הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 15 בספטמבר 2019

נשים זוכרות נשים

נינה פינטו-אבקסיס (2019-1971), חוקרת, מרצה וסופרת, הלכה לעולמה בטרם עת ביולי האחרון.



ב-4 בספטמבר התקיים באוניברסיטה הפתוחה, המחלקה לספרות, לשון ואומנויות, ערב עיון לכבודה של ד"ר נינה פינטו-אבקסיס ז"ל. להלן הרצאתה של ד"ר ורד טוהר, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר אילן, בנושא: "מתודולוגיות מחקר בעבודתה של ד"ר נינה פינטו-אבקסיס" (עיון בלחיצה על הקישור).
כאן מציינת ד"ר טוהר את חיפושה המתמיד של ד"ר פינטו-אבקסיס אחר הקול הנשי המושתק בתרבות הטיטואנית, אותה חקרה, וכן חידושה בדבר השינוי שעברה לשון החכיתיה בישראל - לקראת לשון נשית מובהקת.
ממחקריה: הטווס המגוהץ וחצי האישה: כינויים, הומור ופולקלור בשיח היום יום של יהודי טיטואן, 2014. ספריה: סיפורים אינטימיים, 2017; מחר אני הולכת, 2019

ד"ר ורד טוהר, מרצה בכירה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. חוקרת תהליכי תפוצה והתקבלות של הסיפור העממי העברי. ספרה האחרון: חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות: קובץ סיפורים עברי בן תקופת הדפוס , ספריית הילל בן חיים, הקיבוץ המאוחד 2016.

בדרך למועד ב'

דו"ח מרכז אדווה, מידע על שוויון וצדק חברתי בשראל. 
כתב: ירון הופמן-דישון
הבחירות לכנסת ה-21: ניתוח הצבעה לפי אשכול חברתי-כלכלי
כיצד התפלגה ההצבעה בבחירות לכנסת ה-21 מבחינה סוציו-אקונומית? תוצאות הבחירות האחרונות מאפשרות לקבל הצצה לריבוד המעמדי-הפוליטי בישראל.   
פורום היסטוריוניות 
קול קורא להשתתפות בפורום היסטוריוניות של המאות התשע-עשרה והעשרים

אנו מזמינות חוקרות היסטוריה ודיסציפלינות קרובות העוסקות בסוגיות חברתיות ותרבותיות ושבמוקד מחקרן "המזרח התיכון" בהגדרתו הרחבה, כולל היסטוריה מזרחית ופלסטינית וסוגיות של מגדר ומיניות. פורום ההיסטוריוניות הוא מסגרת עצמאית שתתמוך בעשייתנו המחקרית. הפורום יקיים מפגשים מגוונים שיעסקו בפיתוח ו"אי וורור" של רעיונות חדשים, משוב על עבודה בתהליך הכתיבה והגדלת החשיפה של מחקרים חדשים.
כדי להשתתף בדיוני הפורום, אנא שלחו תקציר של מחקר נוכחי או תחומי התעניינות וביוגרפיה קצרה, בהיקף של עמוד לכל היותר, עד תאריך 28.9.2017.
למעוניינות להציג את מחקרן במסגרת הפורום: אנא שלחו בנוסף לפרטים לעיל גם תקציר של המחקר שאותו תבקשו להציג בהיקף של עמוד לכל היותר. למידע נוסף אנא פנו לנעמה בן זאב: nbenzev@zahav.net.il

חדש על המדף

נפרדנו כך: על ההחלטה של נשים וגברים ליזום גירושין    

יעל הרשקוביץ

הוצאת רסלינג, 2019


ספרי נפרדנו כך בוחן את התהליכים המאפיינים את קבלת ההחלטה להתגרש, כפי שנחווים על ידי נשים וגברים שיזמו את גירושיהם. הספר מתאר את אובדנו של המרחב הזוגי-משפחתי ואת התמודדותם של גיבורי הספר עם בניית זהות חדשה של גרוש/ גרושה. ספר זה מציג מודל תיאורטי המבוסס על הבניית תהליך ההחלטה להתגרש בשלושה שלבים, ועל ארבעה מאפיינים בתהליך: הכחשה, בלבול ואי ודאות, התבהרות והחלטה. מאחר ואנשים נדרשים לקבל החלטות במצבי סיכון ואי ודאות הם נוטים להחליף את המידע החסר בשיפוטים ובהטיות סובייקטיביות והיוריסטיות, תוך כדי התמודדות עם כוחות החוסמים את ההחלטה להתגרש ועם כוחות הדוחפים לגירושין.

הספר מתאר את השונות המגדרית הנגזרת מהנרטיבים של הנשים והגברים. בקרב הנשים היוו הילדים גורם הדוחף לקבל ההחלטה ואף היוו עבורן מקור של חום ביטחון ויציבות, ואילו בקרב הגברים נמצא כי הילדים היוו גורם מעכב בתהליך ההחלטה, שכן הם חששו לסטטוס ההורי המשתנה שלהם.

הנרטיב הנשי חילץ תחושה של החמצה וכשלון  באשר לערכי המשפחה והזוגיות, בעוד שהגברים התאבלו על אובדן הנוכחות ההורית שלהם, הנשים התקשו להציג את הצד החזק שלהן וחשו אמפתיה כלפי בן הזוג הנעזב, ואף נטו לבטא את רגשות המצוקה של הגבר עבורו. בנוסף הנרטיב הגברי בטאה חוויה של דכאון מודחק ומורחק, ואילו הנרטיב הנשי שיקף תחושות אשמה על נטישת המשפחה. 

במשך זמן רב תהיתי על מורכבות תהליך ההחלטה להתגרש ועל משך הזמן הנצרך מיוזם ההחלטה. התהליך הרפלקטיבי ליווה אותי מתחילת המחקר החל משלב בחירת הנושא על ההתלבטויות שבו, דרך עריכת הראיונות וכלה בכתיבת העבודה והספר. מאחר שבחיי המקצועיים אני מטפלת זוגית ומשפחתית ועובדת סוציאלית לסדרי דין, אני נפגשת עם מטופלים אשר סיפורי החיים שלהם מורכבים וקשים ומעוררים לעתים רגשות מעיקים. במהלך עבודתי, אני מזהה את בעיותיהם ואת הדאגות שלהם ומפענחת את השיח שלהם תוך פיתוח יחסי קרבה, קשב, חמלה, כבוד הדדי אמון, ורגישות. סוג זה של טיפול מצריך ממני מעורבות, רפלקטיביות, עיבוד רגשות, אמפתיה והערכה של המצב האנושי. תפקידי זה סייע לי להיכנס לעולמם הפנימי של משתתפי המחקר, להבין את תפיסותיהם ואת מחשבותיהם, להזדהות עם רגשותיהם ולנתח מידע זה בכלים איכותניים. ככל שקראתי את סיפורי החיים שוב ושוב וניתחתי את הנתונים, הצלחתי להשתמש בניסיון המקצועי שלי, לאשש את הממצאים ולחזק את המושגים שעלו מתוך הנתונים.

סיפורי חיים אלו משליכים על זהותי כאישה וכאם ועל הזוגיות הפרטית שלי. עם השנים, אני מוצאת עצמי תוהה על מסתורי הקשר הזוגי ועל ההבדלים בין המינים בתפיסת יחסי הזוגיות, ועל הדיאלוג פנימי שיש בכל פרט בין החלקים הנשיים לגבריים שלו. תהיות אלו מסייעות לי להבין את הקונפליקט הזוגי, ואת המפגש בין הגברי לנשי ברמה הקוגניטיבית וברמה הרגשית. אני בטוחה כי החוויות האישיות והמקצועיות שלי קשורות להחלטתי לחקור את חוויית ההחלטה להתגרש, שכן כמטפלת זוגית וכאישה נשואה הרגשתי צורך ומשיכה לחקור ולהבין את התופעה החברתית הצוברת עוצמה יתרה בשנים האחרונות - פירוק הבית והמשפחה.

במחקר הגישוש שערכתי אשר בו רואיינו נשים גרושות, נחשפתי לסיפורי חייהן המרגשים ולתהליך המורכב שעברו, כאשר העמדה שבה נקטתי הייתה בלתי שיפוטית ואמפתית לעולם הפחדים והחרדות שליוו אותן. מפגש אנושי זה, הציב עבורי אתגר במחקר הנוכחי וחייב אותי לנקוט בעמדה דומה כלפי הגברים שחשפו את לי בם בפניי אשר היו מודעים להיותי אישה, חוקרת, מטפלת ועו"ס לסדרי דין, על כל המורכבות הכרוכה בכך. אין ספק כי הנרטיב המגדרי והדיאלוג הגברי והנשי המלווה את שלבי המחקר, האיצו בי לצבור ידע תיאורטי רב ככל האפשר בנוסף לפרקטיקה המקצועית שלי, אשר מאפשר לי להבין בצורה משמעותית את עולמם של הגברים והנשים הנתונים בתהליכי חיים מורכבים.


ד"ר יעל הרשקוביץ, בוגרת אוניברסיטת בן גוריון, עובדת סוציאלית קלינית, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית, עבדה באוניברסיטה בהדרכה ובפרוייקטים שונים, וכן בתחנה לטיפול משפחתי בתחום סדרי דין, טיפול ביחיד, בזוג ובמשפחה.   

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
החוג המשולב למדעי החברה, אוניברסיטת בר-אילן:  
הצעת עבודה למשרה תקנית החל משנת הלימודים תשפ"א
המשרה כוללת הנחית תלמידים לתארים מתקדמים, הוראת סטודנטים, ביצוע עצמאי של מחקר ופרסומו בכתבי עת שפיטים, גיוס כספים מקרנות מחקר ,השתלבות בצוות המחלקה ובכל פעילויות המחלקה.
דרישות מוקדמות:
• המומחיות המחקרית והאקדמית של המועמד/ת צריכה להיות קשורה לנושאים הנלמדים בחוג המשולב למדעי החברה (ר צוי בגרונטולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה) או לנושאים משיקים.
• השתלמות פוסט דוקטורט והפקת פרסומים מהשתלמות זו.
• פרסומים מדעיים בעיתונים בעלי דרוג אקדמי גבוה.
• ניסיון בהנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים.
• ניסיון והצטיינות/הישגים גבוהים בהוראה אקדמית.
• יכולת הוראה בשפה העברית.
 
לפנייה יש לצרף :
• קורות חיים אקדמיים מפורטים אשר כוללים את הסעיפים הבאים: השכלה, תעסוקה קודמת, רשימת פרסומים מלאה, רשימת פרזנטציות בכנסים ופורומים אקדמיים, מענקי מחקר, זכיה בפרסים, ניסיון בהוראה, ניסיון בהנחיה ופעילויות רלבנטיות אחרות. לצד כל פרסום יש לציין את דירוג כתב העת (אימפקט פקטור לפי ISI ומיקום כתב העת בתחום הרלבנטי).
• ביוגרפיה אקדמית (2-3 עמודים). יש לפרט תחומי עניין במחקר, הישגים במחקר, תוכניות מחקר עתידיות והעדפות בנוגע לפעילות הוראה.
• קבצים של שלושה מאמרים שהם מהותיים על פי תפיסת המועמד/ת.
• שמות של שלושה אנשי אקדמיה בארץ ובחו"ל שהביעו הסכמתם לכתוב מכתבי
המלצה (כולל כתובת מלאה, מספרי טלפון ופקס וכתובת דואר אלקטרוני).
• ניתן לכלול בטפסים המוגשים מכתב המלצה של אחד משלושת הממליצים.
• תוצאות סקר איכות הוראה (אם יש).
את החומר כולו יש לשלוח במרוכז בדואר אלקטרוני עד לתאריך 25.10.19 ל:
פרופ' עמית שרירא
סגן ראש החוג המשולב למדעי החברה
אוניברסיטת בר-אילן
amit.shrira@biu.ac.il  

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
בנות ההרים
אתי פלר
הקיבוץ המאוחד, 2019

סיפורים שבעל פה היו לסיפורים שבכתב. נשות משפחות כהן ובן יוסף מארביל שבצפון עיראק, מספרות את עצמן, את הבית, את המסע של המשפחות לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ואת ירושלים של אימהות ובנות עד השנים הראשונות של המדינה. מסתבר שלנשים יש קול משלהן, גם אם מקומן בשוליים וגם אם הן ללא השכלה, ויש האם - מספרת 'השבט' שאוגרת וזוכרת הכל, ויש הבת שמעלה על הכתב וחושפת את כל הנחבא והמפעפע בפנים. ז'אנר מפתיע של היסטוריה ציונית נשית עממית 'מלמטה'. 
אתי פלר, מורה, מחנכת, מרצה, בעלת תואר שני בכתיבה ספרותית, אוניברסיטת בן-גוריון. ספרה: אישה של אחר כך, ספרית פועלים, 2003. 

הנה שני שירים משלה:

*

צנופה בְּקּוּנְכִיָּה וְרודָה

אֲנִי וֵנוּס

עוֹד מְעַט אֶעלֶה מִן הַגַּלִּים

לְסַפֵּר אֵת בְּשׁורַת הַיֹּפִי בּעוֹלָם.

אַחַר כָּךְ אֶהְיֶה וֵנוּס ממילו

קטועת יָדַיִם וְשׁוֹתקת.

*

"תּוֹדָה לָאֵל", "וּבָרוּךְ הַשֵּׁם" 

הַנָּשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם, בִּשְׁכוּנַת בֵּית יִשְׂרָאֵל, 

מְבָרְכוֹת כָּל הַבֹּקֶר 

עַל מַה שֶׁאֵין.



 עם השנה החדשה - שנת תש"פ 
האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מברכת את חברותיה, חבריה, וכל קהילת המגדר
בשנה טובה ושפוייה עם קורט של שקט וטיפ-טיפה רוגע
 
Facebook
Website
כתבו לנו:  
gender4u@gmail.com