כִּי צִוִּית אוֹתִי לְאֹשֶׁר.

וַאֲנִי זָכַרְתִי הֵיטֵב, 

בְּכָל דִּמְעָה שֶׁל אוּמְלָלוּת וְיֵאוּשׁ

שֶׁנִּמְחָתָה בַּסֵּתֵר,

בְּכָל לַיְלָה בְּשָׁכְבִי לִישׁוֹן

וּבְכָל בֹּקֶר בְּקוּמִי לִזְרוֹחַ.

כִּי צִוִּית אוֹתִי לְאֹשֶׁר.

וַאֲנִי אָסַפְתִי עֲבוּרֵךְ

חִיּוּכִים,

צְחוֹק מִתְגַלְגֵל שֶׁל יְלָדִים,

אַהֲבוֹת יָפוֹת,

רְגָעִים טוֹבִים לְמַכְבִּיר,

הַצְלָחוֹת וְהֵשֶׂגִים.

אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַצָּהֹב, הַקּוֹרֵן,

כָּמוֹךְ.

וְהָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת עַד מְאֹד,

בִּמְחִיצָתֵךְ.

וְלִי שָׁמַרְתִי:

אֶת כְּאֵב הָאָבְדָן,

אֶת צִנַּת הַבְּדִידוּת,

אֶת אוֹר הַיָּרֵחַ,

אֶת הַצְּלָלִים הַשְּׁחוֹרִים 

הַמְטַיְלִים בַּלַּיְלָה בְּחַדְרִי,

אֶת הַמַּבָּט הַכָּבוּי,

אֶת הַדִּכָּאוֹן הֶאָפֵל,

הַמְכוֹעָר,

הַקּוֹדֵר,

הָאָסוּר.

כִּי צִוִּית אוֹתִי לְאֹשֶׁר.