image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 16 בפברואר 2020

ב  20.2.20 – 19.2.20 כד-כה שבט תש"ף
יתקיים הכנס הארצי החמישי של תכניות המגדר בישראל
באוניברסיטה העברית בירושלים

נשמח לראותכן/ם 
ביום חמישי בשעה 17:45 – 16:15 במסגרת
שולחן עגול – מי צריכה אגודה ללימודים פמיניסטיים


יו"ר: שרי אהרוני, אוניברסיטת בן גוריון
מי היא האגודה ללימודים פמיניסטיים? יפה ברלוביץ, יו"ר האגודה ללימודים פמיניסטיים
ההיסטוריה של לימודים פמיניסטיים בישראל, גליה גולן, האוניברסיטה העברית
לקדם סדר יום פמיניסטי באקדמיה הישראלית, סיגל נגר-רון, המכללה האקדמית ספיר
לימודים פמיניסטיים בין אקטיביזם לאקדמיה, מנאל שלבי, אוניברסיטת חיפה והאקדמיה לשיוויון
תפקיד האגודה עבור דור ההמשך, ליאור אלפנט, אוניברסיטת בן גוריון 




תכנית הכנס
חדש על המדף

חדש על המדף

כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך
סמדר בן אשר
הוצאת מכון מופ"ת ובתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, 2020
הספר כַּוְכַּבּ – נשים בדואיות פורצות דרך מציג מקרוב את סיפורן של שבע נשים בדואיות, החיות במרחבי הנגב ופועלות לשינוי המציאות בחברה במעבר, שבה המסורת, התרבות והדת ארוגות יחדיו וחשופות לרוחות חדשות.
הקול הנשי הושתק פעמים רבות לאורך ההיסטוריה, וגם בימינו, יש חברות בהן הנשים צריכות לשמור על צניעות ועל כבודן על ידי שתיקה. אך גם בחברות מסורתיות, דוגמת החברה הבדואית, פועלות בשקט ומתחת לפני השטח נשים מעוררות השראה - נשים שמתעקשות לרכוש השכלה, אלמנות צה"ל המתמודדות אל מול חברה שלא בהכרח מחבקת אותן ונשים שעוזרות לנפגעות תקיפה מינית בחברה שקיומה של התופעה מוכחש בה.
הספר נותן במה לקולן האותנטי של נשים בדואיות פורצות דרך המקיימות בחייהן מהפכה שקטה ומרתקת. סיפוריהן, שנחשפו באומץ רב, אוצרים בתוכם תהליכים המתרחשים בחברה הבדואית בכללה: מאבק להשכלה גבוהה לנשים ולמיצוב מעמדן הזוגי בחברה; אתגר חינוך ילדים בעולם מתפתח הכולל חשיפה לעולם מסוכן ומאיים ללא ההגנות שאפיינו את החברה המסורתית; והתמודדויותֵ עם אהבות ופרידות, משברי חיים, מוות ושכול.
"אני מאמינה שהמהפכה כבר כאן והנשים הבדואיות הן שתובלנה אותה", אומרת פרופ' סמדר בן אשר. כמו בכל מהפכה ההולכות בראש עלולות לשלם מחיר כבד, ולעיתים גם בחייהן, על העוז והאומץ לחולל אותה. במקומי כמרצה במכללת קיי ובאוניברסיטת בן גוריון, וכחברת סגל במרכז מנדל בנגב, אתמוך בהן בכל דרך שתהא מתאימה להן. לא ממקום פטרוני ומתנשא אלא בגובה העיניים ובאמונה שבכל חברה נשים תובלנה את המהפכה לקראת שוויון בדרך המיוחדת והמותאמת לחברה שלהן, לתרבות ולמסורת. לעיתים זו ההקשבה למכשולים שהחברה מעמידה להן, לעיתים קידום ההבנות וההכרות עם הרוחות החדשות שאינן באות בסתירה לדת האיסלם המכבדת את היאשה, ולעיתים זו הבעת הערכה והשתאות על כוחן, ותמיד תהייה שם האמונה בהן כנשים פורצות דרך.

פרופ' סמדר בן אשר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרצה בכירה במכללת קיי, מרצה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון וחברת סגל מרכז מנדל למנהיגות בנגב; חוקרת בתחום הפסיכולוגיה החברתית בתחומי הדרה של קבוצות מיעוט, שכול, אובדן משברים אישיים וחברתיים. עורכת הספר (בשיתוף עם פרופ' אמדע אור) המוכר והזר: ייצוגים חברתיים בישראל (2007, מכון בן גוריון) ומחברת הספר פרשת הקישון צלול ועכור (2016, מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום).
אם האישה נראית כלא-מהותי, שלעולם אינו נהפך למהותי, הרי זה משום שאינה מחוללת את המהפך הזה בעצמה  (סימון דה בובואר)

סוף סוף נשים יוזמות ומובילות גם בתחום הפרסים
הסופרת הקנדית סוזאן סוואן עם חברתה ג'ניס זורבני, הכריזו על פרס שנתי לספרות. פרס זה יינתן מ-2022 ליצירה שפורסמה בשנה החולפת על ידי אישה או אדם א-בינארי. הפרס בגובה של 150.000 דולר קנדי (או 115.000 דולר אמריקני), מרחיק לכת ממרבית הפרסים הספרותיים החשובים, כמו הבוקר (65.000 דולר), פרס פוליצר (15.000 דולר) ופרס הספר הלאומי (10.000). רק פרס נובל לספרות עולה עליו, בהעניקו לסופר/ת הזוכה – קרוב למיליון דולר.

הפרס קרוי על שמה של הסופרת קרול שילדס (2003-1957). היא נבחרה בגלל אזרחותה הכפולה, הקנדית והאמריקנית, ובשל כתיבתה שהתמקדה בעיקר בחיי הבית – נושא שעל פי רוב זוכה ליחס מבטל על ידי מבקרים-גברים.
בוועדת הפרס הסופרות: מרגרט אטווד, ג'יין סמיילי ואליס מונרו. בהצלחה.
אודות קרול שילדס
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

אתנוגרפיה של סיגְד נשים בקהילה רפורמית ישראלית 
עיונים: כתב עת רב תחומי לחקר ישראל, תש"פ, גל' 32

המאמר חושף את יוזמתה של קהילת יוב"ל בגדרה לרקום שיתוף פעולה ייחודי עם הקהילה האתיופית המקומית וליצור יחד סיגד משותף. בניתוח מציג ד"ר אלעזר בן לולו, את המורכבות שמתהווה במפגש בין-תרבותי: מצד אחד, מוצג כוחם של בני אדם לחבור יחד כדי להשמיע קול משותף של הכרה ושוויון אזרחי, ומצד שני, כמו תמיד, עולות (גם) הסתייגויות תרבותיות, רתיעות וחשש מלטעום באמת משולחנו של "האחר".




ד"ר אלעזר בן לולו, אנתרופולוג של הדת והמגדר. מרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, ובסמסטר זה הוא משמש חוקר אורח במכון לחקר היהדות וישראל באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. ד"ר בן לולו מתעניין בחקר ליטורגיה וריטואליות יהודית מבעד לפרספקטיבה מגדרית-מינית. את עבודת הדוקטור כתב במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, וכן בוגר התוכנית לחוקרים מצטיינים "יהדות וזכויות אדם" במכון הישראלי לדמוקרטיה.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

  • קול קורא לספר מונולוגים שיעסוק בנשים שגדלו בקיבוץ במסגרת לינה משותפת

    אני מחפשת מרואיינות. כל המונולוגים יכתבו בעילום שם.

    טלפון: 0543978872


    קצת עלי: שמי אלה קנר בהשכלתי שני תארים ראשון ושני בחינוך ושלישי במגדר. עובדת 20 שנה כמאמנת. ספר הביכורים שלי יצא באוקטובר 2018.

מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
image
נא להכיר

נא להכיר

עורכות כתב העת מגדר - כתב עת אקדמי רב תחומי למגדר ופמיניזם

ד"ר אורלי צרפתי, חוקרת ומרצה לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל. מחקריה מתמקדים ביחסי הגומלין בין אמצעי התקשורת והחברה החרדית וכן בנושאי פמיניזם, מגדר ותקשורת. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות עוסק ביחסה של עיתונות חב"ד לתהליך השלום ולתכנית ההתנתקות.
בין השנים 2012-2009 כיהנה כראש החוג לתקשורת, וכיום מכהנת כראש החוג הרב-תחומי במדעי החברה. מחקרה הנוכחי עוסק בצמיחתו של פמיניזם חרדי ובהיבטים התקשורתיים המלווים את תהליך צמיחתה של תודעה פמיניסטית–פוליטית של נשים חרדיות, הנאבקות על ייצוג פוליטי. בימים אלה היא כותבת ספר בנושא זה.

ד"ר יוכי שלח, סופרת, חוקרת ומרצה לקולנוע ותקשורת במכללת סמינר הקיבוצים. תחומי המחקר: קולנוע, מגדר וספרות מנקודת מבט פרשנית. שותפה ויועצת פדגוגית לפלטפורמת To-Be Education ליצירת משחקי תפקידים מקוונים.
פרסמה שלושה רומנים בלשיים: אחד בספטמבר, שירים צורבים, ורצח צדק חברתי.

ד"ר דליה לירן-אלפר, בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי של המכללה למינהל, מרצה וחוקרת בתחומי מגדר וילדים. הועסקה, כמרצה, בין השאר, באוניברסיטת תל אביב בתוכנית מ.א. לתרבות הילד והנוער, במכללת בית ברל ובמכללת לוינסקי. מחברת הספר עיצוב הגוף וחיטוב הזהות: ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית (2007, עם ד"ר עמית קמה).
מילאה תפקידים מקצועיים וציבוריים, ביניהם: חברת מליאת רשות השידור (1998-1992) וחברה במועצת העיתונות בישראל 2012- 2014. יועצת לתוכניות ילדים ונוער למועצת הכבלים והלווין וחברת הנהלת האגודה ללימודים פמיניסטיים.
על היותה עורכת-אורחת לגליון זה, כתבה: עריכת הגיליון השישי של מגדר מהווה בעיני שליחות. תקוותי, שגיליון זה יתרום ליידע ולהבנה בתחום החשוב של מגדר, ילדות ונעורים, העובר שינויים משמעותיים בתקופתנו.


מדברי העורכות:
את הגיליון הראשון של כתב העת מגדר הוצאנו ב-2012. זו הייתה יוזמה כמעט ספונטנית, שנבעה מההכרה בצורך לתת במה אקדמית בעברית למחקרים ולמאמרים הקשורים למגדר ופמיניזם. מאז הקפדנו להוציא גיליון (כמעט) בכל שנה ובסה"כ התפרסמו שישה גיליונות.
בהיותו כתב עת דיגיטלי מקוון, יכולנו לראות דרך הנתונים של גוגל אנליטיקס (פלטפורמת הסטטיסטיקה של גוגל) עד כמה גדול הצורך בבמה זו. אתר כתב העת צבר למעלה מ-35,500 משתמשות ומשתמשים, ומעל 100,000 הצגות דף (ביקורים בדפים השונים). את שלושת המאמרים והרשימות הפופולריים ביותר קראו 2,545; 2,282; ו-1,845 משתמשות ומשתמשים.
עבור כתב עת ישראלי אקדמי אלו נתונים נכבדים, המעידים על הצמא הגדול לקרוא גם בעברית מחקרים, מאמרים ורשימות בנושאי מגדר ופמיניזם.
על איכות המאמרים תעיד העובדה שרבים מהם מצאו את מקומם בסילבוסים של קורסים באוניברסיטאות ובמכללות, וכן ההכרה הרשמית של הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בכתב העת.
לאתר כתב העת
image
מישל סילוונדה, הפגומה 1995, הדפס כסף
מוזיאון חיפה, אשכול תערוכות
עושות היסטוריה: פמיניזם בעידן הטרנס־לאומיות
אוצרת : סבטלנה ריינגולד

תערוכות יחיד: איזבלה וולובניק | רונה יפמן עם טניה שלנדר | שרון לוקהרט | יעל מאירי | אייריס קנסמיל | בוריינה רוסה ואולג מאוורומטי

מין זה שאינו אחד: ליאת אלבלינג, טניה אוסטוג'יק (עם מרינה גרז'יניק), קת'ה בורקהארט, מישל סילוונדה, אלונה פרידברג ולימור אורנשטיין, קלוד קאהון

נלחמות בגורלן: טניה אוסטוג'יק, וננה בוריאן, יעל ברתנא, שירה גלזרמן, טליה הופמן ודגנית אליקים, נאוה הראל שושני, יעל מאירי, אנטה מונה, צ'יזה ולוסיה טקצובה, ענבל מנדס פלור, ורד נסים, בוריינה רוסה, זמיר שץ

העולם הלוהט: ענת מרטקוביץ' - אוצרת; מאיה אטון, אפרת גל־נור, נעמה רוט, אלהם רוקני

האלה האם: מיכל שכנאי יעקבי - אוצרת; ביאנקה אשל גרשוני, מיכל בלייר, ציפי עמוס גולדשטיין, אביגיל שקלובסקי

סולידריות כדרך פעולה: רעיה ברוקנטל, אריאן ליטמן, מתילדה טר היינה, שירלי סיגל, ארהמאיאני פייסל, אייריס קנסמיל, מאשה רובין, שירין נשאט

בנות כלאיים, יצורים פלאיים: רויטל סילברמן גרין - אוצרת; מאירה גרוסינגר, רועי ויקטוריה חפץ, אנה ים, סטלארק, אסף רהט, בוריינה רוסה

-

ב 22.2.20 בשעה 11:00 יתקיים מפגש בסדרה 'מדברים אמנות' בנושא התערוכה:
אמניות המשתתפות באשכול תספרנה על תהליכי המחשבה והיצירה מאחורי עבודותיהן ותחשפנה את הקהל לנקודת מבטן הפנימית של האמניות.
 
אודות התערוכה
FacebookWebsite
כתבו לנו: