"אנו יודעים שהתפתחותו של האדם היא הדרגתית ומהווה תהליך מאוד מסובך. לעיתים קרובות הדגשנו שבשבע השנים הראשונות של חייו, עד לחילוף השיניים, האדם מתפתח באופן שונה למדי מהתקופה המאוחרת יותר עד לגיל 14, ושוב מגיל 14 עד לגיל 21. היום רק ניגע בזה, כי אתם כבר יודעים את זה.

לפי מדע הרוח האדם עובר דרך כמה לידות. האדם נולד לתוך העולם הפיזי כשהוא עוזב את גוף אימו ומשתחרר מהנרתיק האימהי הפיזי. אבל אנו יודעים שכאשר זה קורה הוא סגור עדיין במעטה אימהי שני, מעטה אתרי. במשך שבע השנים הראשונות של חייו, עטוף גופו האתרי של הילד לגמרי בזרמים אתריים חיצוניים המגיעים מהעולם החיצון, בדיוק כפי שהגוף הפיזי עטוף עד הלידה במעטה אימהי פיזי. בזמן חילוף השיניים מעטה אתרי זה נחשף, ורק כעת, בגיל שבע, הגוף האתרי נולד. 

הגוף האסטרלי סגור עדיין במעטה האסטרלי האימהי שנחשף בבגרות. לאחר מכן מתפתח הגוף האסטרלי באופן חופשי עד לגילי 21, 22, שהנו הזמן בו נולד האגו הממשי של האדם. רק אז מתעורר באדם, במלוא עוצמתו, האגו שהתפתח דרך מהלך ההתגשמויות הקודמות שלו יוצא לדרכו באופן חופשי. 

עבור תודעה על-חושית נראית כאן עובדה מיוחדת מאוד. אם תתבוננו בילד צעיר מאוד במשך כמה שבועות או חודשים, תראו את ראש הילד מוקף בזרמים וכוחות אתריים ואסטרלים. בהדרגה, זרמים וכוחות אלו נהיים פחות בולטים ונעלמים אחר זמן מה. מה באמת מתרחש שם? למעשה, אתם יכולים לגלות מה שקורה אף ללא ראייה על-חושית. גם הראייה העל-חושית מאשרת את מה שיש לנו לומר. 

מייד לאחר הלידה של האדם מוחו אינו זהה לזה שיהיה כמה שבועות או כמה חודשים מאוחר יותר. הילד כבר תופס את העולם החיצון, כמובן, אבל מוחו עדיין אינו כלי המסוגל לקשר רשמים חיצונים בדרך מוגדרת. באמצעות עצבים מחוברים הנעים מחלק אחד של המוח לחלק השני, לומד האדם בהדרגה לחבר יחדיו במחשבות את מה שהוא קלט בעולם החיצון. אבל עצבים מחוברים אלה מתפתחים רק לאחר הלידה. 

הילד שומע ורואה פעמון, למשל, אבל הרושם של הקול והמראה של הפעמון לא מתחברים מייד לכדי יצירת המחשבה שהפעמון הוא המהדהד. הילד לומד זאת רק בהדרגה, בגלל שהחלק של המוח שהוא הכלי לתפיסה של צליל, והחלק שהוא הכלי עבור תפיסה וויזואלית, נהיים קשורים רק במהלך החיים. עד שזה קורה, יכול הילד להגיע למסקנה: "מה שאני   רואה זה אותו הדבר שעושה את הקול." חוטים מקשרים כאלה מתפתחים במוח, והכוחות שמפתחים חוטים מקשרים יכולים להיראות על ידי הרואה הרוחי בשבועות הראשונים של התפתחות הילד ככיסוי נוסף סביב למוח. אבל כיסוי זה עובר לתוך המוח ובעקבות זאת חי בתוכו, לא עוד פועל מחוץ אלא מבפנים. מה שפועל במשך השבועות הראשונים של התפתחות הילד אינו יכול לפעול בכל ההתפתחות של האדם הצומח אם הוא לא מוגן על ידי מַעֲטִים שונים. כי מה שפועל מבחוץ עובר לתוך המוח, הוא מתפתח תחת המעטים המתפתחים תחילה של הגוף האתרי, ואז של הגוף האסטרלי – ורק כאשר מגיע השנה ה- 22 מה שפועל תחילה מבחוץ נהיה פעיל מבפנים. מה שהיה מחוץ לאדם במשך החודשים הראשונים של קיומו, ואז החליק פנימה, פעיל בפעם הראשונה במעטה באופן בלתי תלוי בשנים 20 עד 22. אז הוא נהיה חופשי ומתעורר לפעילות מוגברת.

כעת, הבה ונתאר את ההתפתחות ההדרגתית של האדם ונשווה אותה עם זו של הצמח. אנו יודעים שלצמח יש רק את גופו הפיזי וגופו האתרי כאן בעולם הפיזי, בעוד שגופו האסטרלי נמצא מחוץ לו. רק הגופים הפיזי והאתרי נמצאים בתוכו. הצמח צומח מהזרע, מגופו הפיזי, ואז הגוף האתרי מתפתח בהדרגה. גוף אתרי זה הוא כל מה שיש לצמח כתוספת. ראינו שגופו האתרי של האדם עדיין מתפתח בגוף האסטרלי עד לבגרות, ושגופו האסטרלי של האדם עדיין לא נולד עד אז. אבל הצמח, אחרי שהגיע לבגרות, אינו יכול להוליד גוף אסטרלי, כי אין לו כזה. לצמח אין שום דבר נוסף לפתח אחרי הבגרות. הוא השלים את משימתו בעולם הפיזי כאשר הבגרות מתרחשת, ואחרי שהופרה הוא מתייבש וקמל. 

אתם יכולים לראות משהו דומה גם בחיה נמוכה מסוימת. בחיה נמוכה זו הגוף האסטרלי לא חדר לתוך הגוף הפיזי במידה שעשה זאת בחיות הגבוהות. חיות נמוכות מתאפיינות בעצם העובדה שגופן האסטרלי אינו נמצא עדיין לחלוטין בתוך הגוף הפיזי. קחו לדוגמא את הבַּרְיוֹמָאִים ( Mayfly)[1]. הוא נולד, חי עד שהוא מופרה ואז מת. מדוע? בגלל שהוא יצור אשר, בדומה לצמח, גופו האסטרלי ברובו נמצא מחוץ לו, לכן אין לו דבר נוסף לפתח כאשר הבגרות מתרחשת. במידה מסוימת, האדם, החיה והצמח מתפתחים באופן דומה עד הבגרות. ואז לצמח אין דבר יותר לפתח בעולם הפיזי, וכך הוא מת. לחיה יש עדיין גוף אסטרלי, אבל אין לה אגו (אני). מכאן שאחרי הבגרות המינית נשארות אפשרויות מסוימות של התפתחות עבור החיה. הגוף האסטרלי נהיה חופשי, ובמידה שהוא מתפתח בחופשיות ואפשרויות של התפתחות נשארות, התפתחות נוספת נשארת בחיות הגבוהות אחר הבגרות. 

אבל הגוף האסטרלי של החיות נטול אגו בתוכו בעולם הפיזי. האגו של החיות הוא אגו קבוצתי. הוא חובק קבוצה שלמה וקיים כאגו קבוצתי בעולם האסטרלי, במקום בו אפשרויות ההתפתחות שונות למדי מאלה של החיה הבודדת כאן בעולם הפיזי. מה ששייך לחיה כגוף אסטרלי הנו בעל אפשרויות מוגבלות של התפתחות, ולחיה יש כבר אפשרויות אלו בתוכה כנטייה טבעית כשהיא באה לעולם. לאריה יש משהו בגופו האסטרלי המבטא את עצמו כסכום של אימפולסים, אינסטינקטים ותשוקות, ונטייה זו ממשיכה לארוך זמן עד שהאגו עתיד להיוולד. אבל האגו אינו נמצא שם, הוא על המישור האסטרלי. לכן, כאשר החיה מגיעה למצב בו האדם מגיע בשנתו                   ה- 21, אפשרויות ההתפתחות שלה כבר מוצו כולן. אורך החיים משתנה לפי הנסיבות, כמובן, כי החיות אינן חיות עד גיל 21. אבל עד גיל 21, כאשר האגו נולד באדם, ניתן להשוות את התפתחותו לזו של החיה. 

איננו צריכים להסיק מכך שההתפתחות האנושית עד לגיל 21 זהה לזו של החיה, כי אין זה כך. האגו נמצא באדם כבר מההתחלה, יישר בהריון, וכעת הוא נהיה חופשי. מכיוון שיש משהו בתוך האדם מלכתחילה שנהיה חופשי בגיל 21, כבר מההתחלה הוא אינו חיה. כי האגו, גם אם אינו חופשי, עובד בתוכו מההתחלה. ואת זה בעיקר אפשר לחנך. כי האגו הוא זה – יחד עם מה שהוגשם בגופים האסטרלי, האתרי והפיזי – העובר מהתגשמות אחת לשנייה. אם האגו הזה לא יקבל שום דבר חדש בהתגשמות הנוכחית האדם לא יוכל לקחת עמו שום דבר עם מותו הפיזי מחייו האחרונים בין לידה למוות. ואם הוא לא יוכל לקחת עימו דבר, הוא יהיה בדיוק באותו שלב בחיים הבאים כפי שהיה בחיים הקודמים. דרך העובדה שניתן לראות אדם העובר דרך התפתחות מחיים ומשיג את מה שהחיות אינן יכולות להשיג – בגלל שאפשרויות ההתפתחות אינן מגיעות מעבר ליכולות שבלידה – מעשיר האדם בהתמדה את האגו שלו, ומגיע לדרגות גבוהות יותר מהתגשמות אחת לאחרת. בגלל שהאדם נושא בתוכו אגו הנמצא כבר בעבודה, גם אם הוא נהיה חופשי רק בשנתו ה- 21, חינוך זה הוא בר ביצוע, וניתן לעשות עמו דבר נוסף מעבר לאפשרויות המקוריות שלו. האדם אינו מביא רק את טבעו כחבר במין האנושי הכללי, אלא גם את מה שהוא השיג כאגו בהתגשמותו הקודמת. דבר זה יכול להשתנות יותר ויותר על ידי חינוך ועל ידי החיים, והוא יקבל שתנופה חדשה בזמן שבו האדם עובר דרך שער המוות וצריך להתכונן להתגשמות חדשה. הנקודה היא שהאדם רוכש גורמי התפתחות ומוסיף כל הזמן למאגר שלו."

שטיינר, 'ישות האדם והאבולוציה העתידית שלו' הרצאה 9, 2019, עמ' 120-122, הוצאת 'חירות' GA 107