"מה הם הביטויים הפיזיו-גנומיים של התשוקות והמחשבות? היו אלו צורות של חיות. כאשר אנו מתבוננים על צורת החיה איננו רואים בסדר הגבוה של ממלכות החיות דבר מלבד מחשבות ותשוקות מכל מיני סוגים, פועלות לתוך מעין חתיכת
שטיח ענק. כל מה שזז בתוך הגוף האסטרלי של האדם בן זמננו, ונשאר חבוי, היה כוח חזק כזה בזמן ההוא, כך שהוא העביר מיד לגוף הרך (שנוצר באמת מתוך האש-ערפל) את הצורה שהייתה ביטוי לתשוקה המסוימת. חלק הארי של החיות הגבוהות בזמננו מורכב מבני אדם שהיו כה מסובכים
בתשוקות שלהם, כך שהם התקשו לתוך הצורות האלו ונשארו מאחור באבולוציה. כל מי שמסתכל בעזרת תפיסה אוקולטית אמיתית על סביבתו, יכול להביע את הרגש שלו בערך כך: במהלך ההפיכה לאגו, עברתי דרך מה שאני רואה עכשיו באריות ובנחשים. חייתי בצורות האלו, משום שבישותי
הפנימית אני חווה את האיכויות הבאות לידי ביטוי בצורות חייתיות אלו.
אותם בני האדם שהיו מסוגלים להתרומם, ששימרו את המרכז הפנימי שלהם, מצאו איזון מסוים, כך שהאפשרות לתשוקות אלו הייתה בתוכן, תשוקות בעלות טבע הנפש, אך היא לא לבשה צורה חיצונית. זוהי משמעות ההתפתחות הגבוהה של האדם. בחיות אנו רואים רק את העבר שלנו, למרות שאין
להן צורה הזהה לזו בה הן הופיעו בעבר, משום שמיליוני שנים חלפו מאז. הבה ונניח שתשוקות כמו אלו שנמצאו אצל החיות באו לידי ביטוי באדם, כשהן הופכות אותו לדומה לאריה, שצורה זו התקשתה ומין האריות נוצר. מאז אותו הזמן, גם מין החיות עבר דרך התפתחות נוספת, ומשום
כך אין לאריה הנוכחי את אותה הצורה שהייתה לו אז. האריה הנוכחי הוא צאצא של מין שהסתעף מהאדם לפני זמן רב. בחיות השונות, במובן מסוים עלינו לראות את הצאצאים המנוונים שלנו. דבר זה יעזור לנו להתבונן בהבנה על העולם הסובב אותנו.
מכל מקום, אל לנו לתאר שצורות החיות אותן אנו רואים סביבנו, המייצגות מצבי התקשות מסוים, הנן התוצאה של תשוקות אנושיות רעות. תשוקות הן דבר הכרחי; על האדם לחוות אותן על מנת שהוא יוכל לספוג מהן לתוך טבעו את כל מה ששימושי. כך שכאשר אנו מסתכלים לאחור לתקופות
כאלו של אבולוציית האדמה, אנו מוצאים בסביבה שלנו צורות של חיות שהנן במצב של מטמורפוזה-עצמית חומרית.
אלו הם הביטויים של התשוקות, ואנו מוצאים בהן את עבודתן של הישויות הרוחניות להן התוודענו בהרצאות קודמות. עלינו לחשוב על האדמה כעל ישות בעלת יסוד רך עדיין, כשישויות רוחניות פועלות על יסוד זה, ויוצרות צורות דמויות-חיה רבות."
שטיינר, מתוך: 'יקום, אדמה ואדם', פרק 7