נפרדנו כך: על ההחלטה של נשים וגברים ליזום גירושין
יעל הרשקוביץ
הוצאת רסלינג, 2019
ספרי נפרדנו כך בוחן את התהליכים המאפיינים את קבלת ההחלטה להתגרש, כפי שנחווים על ידי נשים וגברים שיזמו את גירושיהם. הספר מתאר את אובדנו של המרחב הזוגי-משפחתי ואת התמודדותם של גיבורי הספר עם בניית זהות חדשה של גרוש/ גרושה. ספר זה מציג מודל תיאורטי המבוסס על הבניית תהליך ההחלטה להתגרש בשלושה שלבים, ועל ארבעה מאפיינים בתהליך: הכחשה, בלבול ואי ודאות, התבהרות והחלטה. מאחר ואנשים נדרשים לקבל החלטות במצבי סיכון ואי ודאות הם נוטים להחליף את המידע החסר בשיפוטים ובהטיות סובייקטיביות והיוריסטיות, תוך כדי התמודדות עם כוחות החוסמים את ההחלטה להתגרש ועם כוחות הדוחפים לגירושין.
הספר מתאר את השונות המגדרית הנגזרת מהנרטיבים של הנשים והגברים. בקרב הנשים היוו הילדים גורם הדוחף לקבל ההחלטה ואף היוו עבורן מקור של חום ביטחון ויציבות, ואילו בקרב הגברים נמצא כי הילדים היוו גורם מעכב בתהליך ההחלטה, שכן הם חששו לסטטוס ההורי המשתנה שלהם.
הנרטיב הנשי חילץ תחושה של החמצה וכשלון באשר לערכי המשפחה והזוגיות, בעוד שהגברים התאבלו על אובדן הנוכחות ההורית שלהם, הנשים התקשו להציג את הצד החזק שלהן וחשו אמפתיה כלפי בן הזוג הנעזב, ואף נטו לבטא את רגשות המצוקה של הגבר עבורו. בנוסף הנרטיב הגברי בטאה חוויה של דכאון מודחק ומורחק, ואילו הנרטיב הנשי שיקף תחושות אשמה על נטישת המשפחה.
במשך זמן רב תהיתי על מורכבות תהליך ההחלטה להתגרש ועל משך הזמן הנצרך מיוזם ההחלטה. התהליך הרפלקטיבי ליווה אותי מתחילת המחקר החל משלב בחירת הנושא על ההתלבטויות שבו, דרך עריכת הראיונות וכלה בכתיבת העבודה והספר. מאחר שבחיי המקצועיים אני מטפלת זוגית ומשפחתית ועובדת סוציאלית לסדרי דין, אני נפגשת עם מטופלים אשר סיפורי החיים שלהם מורכבים וקשים ומעוררים לעתים רגשות מעיקים. במהלך עבודתי, אני מזהה את בעיותיהם ואת הדאגות שלהם ומפענחת את השיח שלהם תוך פיתוח יחסי קרבה, קשב, חמלה, כבוד הדדי אמון, ורגישות. סוג זה של טיפול מצריך ממני מעורבות, רפלקטיביות, עיבוד רגשות, אמפתיה והערכה של המצב האנושי. תפקידי זה סייע לי להיכנס לעולמם הפנימי של משתתפי המחקר, להבין את תפיסותיהם ואת מחשבותיהם, להזדהות עם רגשותיהם ולנתח מידע זה בכלים איכותניים. ככל שקראתי את סיפורי החיים שוב ושוב וניתחתי את הנתונים, הצלחתי להשתמש בניסיון המקצועי שלי, לאשש את הממצאים ולחזק את המושגים שעלו מתוך הנתונים.
סיפורי חיים אלו משליכים על זהותי כאישה וכאם ועל הזוגיות הפרטית שלי. עם השנים, אני מוצאת עצמי תוהה על מסתורי הקשר הזוגי ועל ההבדלים בין המינים בתפיסת יחסי הזוגיות, ועל הדיאלוג פנימי שיש בכל פרט בין החלקים הנשיים לגבריים שלו. תהיות אלו מסייעות לי להבין את הקונפליקט הזוגי, ואת המפגש בין הגברי לנשי ברמה הקוגניטיבית וברמה הרגשית. אני בטוחה כי החוויות האישיות והמקצועיות שלי קשורות להחלטתי לחקור את חוויית ההחלטה להתגרש, שכן כמטפלת זוגית וכאישה נשואה הרגשתי צורך ומשיכה לחקור ולהבין את התופעה החברתית הצוברת עוצמה יתרה בשנים האחרונות - פירוק הבית והמשפחה.
במחקר הגישוש שערכתי אשר בו רואיינו נשים גרושות, נחשפתי לסיפורי חייהן המרגשים ולתהליך המורכב שעברו, כאשר העמדה שבה נקטתי הייתה בלתי שיפוטית ואמפתית לעולם הפחדים והחרדות שליוו אותן. מפגש אנושי זה, הציב עבורי אתגר במחקר הנוכחי וחייב אותי לנקוט בעמדה דומה כלפי הגברים שחשפו את לי
בם בפניי אשר היו מודעים להיותי אישה, חוקרת, מטפלת ועו"ס לסדרי דין, על כל המורכבות הכרוכה בכך. אין ספק כי הנרטיב המגדרי והדיאלוג הגברי והנשי המלווה את שלבי המחקר, האיצו בי לצבור ידע תיאורטי רב ככל האפשר בנוסף לפרקטיקה המקצועית שלי, אשר מאפשר
לי להבין בצורה משמעותית את עולמם של הגברים והנשים הנתונים בתהליכי חיים מורכבים.
ד"ר יעל הרשקוביץ, בוגרת אוניברסיטת בן גוריון, עובדת סוציאלית קלינית, מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית, עבדה באוניברסיטה בהדרכה ובפרוייקטים שונים, וכן בתחנה לטיפול משפחתי בתחום סדרי דין, טיפול ביחיד, בזוג ובמשפחה.