עצה וביקוש
ענת פרידמן – יועצת שכבה י
האם אתה מאושר? האם את מאושרת?
אל תשאלי מה קרה. תליתי מבט שואל, כי הרי אסור לשאול והתשובה לא אחרה לבוא: "הוא לא אישר אותי בפייסבוק. אני פשוט לא מאמינה. מה הוא חושב לעצמו".
האם יצא לכם פעם להרהר במילה מאושר שאנו מרבים להשתמש בה? ראשית ניתן להבחין שזמנה של המילה הוא הווה. בעבר יש לומר הייתי מאושר ובעתיד אהיה מאושר, אולי ללמדנו שאי אפשר להיות מאושר בעבר או בעתיד ללא פועל העזר היה.
האושר הזה, שכולם מדברים עליו, שכולם שואפים אליו, המטרה הבלתי מושגת, החמקמקה, המאפשרת פה ושם נגיעה בה ומיד נעלמת כמו בועת סבון צבעונית.
מה סיפרו לנו בילדותנו? מה חשבנו לעצמנו? שיבוא יום, אולי, שבו ינחת עלינו האושר הזה, ובמצב הזה לא נצטרך יותר שום דבר חיצוני כדי להרגיש טוב.
לקבל 100 במבחן, להיפגש עם הנערה הנכספת, להתקבל למקום עבודה שכל כך רצית, להצליח בטסט ראשון, להתקבל לגיבוש לסיירת – לכל רגעי האושר האלו דבר אחד משותף: הם לא מחזיקים מעמד הרבה זמן. אמנם הם מעניקים תחושה של אושר, של סיפוק, לרגע, שניים, יום, יומיים, אבל מהר מאוד נשחקת ההתרגשות מההישג החדש, מההברקה בשיעור ומהכיבוש המסעיר. ושוב מהתחלה, וליתר דיוק, בנקודה גרועה מההתחלה הקודמת כי הנה הוברר שוב כי האושר הזה הוא בלתי מושג גם כאשר החפץ, האירוע, המעמד, שכל האושר נקשר בו והותנה בו, אכן הושג.
זה מייאש? חלילה. זה משחרר! אפשר להפסיק לרוץ אחריו.
האושר הוא משהו אחר לגמרי, והוא תלוי רק באופן ההסתכלות שלנו על המציאות.
ככל שנראה יותר מה יש, ולא מה אין, ככל שנודה ופחות נתלונן, ככל שנהיה יותר חמים ופחות ציניים, כך נהיה יותר מאושרים. בואו ננסה לוותר על הצורך שיאשרו אותנו ואז נהיה מאושרים.
בואו נהפוך את המשוואה ונהיה אלו שמאשרים. אלו שלא זקוקים לנתונים שיאשרו אותם.
אפשר לאשר כל רגע ורגע להיות הרגע היחיד בחיינו, הרגע המלא והטוב, הרגע המושלם, כי אין רגע אחר, ולהפסיק לקוות לרגע המיוחד שיגיע, או שיחזור, שבו אהיה מאושר, או לחלופין להתגעגע לרגעים שהייתי מאושר בהם.
בואו ניקח את האושר לידיים. נפתח לאושר את הדלת, נחייך ונשים מים לקפה.
והוא יבוא, גם אם נדמה שהוא קצת מתעכב.
ביולוגידע
שושי פרידריך רכזת ביולוגיה
 השפעות השפעת
החורף עומד בפתח ומביא עמו שלל מחלות, ובעיקר שפעת. השפעת אינה מחלה קשה בדרך כלל, אך היא מחלה שעוברת בקלות מאדם לאדם (ואף מחפצים נגועים) ומשפיעה על היבטים רבים בחיי היום-יום. שפעת גם יכולה להחמיר את מצבם הבריאותי של אנשים בכל גיל, בפרט אנשים  שאובחנו במחלה כרונית, כמו סוכרת או אסתמה.
תסמיני המחלה כמעט תמיד זהים: חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי ראש, שיעול, נזלת ותחושה כללית רעה. לעתים מופיעים גם כאבי גרון, דלקת בלחמיות העיניים ונפיחות בצוואר.
השפעת נפוצה בכל גיל ושכיחה מאוד בקרב ילדים, בני 65 ומעלה וחולים במחלות כרוניות. הסיבוך העיקרי האפשרי הוא דלקת ריאות. סיבוכים נדירים הם דלקת קרום המוח, החמרה של מחלת ריאות כרונית קיימת ודלקת שריר הלב.
בכל שנה נפטרים בישראל אנשים שחלו בשפעת, חלקם אנשים ללא מחלות רקע. חיסון נגד שפעת הוא הדרך הבטוחה והיעילה ביותר למנוע את המחלה, והוא נחשב כיעיל מאוד במניעת התחלואה ובצמצום סיבוכיה.
השפעת נגרמת על ידי שני זנים של נגיף האינפלואנזה, מבנה הנגיף משתנה משנה לשנה, ויש לו יכולת לחמוק מן הנוגדנים שמערכת החיסון שלנו השכילה לייצר נגדו בשנה שלפני כן, ולכן יש להתחסן בכל שנה מחדש. לרצף החיסונים לאורך השנים יש ערך מוסף, כיוון שהוא יוצר יכולת עמידה טובה יותר מפני נגיפי השפעת השונים והמשתנים. החיסון מכיל נגיף מומת שאינו יכול לגרום למחלה. לאחר הזרקת החיסון מתחילה מערכת החיסון שלנו לייצר נוגדנים לנגיף, והם מגנים עלינו מפני התפתחות המחלה אם ניחשף לנגיף החי.
שיעור התחלואה הגבוה ביותר נרשם בישראל בין נובמבר לסוף מרץ, ולכן כדאי להתחסן כבר במהלך נובמבר.

מי שסובל מכשל חיסוני או מקבל תרופות המדכאות את מערכת החיסון, צריך להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למתן חיסון.
תופעות הלוואי מינימליות ועלולות לכלול אדמומית קלה ועליית חום קלה.
חשוב לדעת שהחיסון ניתן חינם בכל קופות החולים.
לבריאות!
על קצה הלשון
מיכל חמד רכזת לשון
כ"ט בנובמבר – תאריך לועזי בלבוש עברי
ביום י"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947, אישר האו"ם את תכנית החלוקה של ארץ ישראל, וכך נסללה הדרך להקמת מדינת ישראל. יום זה ידוע בשם כ"ט בנובמבר, שהוא שם משונה למדי: אנו רגילים לציין תאריך עברי באותיות (למשל, ה' באייר, י"א באדר) ותאריך לועזי בסְפָרוֹת (למשל, 1 באפריל, 4 ביולי), ואילו כאן משמשות אותיות לציון תאריך לועזי.
תאריך הכִּלאיים הזה הוא תאריך מיוחד – הוא בעל חשיבות רבה לעם היהודי וגם קשור קשר ישיר לאומות העולם – וזו כנראה הסיבה למבנה המיוחד שלו: מצד אחד, התאריך הוא על פי לוח השנה הכללי (כלומר, הלועזי) ויש בו הבעת כבוד לאומות העולם על חלקן במאורע. מן הצד האחר, השימוש באותיות עבריות נותן לתאריך נופך חגיגי ומלמד על זיקתו ההדוקה לעם היהודי.
ספרות עולה
אפרת קורן מורה לספרות ולשון
לספרנית שאהבתי,
נזכרתי בך ככה פתאום אתמול בצהרים, הגעתי מהעבודה, טרחתי במטבח ועמדתי להכין לעצמי ארוחת צהרים קלה. הקריין ברדיו דיבר ודיבר, אבל משהו נדלק לי בראש, כששמעתי אותו מדווח על סגירת חנות הספרים הוותיקה והאהובה עליי מאז ילדותי. החנות נסגרה, כי בעלת המקום המבוגרת חלתה ומתה, ואין מי שימשיך את העסק, שעליו גדלו דורות של ילדים סקרנים כמוני.
כשהייתי מקבלת את דמי הכיס השבועיים מהוריי, הייתי ממהרת לחנות הספרים שלך, ששכנה שני רחובות מביתי. רציתי לקנות לעצמי סיפור חיים של אחרים בכריכה קשה, לדפדף ולנוח, לשבת בפינת הקריאה ולדעת, שאת שם בשבילי – מכוונת, מעודדת ומייעצת לי על ספר טוב, שיזרוק אותי לדרך אחרת ולפנייה משלה, ששונה מזו שהלכתי בה בשגרת ילדותי.
אף פעם לא אמרתי לך, כי לא היו לי אז המילים שיש לי היום – הספרים שהנחת בידיי היו כמו תחבושות לפצעים שלי, כמו נר אחד שמדליק עבורי חושך גדול.
החיוך המבין והחכם שלך יישר לי את הלב המכווץ שהתעקם לי, בגלל סיבה אחת פשוטה וכואבת.
לא ידעתי בכלל לקרוא.
זה התחיל בכיתה א', כשניסיתי לחבר אות לאות וליצור מילה. בחיי שניסיתי. רציתי שהמורה תאהב ותעריך, ותגיד לי מילה טובה על ההישג הענק להבין את המילים הראשונות של בני ה-6 התמימים.
כשהוריי הבינו שאני לא עומדת בקצב הלימוד, שכרו עבורי מורה פרטית, שניסתה בסבלנות רבה להנחיל לי את היכולת לכתוב ולקרוא, אך ללא הצלחה. אחי ואחותי הגדולים ממני גם הם נרתמו למשימה הבלתי אפשרית הזו, וישבו אתי ליד שולחן העבודה בשעות הערב המוקדמות בניסיון ללמד אותי לקרוא באמצעות משחקים ועבודות יצירה כאלה ואחרות. אבל לאחר זמן גם הם התייאשו ממני.
התסכול היה גדול, והוא הלך ותפח ככל שחלפו השנים. איכשהו הצלחתי להסתיר את הבושה מילדי הכיתה שלי, אבל בתוכי ידעתי שהוריי ומורותיי מביטים בי ברחמים ומזלזלים בי ובכישלון שהייתי.
רק את, שידעת, העמדת פנים ושמרת על הכבוד הרמוס שלי. היית מחברת אותי לעולמות הקסומים, שנכתבו באותיות לא מובנות לי, היינו משוחחות על סיפורי החיים ועל עולמות רחוקים משלנו כשותפות למסע מוכר, אבל אך ורק לנו.
את ראית את הילדה החלשה שבי, את הפגיעות ואת האילמות, כיבדת את הקושי שלי, וזרמת אתי בסבלנות אין קץ עד ליום המיוחל בו משהו דבק בי מאותם ספרים, הופנם במקום כלשהו בראשי, ולאט לאט התחלתי לקרוא ולהבין את קומבינציות האותיות שנהיו לי למילים.
את הצלת אותי בזכות אותם מסעות שיצאת אתי אליהם יד ביד, בהם סופר על הרפתקאות מסעירות חושים, וגרמת לי להתאהב מחדש בחיים.
תודה לך על הסבלנות ועל האהבה בדרך הארוכה שליווית אותי.
 
שלך,
הילדה שרצתה להיות את
רואים עולם
דן זיו רכז גיאוגרפיה
קרוב וכל כך רחוק - רשמי מסע במצרים
 חזרתי לאחרונה מטיול של 10 ימים במצרים. לשמחתי, ללא תיאום מראש הצטרפו לטיול שתי מורות מבית ספרנו, אפרת קורן ואורית קנובליך, כך שיכולנו להחליף חוויות לכל אורך המסלול.
אין זה המקום לפרט את כל חוויותינו יוצאות הדופן בטיול זה, ועל כן אסתפק בהעלאת מחשבותיי ותחושותיי. עם זאת, הוספתי בסוף דבריי קישור לכתבה המתארת די במדויק את החוויות שחווינו.
כרגיל, נשאלתי "מה יש לחפש במצרים?" וגם "לא פחדת?". זה שנים רבות רציתי להגיע למצרים ולראות את כל מה ששמעתי או למדתי עליה. כן, היו שנים שחשבתי שזה לא הזמן המתאים לבקר עקב מלחמות שהיו בין מצרים לישראל ושלום קר. לאחרונה ראיתי כי ישראלים רבים מטיילים במצרים וחוזרים מרוצים והחלטתי שזה יתאים גם לי. שירותי הביטחון המצריים מלווים כל רכב תיירות. באוטובוס ישב איש ביטחון מצרי בחליפה המסתירה את נשקו, ובזמן תנועה ברחובות קהיר, לדוגמה, ליוותה אותנו ניידת משטרה. לא הרגשתי כל פחד במצרים.
במתכוון השתמשתי עד כה במילה "טיול" כי כך הוא מוצג בפרסומים של חברת הנסיעות. ואולם, זה לא היה טיול במתכונתו הרגילה, זה היה מסע בזמן , הרחק-הרחק בזמן, כ-3000 שנה לפני הספירה ועד ימינו.
דווקא המסע הזה בזמן העלה שאלות ותהיות בעיקר על הפער העצום בין גדולתה של האימפריה המצרית בתקופות שונות בעברה לבין עליבותה של המדינה כיום.
מצרים של היום היא מדינה מתפתחת, ענייה, בת כ-100 מיליון תושבים שאינה מצליחה לצמצם את הריבוי הטבעי הגבוה שלה. מחצית מאוכלוסייה זו נדחקת לדלתא של הנילוס, ומחציתה השנייה נדחקת ל-5 ק"מ משני צידי נהר הנילוס לכל אורכו במצרים. כל שאר המדינה הגדולה הזו - מדבר.
תחושתי הייתה לפעמים שהשרידים המדהימים בגודלם וביופיים של מצרים העתיקה הם של הצגה גדולה ומפוארת שהסתיימה, אך שכחו לפרק את התפאורה.
ואכן, יש מצרים של היום ויש מצרים של העבר.
במצרים של היום חווינו חוויות שונות, אפילו נעימות למדי. הפלגנו כמה ימים בנילוס, ריחפנו בכדור פורח מעל קברי המלכים, טיילנו בקהיר בשוק חאן חלילי וישבנו לשתות שם קפה ואפילו אכלנו פלאפל ושווארמה טעימים בדוכן "פאלפליה'', לא הרחק מהפירמידה של גיזה...
עם זאת, עיקר הטיול היה, כאמור, במצרים של העבר. כשאומרים "מצרים", חושבים בדרך כלל על הפירמידות ועל הספינקס, ומיד אנו נזכרים במה שלמדנו בשיעורי תנ"ך על יציאת מצרים, פיתום ורעמסס. כאשר נמצאים שם ומעמיקים במידע ההיסטורי והארכיאולוגי, צצות שאלות ותהיות לגבי מקומם של בני ישראל בהיסטוריה המצרית הקדומה, האם אכן התרחשה יציאת מצרים כפי שסופרה בתנ"ך, היכן ים סוף המקראי ושאלות רבות נוספות והפרופורציות משתנות...
גם שאלה כמו "איך הרימו בתקופה ההיא אבנים שמשקלן כמה טונות כל אחת, על מנת להקים פירמידה שגובהה מעל 140 מטר (!) ?" מביאה אותנו שוב להעריך הרבה יותר את המהנדסים והבנאים של פעם. לא אתן פה את התשובות המקובלות היום, עדיף שתראו את זה בשטח.
כדי להבין את העבר באים לעזרתנו אותם ציורי קיר וכתבי חרטומים מדהימים על קירות מקדשים וקברים, ובאמצעותם ניתן ללמוד על שיטות חקלאות ודיג מלפני אלפי שנים, סוגי גידולים, מלחמותיו של כל שליט, הדת והאמונה המצרית אז, תפיסת העולם במצרים הקדומה, חייו של המלך ומותו, על צורת החניטה ומקומה בתרבות המצרית, שיטות רפואה של אז ועוד ועוד.
 
טיילתי בארצות רבות מאוד בעולם, למדתי על תרבויות המאיה והאינקה ועל תרבויות אחרות, טיפסתי על פירמידות ביבשת אחרת (דרום אמריקה, הפירמידות מתקופה הרבה יותר מאוחרת), אך לא הרגשתי בהן את תחושת ההתפעלות מהאוצר התרבותי העשיר והמגוון כל כך, הנמצא קרוב כל כך אלינו ועם זאת, עדיין רחוק... אני ממליץ ! 
מתמטיכייף
נורית ספיר רכזת מתמטיקה (שכבות ט' - י')
מתמטיקה פרסונלית
בעידן הנוכחי מתעצמת המגמה של מעבר מייצור המוני וסדרתי להתאמה אישית, פרסונלית, של תכנים, מוצרים ושירותים לפי הצרכים והרצונות הספציפיים של כל אחד כדי להגדיל את הערך המוסף שהוא מקבל.
לאור ההבנה שלעקרונות הפרסונליזציה יש פוטנציאל עצום, הוקם פרויקט הפרסונליזציה בחינוך. חינוך פרסונלי יאפשר לתלמיד למצות את הפוטנציאל האישי שלו, ולמערכת - להשקיע את משאביה באופן מיטבי. ההתאמה האישית יכולה לסייע בצמצום פערים בין תלמידים בתחומים חשובים ומאתגרים, כגון מתמטיקה, והטכנולוגיה היא גורם מפתח חיוני ליישום זה. עוזרי למידה וירטואליים, בעלי בינה מלאכותית, לומדים את המאפיינים הספציפיים של הלומד ומספקים לו ידע, הנחיה והדרכה מותאמים אישית. סביבות הלמידה הממוחשבות מנטרות באופן שוטף נתונים לגבי מצבו הקוגניטיבי, הרגשי והגופני של הלומד ולגבי דפוסי הלמידה שלו. הן מנתחות את הנתונים, נותנות המלצות לשיפור הלמידה ואף יכולות להתאים את הלמידה באופן מיטבי לכל לומד, כך שיוכל לשפר את שיטות הלימוד ואת אופן הלימוד שלו בעזרת מוריו.
זו שנתו השנייה של פרויקט הפרסונליזציה במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד.
הפרויקט החל בשנה שעברה כחלק מתחרות שנקראת pie challenge. את הפרויקט יזמו עמותת בוגרי 8200, הוא מומן על ידי קרן טראמפ לחינוך, ומשרד החינוך לקח בו חלק מרכזי ופעיל לכל אורך הדרך.
לאור הצלחת הפרויקט בשנה החולפת הוא התרחב בשנת תש"ף ביוזמת משרד החינוך, והוקצו לו למעלה משלושה מיליון שקלים עבור הטמעת כלים פרסונליים ב-100 בתי ספר נבחרים!
"אהל-שם" נמצא ברשימת הנבחרים, ומקבץ חמש יחידות לימוד בשכבה י ישתתף בפרויקט הדגל של משרד החינוך.
על אתגר הפאי
EngliSHepherd - The English Department