Plausible Crime Stories: The Legal History of Sexual Offences in Mandate Palestine
Orna Alyagon Darr
2018 ,Cambridge University Press
ספרי הוא המחקר המקיף הראשון על ההיסטוריה של עבירות המין בפלשתינה המנדטורית, וכולל נושאים כמו: עבירות מין בגברים, ההתייחסות המשפטית לקורבנות שהם ילדים, התפקיד שממלאת האתניות בהתייחסות החברתית לעבירות המין, מנגנונים ראייתיים המגבילים את האמון שניתן לתת בעדויות של נשים וילדים, והרגשות שאמורים להתעורר ולהיות מובעים בהקשר של עבירות מין.
השאלה שניקרה במוחי כשכתבתי את הספר על ההיסטוריה של עבירות מין בפלשתינה המנדטורית היא מהו "סיפור טוב" לספר בבית המשפט, ואיזה סיפור הוא כזה שאינו מתקבל על הדעת. כמרצה וכחוקרת בתחומים של המשפט הפלילי ודיני ראיות, וכמי שהיתה שנים רבות סניגורית, אני יודעת שהכללים המשפטיים הפורמליים של דיני הראיות מסבירים באופן חלקי בלבד מדוע סיפורים מסויימים מצליחים לשכנע ואילו אחרים נכשלים בכך.
יכולתם של סיפורים להיות "מתקבלים על הדעת" מושתתת על מערכות אמונה משותפות. לפיכך, חקר השאלה מה הופך סיפורים ל"מתקבלים על הדעת" פותח צוהר לתפיסות תרבותיות של חוק, צדק, זהות, נורמליות וסטייה, מגדר, מוסר, לאום, גיל דת ומוסדות חברתיים אחרים.
אחת מהתובנות הבסיסיות של הכתיבה הפמיניסטית היתה כי ההתייחסות של מערכת המשפט לאונס משעתקת מבנים פטריארכליים. עדויות על אונס זכו לאמון רק כל עוד התאימו ל"מיתוסי אונס". ספרי פורש מערכת מורכבת של שיקולים נוספים הקובעים את האמון בעדות: הזהות של מי שמספר את הספור וזו של מי ששומע אותו (וכאן לא רק המגדר רלבנטי, אלא גם זהות אתנית, לאומית, גיל, מיצוב במערך יחסי הכוחות החברתיים וכו'), דינמיקת היחסים ביניהם, הרגשות המלווים את הסיפור, המידה בה הסיפור הולם נארטיבים חברתיים דומיננטיים, האופן בו מוטמע מה ש"מתקבל על הדעת" בתוך הכללים הראייתיים הפורמליים וכו'.
במחקר התבססתי על חומרים ארכיוניים הכוללים 147 תיקים משפטיים שנדונו בבתי המשפט בתקופת המנדט, חומרים ארכיוניים נוספים וכן עיתונות התקופה. מהדפים המצהיבים עולה תמונה עשירה של החיים בפלשתינה המנדטורית, על משתתפיהם המגוונים: שופטים, עורכי דין, עדים וקורבנות, גברים ונשים, ילדות וילדים, ערבים, בריטים ויהודים, עשירים החיים בבתי מידות עם משרתים ומהגרי עבודה השורדים בקושי, עירוניים, פלאחים ובני המושבות והקיבוצים, משכילים ומי שאינם יודעים קרוא וכתוב. סיפוריהם מחיים עבר תוך שרטוט אמונות, תפיסות, מתחים, רגשות, גבולות והיררכיות שאפיינו את בנות ובני התקופה.
ד"ר אורנה אליגון דר, חברת סגל במכללה האקדמית ספיר ובקריה האקדמית אונו, היא היסטוריונית של המשפט, החוקרת את המשפט הפלילי ודיני הראיות בהקשרם החברתי-תרבותי-היסטורי. ספרה הקודם עסק בהוכחת עבירת הכישוף באנגליה של העת החדשה המוקדמת:
Orna Alyagon Darr, Marks of an Absolute Witch: Evidentiary Dilemmas in Early Modern England, Aldershot: Ashgate, 2011.