הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 29 בספטמבר 2019

 עם השנה החדשה - שנת תש"פ
האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מברכת את חברותיה, חבריה, וכל קהילת המגדר
בשנה טובה ושפוייה עם קורט של שקט וטיפ-טיפה רוגע

הקדמה למחקר פמיניסטי

להיות אישה קווירית בתקופת היישוב  

ישע (ג'סי אתל) סמפטר – אישה חופשית ברוחה, בדעותיה, באורח חייה
פמיניסטית, משוררת וחלוצה ציונית (1938-1883). 100 שנה לעלייתה לארץ

מאת הדה רכניץ

ישע סמפטר הייתה תמיד "המחפשת" ("Seeker" כשמה של אסופת שיריה), זו שחיפשה כל חייה מזור לכאב הפיזי ולמצוקה הנפשית וחשה כמיהה רוחנית לא תמיד מוגדרת. השפיעה על הציונות האמריקאית ועל הציונות הארץ ישראלית. עם עלייתה ארצה, החלה מפיצה את הרעיונות הפציפיסטיים שלה, את הרעיונות למען דו-קיום ערבי-יהודי, ואת הרעיונות הסוציאליסטים לשיוויון כלכלי וחברתי ואף מיגדרי.
להמשך קריאה
  

סמפטר וביתה

הדה רכניץ, אמריקנולוגית, מרצה על מגוון רחב של תחומים הקשורים לארצות הברית (היסטוריה, אקטואליה, נשים, קהילה יהודית אמריקאית), באוניברסיטה הפתוחה ובמסגרות רבות אחרות, ומפרסמת מאמרים בנושאים אלה.
דו שנתון סטטיסטי: נשים ומשפחה לישראל 2018  
בהוצאת מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למשפטים.
המסגרת המשפחתית הייתה ועודנה גורם מרכזי, אם לא הגורם המרכזי ביותר, בעיצוב מעמדה של האישה. דו השנתון מאפשר להתחקות אחר מגמות ותהליכים חשובים ביחס לנשים והמסגרת ה משפחתית.
 

חדש על המדף

ביאליק בעל גוף: תשוקה, ציונות, שירה
חמוטל צמיר

הקיבוץ המאוחד, 2019


במאה ועשרים (כמעט) השנים שחלפו מאז החל ביאליק לפרסם את שיריו נכתבו עליו אין-ספור מאמרים, ספרים, מסות, ממוארים ועוד - מחקר עשיר, ענף ומגוון מאד. ביאליק הוא כידוע המשורר הלאומי של תנועת התחייה הציונית, הוא נחשב למי ש"המציא" את ה"נפש" המורכבת, הסבוכה והמסוכסכת (בשירה לפחות), הוא נלמד בבתי-ספר, רבים משיריו הולחנו - בקיצור הוא מוכר וידוע, בעל מעמד מיתי ללא ספק. ובכל זאת (ואולי דווקא משום כך?), מדהים לגלות כמה "חורים שחורים" הותיר השפע המחקרי הזה: כמעט שלא נכתבה פרשנות לשיריו מזווית פמיניסטית ומגדרית (מה שמשכפל, בעצם, את הזיהוי של הגברים כ"חסרי-מגדר-כביכול"); כמעט כל המחקרים עליו נכתבו בידי חוקרים בכירים וותיקים - ומעט מאד נכתב בידי בני הדורות הצעירים; כמעט שלא נכתב עליו מפרספקטיבה ביקורתית-פוליטית - למשל ביקורת הלאומיות.
הספר "ביאליק בעל גוף: תשוקה, ציונות, שירה" ממלא כמה מה"חורים השחורים" האלה: ראשיתו בקורס שלימדתי על יצירתו של ביאליק, שבמהלכו גיליתי שבמרכזם של שירים רבים עומד דווקא הגוף - גופו של הדובר, שמתרחשים בו תהליכים מורכבים ועדינים של ייצור חומרים. הגילוי הזה הוביל והסתעף לגילויים רבים אחרים, הנוגעים למעמדו של ביאליק כמשורר לאומי, לייצוגי הנשים בשירתו, ליחסיו עם אמו (ועם דמויות-אם שונות), ליחסו לאל וליהדות - כל אלה סוגיות שהמחקר עסק בהן יותר או פחות, אבל בדרך-כלל בנפרד זו מזו, בדרך-כלל תוך הישענות אוטומטית-למדי על מידע ביוגרפי אודות חייו הפרטיים של ביאליק, תוך התעלמות מהגוף (וממקומו המרכזי ביצירה), ותוך הסתמכות על כמה תפיסות שנתפסו כאקסיומטיות - בלא שום נימוק או הצדקה.
ספר זה, שההתמקדות בגוף היא נקודת-המוצא שלו, מציע קריאה חדשנית ואף מהפכנית ביצירתו של ביאליק, ובעיקר בשירתו - ומגלה בה פנים חדשות לגמרי. הטענה העיקרית בו היא ששירתו של ביאליק מציבה ומציגה לא רק את נפשו (כפי שמקובל במחקר) אלא גם את גופו כאחת הזירות המרכזיות שבה מתרחש התהליך של כינון הסובייקט הביאליקאי. ובהבדל משמעותי מרוב הגישות הפרשניות הרוֹוְחוֹת במחקר, הרואות אותו כמי שחותר להפריד את עצמו מה"לאומי" ולהיות "אישי"-בלבד (כאילו יש ניגוד או הבדל ברור בין שני אלה). ספר זה מראה שביאליק לוקח על עצמו לגלם בגופו ובנפשו את התשוקה הלאומית (את האומה כתשוקה), בד בבד עם כינון עצמו כסובייקט - ואף להוליד את האומה מגופו ויצירתו. זאת על-ידי ייצור אינטנסיבי של חומרים שונים מגופו. תהליך זה מובנה באנלוגיה לתהליך ייצור הזרע, ותוך שאיפה ל"הפריה" של המציאות - לצורך "הוֹלָדַת" האומה (להבדיל מ"השחתת זרע לבטלה"). זוהי דינמיקה מגדרית – גברית במהותה ובמבנֶהָ – הנוגעת לבניית-האומה כמעשה של הוֹלָדָה מטאפורית, שיש לו השלכות מרחיקות-לכת גם על המיניות הפרטית-הקונקרטית, על ייצוגי הנשים (הן האם והן האהובה) והיחסים עמן. 



 

ד"ר חמוטל צמיר, מרצה בכירה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. עוסקת בשירה עברית מודרנית מפרספקטיבות של מגדר, לאומיות/ציונות/יהדות, והיסטוריה. ספרה הראשון, "בשם הנוף: לאומיות, סובייקטיביות ומגדר בשירת שנות החמישים והששים", ראה אור ב-2006, בס דרת "מסה קריטית" של הוצאת כתר ומכון הקשרים. השתתפה בעריכה של שני קובצי מאמרים. 

"יודעת" אתר אינטרנט חדש- מרכז ידע בנושא נשים ומגדר

אנו שמחות לבשר על עלייתו לאוויר של אתר אינטרנט חדש: יודעת - מרכז ידע בנושא נשים ומגדר. האתר פועל לשיתוף, הנגשה ויצירה של ידע מגדרי. תמיד רצית לדעת מה הם פערי השכר המדויקים בין גברים לנשים, לגלות איך פועל חיברות מגדרי, ובכלל, חיפשת כתובת אמינה שבה תוכל.י למצוא מידע בנושאים שמעניינים אותך?
יודעת יודעת, שידע הוא כוח. האתר מציג מידע מסוגים רבים וממקורות מגוונים: נתונים סטטיסטיים, מחקרים, כתבות, סרטונים, מדריכים, ארגונים, פרוטוקולים של ועדות, ספרים, חוקים ועוד. גם קשת הקוראות והקוראים שלו רחבה ומגוונת במיוחד: פעילות לשוויון מגדרי, חוקרות וסטודנטיות; ממונות ויועצות בתחום של שוויון מגדרי ומניעת הטרדה מינית, נשים מן השורה, צעירות ומבוגרות, וכמובן גם גברים, שאף הם יכולים בהחלט להפיק תועלת מהידע הרב שנצבר כאן.
המיזם זוכה לתמיכתם של משרד המדע ומכון ון ליר בירושלים, ושותפים להקמתו חברותינו ממרכז "שוות" במכון ון ליר, הסדנה לידע ציבורי ומוסד שמואל נאמן בטכניון.
העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל שמחה להכריז על פרס שנתי המוענק מטעמה, פרס ע"ש בקי דקל:

הפרס מוענק לחנאן אבו חוסיין, אמנית ואשת חינוך פעילה, בשל האיכות המצטברת של עבודתה המתמידה במשך כעשרים וחמש שנה, ועל מכלול יצירתה המצטיין במחויבות טוטלית, מקוריות, אומץ ויושרה אמנותית.
אבו חוסיין היא ילידת אום אל פאחם היוצרת ופועלת בירושלים. היא בוגרת המחלקה לאמנות בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; היא בעלת תעודת הוראה והכשרת מורים לאמנות; וכן מוסמכת החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ירושלים. לצד עבודתה האמנותית הפורייה, היא גם עובדת בחינוך ובהוראה באקדמיות לאמנות.
לאורך השנים הציגה אבו חוסיין תערוכות יחיד וגם השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. בימים אלה מוצגת תערוכה מקיפה מעבודותיה במוזיאון ארץ-ישראל שבתל אביב.
אף כי נקודת המוצא לעבודותיה היא החברה הערבית בישראל, מעמד האישה וחופש היצירה בה, תוך שהיא מתייחסת לשאלות של זהות אישית וקולקטיבית, הרי שמכלול יצירתה מציג את המשותף לנשים ולאמניות נשים באשר הן – וניכר שיש ביצירתה הן ביקורת פוסטקולוניאלית, והן ביקורת פנים קהילתית.
הבחירה של אבו חוסיין לעבוד עם חומרים מגוונים ובסוגי מדיה שונים מתעתעת ומשבשת תפישות סטראוטיפיות ביחס לאמנות שנשים יוצרות. השימוש בחומרים רבים ומגוונים – פחם, בטון וברזל, המזוהה בתודעה עם עבודת גברים, לצד שימוש חתרני בחומרים המיוחסים לנשים ולמלאכות נשיות – טקסטיל וחומרי תפירה, כמו גם השימוש שהיא עושה בכל סוגי המדיה האפשריים – ציור, פיסול, וידאו, מיצגים ומיצבים מורכבים, הנם ביטוי לשניות שנולדה לתוכה, שניות המחייבת שילוב, השלמה ומתח בין ניגודים. ולפי דבריה: ״...אני נמצאת בין שני העולמות וחשוב לי לתת מקום והד לכך בתוך שדה האמנות... בחירת החומרים המגוונת לאורך שנות הפעילות האמנותית שלי, מתייחסת ליחסי גברים-נשים ולמקומה של האישה בחברה הערבית ובחברה הכללית...״.
הפרס מוענק לחנאן אבו חוסיין על ההתמודדות המושכלת עם הפנים והחזיתות השונות שבחייה, ביצירתה ובעבודתה החינוכית, המניבה יצירות רבות עוצמה שיש בהן מסר מגדרי-חברתי עמוק, החורג מעבר לאישי. בנוסף, חברות וחברי הוועדה ציינו שהענקת הפרס לאמנית זו עולה בקנה אחד עם הערכים שמעמידה העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל ושאותם היא מקדמת בדרכים שונות.
משום כל אלו אנו שמחות להעניק לחנאן את הפרס לאמנית מצטיינת על שם בקי דקל.

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד


  • בקשה של דוקטורנטית לעזרה במחקר
    שמי ענבר ליבנת, ואני תלמידת מחקר לדוקטורט בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
    במסגרת מחקר אודות נשים במקצועות העזרה המועסקות בדרג המקצועי בעמותות אני מבקשת לראיין נשים עם תואר ראשון לפחות המועסקות באחת ממקצועות העזרה ו/או הטיפול (כגון פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, מרפאות בעיסוק, יועצות חינוכיות, אחיות, רופאות, מרפאות באמנות או במוסיקה, ביבליותרפיסטיות ) אשר עובדות בעמותה המספקת שירותים חברתיים.

    הראיונות נערכים במסגרת מחקר רחב על נשים במקצועות העזרה בישראל בהובלת ד"ר מיכל אלמוג-בר, מהאונ' העברית; ד"ר מיכל סופר מאונ' חיפה ופרופ' מימי אייזנשטדט מהאונ' הפתוחה. המחקר נערך באמצעות מענק מהקרן הישראלית למדע.

    על מה נדבר בראיון? על הסביבה הארגונית שבה את עובדת, על עבודתך ועל הרגשות המתעוררים במהלך העבודה ולגביה.
    המחקר יוכל להאיר סוגיות תעסוקתיות, מקצועיות ומגדריות וכן לעזור להבין לעומק את מצבן של נשים שבחרו במקצועות העזרה ומועסקות בעמותות בעידן של הפרטה.

    אודה לך מאד אם תיאותי להתראיין למחקר, אנא פני אליי במייל inbar.livnat@mail.huji.ac.il ונתאם.
    מצפה לכך, ותודה!
    ענבר ליבנת

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
ב- 1 לנובמבר 2019, יפתח במרכז המחקר הפמיניסטי באשה לאשה קורס במסגרת האקדמיה הפמיניסטית (בהקמה). הקורס מבוסס על 9 מפגשים אותם תעביר ד"ר שרון מפציר. הקורס יתקיים בימי שישי, 10:00-12:30, בבית אשה לאשה, רח ארלוזורוב 118. עלות הקורס 450 ש"ח. מרכז המחקר יוכל לחלק מספר מלגות.
להרשמה / בקשת מלגה כתבו אל: isha.lib@gmail.com
** מספר המקומות מוגבל **


מבט על נשים ופמיניזם בחברות במזרח התיכון
השיח שרווח במערב עד לאחרונה נטה לראות נשים במזרח התיכון כקורבנות של חברה ותרבות שקפאו בזמן ולא עברו שינוי. בקורס זה נציע אלטרנטיבה למבט המערבי. נסקור תחומים שונים בחייהן של נשים שחיו במרחב של המזרח התיכון, דובר הפרסית, טורקית ובעיקר ערבית במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות. נתעניין בהשפעתם של שינויים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים על נשים, בדרכים שבהן התמודדו נשים עם השינויים ואף חוללו אותם בעצמן.

הנחת המוצא של הקורס היא כי הזמן משנה ומעצב ללא הרף את תנאי חייהם, מחשבותיהם ומאווייהם של נשים וגברים. לפיכך נקודת המבט ההיסטורית איננה רק פנייה אל העבר, אלא התבוננות בעבר וגם בהווה דרך התנועה של הזמן. נשתמש בנקודת המבט ההיסטורית כדי לעמוד על שינויים שחלו בנוכחות הפיזית במרחב הציבורי בתחום ההשכלה והתעסוקה, ובהשתתפות של נשים בשיח הציבורי כאינטלקטואליות, פעילות חברתיות ואומניות בשדות שונים של התרבות הגבוהה אך גם הפופולרית. כמו כן נשאל כיצד השתנה המרחב הפרטי והאינטימי של הבית והמשפחה, חלוקת התפקידים והיחסים הבין מגדריים בו. נתבונן גם בהשלכות של השיח הפטריארכלי לגבי גופן ומיניותן של נשים על אפשרויות הפעולה של נשים במרחב הציבורי והפרטי ועל האופנים המגוונים שבו הן מתמודדות עם המגבלות שהוא מטיל. סוגייה מרכזית שנעסוק בה תהיה הכוח שצברו נשים במזרח התיכון בתקופות שונות: עד כמה יכלו לנצל את כוחן להשפעה, מה היו מאפייני כוחן ומה היו מקורותיו. כמו כן נשאל מהם הגורמים הפוליטיים והחברתיים שהובילו להתפתחות של מחשבה ופעולה פמיניסטית במקומות שונים במרחב .

נענה על שאלות אלה באמצעות קריאת משותפת בטקסטים וצפייה בסרטים שייצגו נשים או נוצרו על-ידי נשים מחברות מזרח תיכוניות.


תאריכי הקורס: 1.11; 8.11; 15.11; 22.11; 29.11; 6.12-לא יתקיים שעור; 13.12; 20.12; 27.12; 3.1.2010

ד"ר שרון מפציר התחילה את למודיה האקדמיים בחוג ללמודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב. מהר מאוד התברר לה שמה שמעניין אותה זה לא היסטוריה שעוסקת במאבקים בין מדינות אלא באנשים ובמיוחד בנשים שחיות קרוב אליה אבל הן רחוקות. זאת הסיבה מדוע את למודי ההמשך של התואר השני ודוקטורט היא הקדישה לשאלה מה הם הגורמים והאופנים שעיצבו זהויות מגדריות במצרים המודרנית. בעבודתה היא בוחנת את הקשר בין שינויים ותהליכים פוליטיים וחברתיים לאופן בו א/נשים חושבים ונוהגים בחייהם/ן. היא מלמדת באוניברסיטת חיפה בתכנית ללימודי נשים ומגדר ועוסקת במחקר וכתיבה. ד"ר מפציר חברה בפורום ההיסטוריוניות הפועל במסגרת מרכז המחקר הפמיניסטי באשה לאשה, חיפה.
חוג ההורים – פורום המשפחות حلقـــــةأالبـــــاء- منتدى ألعائـــالت
משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות (ע"ר)عائالت ثكلى من أجل السالم والمصالحة والتسامح
הזמנה להשתתף בפרויקט מיוחד לנשים ישראליות ופלסטיניות

חוג ההורים - פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני למען שלום, פיוס וסובלנות מזמין אתכן להשתתף בקבוצה מיוחדת, המיועדת לנשים ישראליות ופלסטיניות במסגרת פרויקט "נקודת מבט": פרויקט הנרטיבים הישראלי-פלסטיני.
במסגרת הפרויקט נפגשות קבוצות שונות של ישראלים ופלסטינים (כ- 15 ישראלים/ות ו- 15 פלסטינים/ות בכל קבוצה) על מנת להכיר את הנרטיב האישי והלאומי של ה"אחר", כצעד חשוב בדרך לפיוס בין העמים.
הקבוצה הבאה שנפתחת מיועדת לנשים, עדיפות תינתן למי שלא השתתפו בעבר במפגשים מסוג זה.
על המעוניינות להירשם: לשלוח קורות חיים/רקע על עצמן, בצירוף הסבר קצר מדוע ברצונן להשתתף בפרוייקט rakefet@theparentscircle@org, להתקשר לרקפת אנוך: 03-5355089 ,054-6969489.  
הניוזלטר יוצא לחופשת חגים
נחזור ב 27.10

 
Facebook
Website
כתבו לנו:  
gender4u@gmail.com