המילון העברי (אבן שושן) מגדיר את הקונפליקט כך: "מאבק, סכסוך, ניגוד, התנגשות עניינים בין אנשים או בין מדינות וכיוצא באלה." 

בעבודה ההתפתחותית הביוגרפית – כל אירוע שיש בו קונפליקט מהווה עבורנו פתח לחקירה, להתבוננות וללמידה על עצמנו ,על גורלנו, על הקרמה שלנו. 

  

חקירה כזו מתאפשרת החל מאמצע החיים, בזמן האקסקרנציה – אז אנו נדרשים להיפוך החוקיות לפיה פעלנו בזמן האינקרנציה, ובכלל זה להתבוננות שונה באירועים הנקרים לפתחינו. 

הימצאות במצב של קונפליקט מעוררת עוצמות רגשיות התלויות בגודל הקונפליקט ובהיקפו. מצב סוער זה שואף לפורקן. בשלב זה של חיינו, החל מאמצע החיים - במקום למהר ולפרש את האירוע בהתאמה לעקרון האסטרלי, ובכך להדוף את משמעותו  הרוחנית – אנו נדרשים לפעול אחרת. 

ראשית הדבר – תיאור האירוע – הצגת הקונפליקט צריכה להיות באופן האובייקטיבי ביותר הניתן.  

עלינו לתאר את העובדות והפרטים החיצוניים של האירוע במדויק, מבלי לערב בכך את הרגשות שעלו בנו במהלך האירוע ולאחריו. לפרטים השונים המרכיבים את האירוע יש חשיבות בפענוח הרוחני הנכון שלו, ויש לתת את הדעת על כך. גם פרט שנראה שולי יכול להוות קצה חוט להבנת האירוע.

 

פעמים רבות נעזר גם בתאור של מה שהתרחש קודם לאירוע המדובר.

מעבר לאירועים הגלויים ולקונפליט הגלוי - מהי באמת השאלה העומדת בבסיס הקונפליקט? 

שאלת הלב מיוחסת לפלנטת 'שבתאי-קדמון'. 

שאלת הלב נוגעת במהות ובעיקר של האירוע. לעיתים מסתתרת שאלה זו מתחת לשאלות הגלויות שאותן אנו מעלים, או שהאירוע מעלה אותן.

'הסיפור', האירוע הוא בבחינת 'התפאורה', ויש לחפש את התמצית - שאלת הלב; העצם, העצמיות, השלד שעליו הולבש הסיפור - המהות. 

כפי שבעולם החושים הנגלה אנו לומדים לראות את הרוח הפועלת מבעד לנגלה והיא המחוללת של התופעה, כך גם ביחס לשאלה הגלויה ולשאלת הלב הנמצאת מאחוריה.

מתחת למצוקה או לכאב הטמונים בשאלה הגלויה, נחפש את מה שפועל בממד הנפשי-רוחי שלנו בהקשר לקרמה שלנו, והוא  הדבר העומד בבסיס הקונפליקט.  

הדרך לשאלת הלב תעבור בחקירה, בהקשבה, בכנות ובאומץ.

הביוגרפיה ואירועי העבר שלנו מכילים בתוכם את הידע שיסייע בהגעה לתמצית העניין. שאלת הלב מובילה מהעבר לעתיד, וכדי להגיע אליה אל לנו להתקבע בזיכרון ובידע קודם על עצמנו, אלא לאפשר לדברים חדשים לעלות כל הזמן.