלים דו שיח עם מי שמולנו, אפשר להגיע
לפתרונות הרבה יותר טובים ממה שנראה בהתחלה.
לשחק עם מצבים נתונים, ולהגיע לזה שהכל ישב טוב ובמקום, גם אם בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי. 


לא לפחד מטעויות ולקבל אותן כחלק מעשיה ולמידה. פחות לכעוס על עצמי כשאני טועה.
אם בעבר היה לי בראש שצריך רק להצליח במה שאנחנו עושים ומיד, הרי עכשיו מבינה שיש תהליך של למידה.
כיום מעודדת את הסטודנטים שלי לא לפחד מטעויות. אלה להפך – שזה נותן אינדיקציה שהם באמת לומדים משהו חדש...


היכולת להגיב בזמן אמת, בצורה מותאמת למצבי החיים השונים, באופן שיקדם את כל המעורבים בהם
ויצור הרמוניה. לראות את האחר כמו שהוא ברגע הזה, לראות את המצב כמו שהוא ברגע הזה,
ולא דרך הרעיונות שיש לנו לגבי הדברים. להגיב מתוך המציאות ולא מתוך המחשבות שלנו לגביה.


לשים את כל הרעש הבלתי פוסק של מה שצריך לעשות והדאגות המתישות על mute, ופשוט לנשום ולהיות ברגע הזה. 
הברימה מביאה לשקט פנימי שלא מצאתי בשום דבר אחר שעשיתי, ובאופן מידי. עד כמה עמוק השקט הזה? 
מטפלת ברימה ששהתה במנזר במזרח לתקופה מסוימת, סיפרה שבאחד הימים הדגימה לאחד הנזירים טיפול ברימה. 
אחרי הטיפול הנזיר קם ואמר שהוא לא יודע מה היא עשתה, אבל ששקט כזה לא חווה מימיו.
עקרונות הברימה
עקרונות הברימה. הברימה מבוססת על 9 עקרונות להתנהלות הרמונית ובינהם: "גוף נוח", "ללא כוח", "ללא שיפוטיות" ו"תמיכה הדדית".
את העקרונות לומדים ומתרגלים דרך הגוף, וכך הם מופנמים והופכים לחלק מאיתנו, ולא נשארים בגדר עוד רעיון מצוין ששמענו ואנחנו לא עושים איתו כלום.
כשהעקרונות הופכים לחלק מאיתנו, יש לכך השפעה עצומה על טיב מערכות היחסים שלנו ועומקן.
אתייחס ל 5 עקרונות מתוך ה 9:
  1. גוף נוח. כשאנחנו מתרגלים ברימה ההנחיה היא לשים לב לנוחות הגוף שלנו עצמנו. ואם לא נוח בפוזיציה נתונה, לזוז ולחפש שיהיה לנו נוח. כשאנחנו בודקים האם נוח לנו, מעצם הבדיקה אנחנו בהקשבה לעצמנו, ומעצם תשומת הלב נוצר חיבור לעצמנו. החיפוש אחר מה שמרגיש נכון ונוח מתחיל ברמה הפיזית. רואים כשעושים תזוזה קטנה, לא פעם, פתאום מה שהרגיש מאומץ ולא נוח, הופך כיפי ונעים. ומאחר והלימוד הוא דרך הגוף, ולא רק מלשמוע על זה ולדבר את זה, החיפוש מופנם ועובר מעצמו לחיי היום יום. לומדים שבכל מצב נתון אפשר ומותר לשחק ולחפש את המקום שמרגיש לנו נוח. לומדים להתייחס למצבים הדינמיים בחיים, בפחות קיבעון, בפחות אוטומטיות, ורואים שגם שם, יש הרבה יותר אפשרויות, ממה שראינו קודם. דרך הברימה לומדים לשחק, לטעות, לתהות ולנסות, ודרך זה להגיע למה שבאמת מתאים. 
  2. תמיכה הדדית. דרך הגוף תלמדי לתת ולקבל תמיכה. ושככול שאת מרשה לעצמך לקבל תמיכה, כך את מגדילה את היכולת שלך לתמוך. גם כאן העיקרון נחווה תחילה ברמה הפיזית ומשם ממשיך לחיים עצמם, והיכולת לתת תמיכה ולקבל תמיכה (ששתיהן לא מובנות מאליהן) גדלה.
  3. ללא כוח. בברימה השאיפה היא להשתמש במשקל הטבעי שלנו מבלי להפעיל כוח על הפרטנר שלנו. והבאלנס בין השניים הוא מאד עדין - מצד אחד שכן יהיה שם משקל, ומצד שני לא מעבר למשקל – לא לדחוף ולא ללחוץ. גוף שלא מופעל עליו כוח יכול לנשום ולהתרחב. וגם כאן מה שמתחיל בעבודה עם הגוף עובר לחיים עצמם – כן להביע את עצמנו ואת הרצונות שלנו, אך בלי ללחוץ ובלי להפעיל כוח על הסובבים אותנו.
  4. ללא שיפוטיות. כשאנחנו עובדים עם העקרון הזה אנחנו בעיקר רואים כמה אנחנו כן שיפוטיים... רואים את הרעיונות השיפוטיים שלנו שמופנים כלפי אחרים: הרגל שלה כבדה\קצרה\ארוכה, ולמה היא מכווצת את הכתפיים ולא מרפה וכו', ואת הרעיונות השיפוטיים שלנו ביחס לעצמנו ולמה שאנחנו עושים – אני לא עושה את זה מספיק טוב, אני צריכה לזכור את הקטע וזה לא בסדר שאני לא זוכרת וכו'. עצם הראיה של זה גורמת לכך שזה פחות ינהל אותנו ופחות ישפיע עלינו, ועם הזמן אנחנו הופכים להיות פחות שיפוטיים, ומקבלים את עצמנו ואת סובבים אותנו כמו שאנחנו.
  5. השתתפות מלאה. התנועה בברימה היא עם כל הגוף. כשהמטפל מרים את יד המטופל, לא רק יד המטפל מבצעת את התנועה, אלא שכל גופו משתתף בתנועה. תנועה עם כל הגוף, דורשת נוכחות. אי אפשר לחשוב על הפגישה מחר, ולעשות תנועה עם כל הגוף.