יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
 
בין הזמנים למעליותא!
 
שאלה יומית בחת"ת
 
"כי אם לשארו הקרוב אליו" מה הכוונה לשארו?
יום ראשון ט' אייר
 
פתרונות:
במייל לכתובת: [email protected]
שיחה / סמס למספר:
 
 
משימה שבועית
 
להתפלל קטע אחד
בתפילת שחרית עם פירוש המילות 

 
 
יש למלא את המשימות המצורפות בטבלה  
 
image
מי בתמונה?
 
התמים השליח יוסף עמירם שיחי'
 
רמזים: יפורסמו בהמשך
פתרונות:
במייל לכתובת: [email protected]
שיחה / סמס למספר:
 
 
 
image

פתרון החידה הקודמת

בתמונה: הרב יצחק יעקב ריינס
פתר ראשון: התמים מענדי קליינברג
image
 
image
 
פיענוח כתי"ק
 
התמים השליח המדריך פיצ'ע לוי שיחי'
 

פיענוח כתב יד קודשו של הרבי שליט"א

פתרונות:
במייל לכתובת: [email protected]
שיחה / סמס למספר:
 
image
הסיפור היומי
 
התמים השליח איציק פיזם שיחי'
 

לקרוא אבא!

הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי סיפר לקבוצת תלמידות "עטרת חיה" מבני ברק במסיבת בת המצוה שלהן ב – 770 זמן קצר לפני פורים ה’תש”ס:

 

בחור יהודי בניו יורק, כבן שלושים, עמד להתחתן עם בחורה יהודיה. שניהם לא נחשבו לשומרי תורה ומצוות, אך מה שהפריע להם יותר היתה העובדה שהבחור לא הכיר את אביו. עוד טרם נולד נטש אביו את ביתו, והשאיר את אשתו – היא אמו, שציפתה ללידתו. וכך נולד הבחור ללא אב, והדבר גרם לו צער ועגמת נפש כל ימיו, ואותם נשא בפנימיותו לבדו. כעת כשעמד להתחתן וסיפר זאת לכלתו, יעצה היא לו לפנות לחברה לאיתור קרובים, לעזור לו למצוא את אביו. הבחור, מייקל שוורץ, קיבל את הצעת כלתו, ושילם הון עתק לחברה שהחלה בחיפושים קדחתניים אחרי האב שנעלם לפני כשלושים שנה. אך לא התגלה אפילו קצה חוט, היכן האב מסתתר, ואם הוא בחיים בכלל.

 

מכר של מייקל, חסיד חב"ד, הציע לו לכתוב לרבי באמצעות ה"אגרות קודש" אך מייקל ביקש הבטחה שזה יעזור. החסיד חייך רכות והבטיח שעצם הכתיבה היא ברכה לעזרה. השאיר לו על השולחן כרך "אגרות קודש" והלך לדרכו.   

 

מייקל נשאר בדירתו לבד, התבונן בספר ארוכות, וכמו מאליו צפו ועלו זכרונות מכאיבים מן העבר. ליבו היה גדוש געגועים לאבא שמעולם לא ראה, וסבל של שנים ארוכות של ציפייה בעיניים שטופות דמע נטל לפתע דף, וכתב על רצונו העז לראות את אביו. משסיים הכניס את מכתבו ל"אגרות קודש" שבשולחנו. הוא השאיר את הפתק בין דפי הספר, כי לא ידע על האפשרות לפתוח את הספר במקום שבו הכניס את המכתב, ולקרוא מה שכתוב. אך קם בהרגשת הקלה ותקוה שהישועה תבוא מהר.

לפתע צדו עיניו את ספר הטלפונים של ניו יורק, ורעיון מוזר עלה במוחו לדפדף בין משפחות "שוורץ" שבספר הטלפונים, לבחור באחת מהן ולפנות אליהם בשאלה אם הם קרובי המשפחה שלו.

 

וזאת להבהיר – רשימת ה"שוורץ"ים כמוה כרשימת ה"כהן"ים בספר טלפונים ישראלי.

 

הרעיון מצא חן בעיניו. וללא היסוס בחר באחת המשפחות "שוורץ", ואצבעותיו חייגו את המספר.

 

"הלו" – ענה קול גברי מעבר לקו.

 

בהתרגשות מה, גולל מייקל את סיפור היעלמות אביו ואת רצונו העז להיפגש איתו קודם נישואיו. "האם ידוע לך על אדם שקורות חייו דומים לאלה שסיפרתי לך כעת?"

 

הקול בצד השני ענה: "כן, בוודאי זה אחי"

 

ליבו של מייקל הלם בחזקה, והוא נשאר המום. רק במאמצים אדירים הצליח לשאול, בקול לא לו, "ואת מספר הטלפון שלו, אפשר לקבל?"

 

לאחר שניות המספר כבר היה רשום לו על דף קטן. מייקל נשם עמוקות. הוא ידע שהגיע כעת לסוף פסוק בחייו, ושחלומו מאז שחר ילדותו עומד להתגשם. אצבעותיו רעדו עת חייג את המספר, והוא לא הצליח להשתלט עליהן.

 

השפופרת בצד השני הורמה, וקול גברי ענה: "הלו?" מייקל פרץ בבכי. רק מלה אחת הצליח לבטא: "אבא!" (על פי "שיחת הגאולה" גיליון 287).
image
 

טור חסידי לתמימים החסידיים:

הזמן חולף ביעף, והנה בעוד כשבוע מתחיל לו זמן קיץ בישיבה, אך מה לעשות שבנסיבות כאלה ואחרות אנחנו נאלצים (ככל הנראה) להישאר בבית.

לאט לאט, תחושה מוזרה, הנקראת 'חשבון נפש', מתחילה להזדחל אל מחשבותינו, כשמציגה, נקודה אדומה אחת גדולה.

הנקודה המעיקה היא כמובן ניצול השנה האחרונה המוטל בספק, כל תמים שואל את-עצמו, ניצלתי או לא? זה בוהה בגיטרה, זה באוויר וזה, חלילה, במסך. מי למד השנה ומי בטל, מי נח ומי זע, מי יגע ומי שלו. כל בחור – היה עסוק בלהשיג לעצמו את הכיסאות האדומים או חלילה את כיסאות העץ, את המזרן העבה או את המזרן הרחב, וכך עבר-חלף לו הזמן כמעט בלי שיורגש. רחמנות.

כדי להשקיע צריך מטרה, כדי לרוץ חייבים יעד, כדי לכבוש חייבים פסגה וכדי ללמוד חייבים מטרה ויעד שיתנו לנו סיפוק ורצון לכבוש מטרה חדשה, כי ללא מטרה יהיה מאד קשה להצליח.


כרגע אנחנו בבית, יש לנו את כל הזמן שבעולם לשבת ולהשקיע את כל מרצינו בתורה הקדושה ובהוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

אם כי דווקא עכשיו זה מאד קשה לשבת וללמוד כשאין לנו את האווירה של הישיבה, המחשב לא מפסיק לקרוץ לנו, והמיטה כאילו עשויה ממגנט אחד גדול, ועוד אינספור אמתלות, תירוצים וסיבוכים הגיוניים – שפשוט לא נותנים לנו ללמוד.

אבל תמים לא עושה לעצמו הנחות, ולכן הצעתי אליכם תמימים יקרים, שכל בחור ישב עם עצמו או עם המשפיע שלו, ויחשוב מה היעד אליו הוא רוצה להגיע, ואחרי שיקבע לעצמו יעד, וידע שזהו באמת רצונו, שום דבר לא יוכל להזיז אותו, אפילו לא הכרית עם נוצות האווז, או המחשב עם הכונן החדיש.

אז כל שנותר לי הוא לאחל לכם בהצלחה. וזכרו שהרבי שליט"א מלך המשיח נותן לכם את הכח להצליח. 


לסיום אני מביא קטע משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח שבהשפעתה נכתב טור זה:

"ישנם תלמידים שמסתובבים וחושבים איך למצוא עצה שיהיה להם חשק ללמוד, והם באים ומבקשים שיהיה להם חשק. כמו שבלקיחה לצבא נוגע בעיקר שיהיה בריא ולא חושבים אם יש לו חשק או לא... כן הוא ברוחניות, שלא נוגע אם יש לו חשק, שזה מגיע מצד הנשמה, אלא צריכים לעשות עם קבלת עול. המעשה הוא העיקר."   

image
מילתא דבדיחותא
 
התמים השליח בנימין מור שיחי'
 

בעוד 100 שנה:
בת שואלת את אמא:

מדוע את הולכת לקנות את הדברים לפסח עם מסכה וכפפות?
האמא:

לא יודעת, ככה אמא שלי עשתה וככה סבתא שלי עשתה.
מנהג ישראל תורה הוא

image
 
הניגון השבועי
 
התמים המדריך השליח אברימי מרקוביץ שיחי'
 

זהירות ממכר! | ניגון עבודת התפילה

הניגון המיוחד שאנחנו הולכים לדבר עליו הפעם איננו מופיע בספר הניגונים. הניגון שוחזר ע"י ר' שלום שי' הלוי הורוויץ, מבעלי המנגנים הסולנים בתקליטי ניח"ח. ר' שלום הקליט בזמנו קלטת בשם "בית הלוי ברכו את ה'", ובה מופיע "ר' זלמנ'ס עבודה ניגון", ניגון שהיה מנגן המשפיע ר' זלמן הבלין בתפילתו. ר' שלום שיחזר את הניגון מפיהם של החסיד ר' פרץ מוצ'קין ובניו.
הניגון הולחן ע"י הרה"ח ר' שלמה זלמן הבלין. נולד בשנת תרל"ז בפאריטש. בנערותו היה מהבאים אצל הגאון הרוגוצ'ובי. בגיל צעיר הגיע לליובאוויטש והיה מה'יושבים' בטרם התייסדה ישיבת תומכי תמימים, ולאחר מכן היה מראשוני תלמידי הישיבה. בגיל 16 - 17 (בשנות תרנ"ד-תרנ"ה) היה 'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, מה שמראה על כשרונותיו הנעלים.
שלל מכתבים מאדמו"ר הריי"צ אל ר' זלמן מדברים בביאורי נושאים בדא"ח באריכות רבה, מכתבים שמהם ניתן לשער את גדולתו הרוחנית של ר' זלמן ומדרגתו בעבודת השם.
ר' זלמן היה מתפלל באריכות מידי יום, מתוך התבוננות והתעוררות אהבת ה' ויראתו כפי שיטת חב"ד. לא מעט היו מגיעים במיוחד כדי לשמוע את תפילתו, מחזה בלתי רגיל שהיה משפיע עמוקות ונחרת בלב השומעים. ר' זלמן היה מתפלל עם ניגונים, ובכתבה זו נתייחס ל'תנועה' אחת קבועה שבה היה רגיל להתפלל בדבקות נפלאה.

ניגון שכולו כנפיים
הניגון בו היה מתפלל ר' זלמן הוא בעצם 'תנועה' בת שתי בבות, שאפשר לנגנה שוב ושוב. תנועה של דבקות והתכללות באלקות.
גם ניגון תפילתו של ר' הלל פוצ'פער (שהיה בין תלמידי ר' זלמן הבלין שנשלחו ע"י אדמו"ר הרש"ב לחברון), המוכר בשם "ניגון כלות הנפש", גם הוא 'תנועה' בת שתי בבות. גם הוא ניגון של דבקות והתכללות באלקות.
אבל אפשר לחוש את ההבדל שבין שני הניגונים, בין שתי התנועות של דבקות.
בניגונו של התלמיד ר' הלל, בולטת תנועה של כמיהה. הניגון מתחיל בכמיהה, ואילו ה"התכללות" להשתאב באלוקות נרגשת רק בנקודות השיא של הניגון, בחלקו השני עם התרוממות הצלילים.
ואילו בניגונו של המשפיע ר' זלמן, כל החלק הראשון הוא בצלילים גבוהים ביותר, בהתכללות למעלה מעלה. התחושה שמתקבלת מיד היא התנתקות מוחלטת מן העולם, השתאבות לעילא ולעילא. ורק בחלקו השני של הניגון, הוא "נוגע" בנגיעה קלה למטה בטונים נמוכים יותר.
אדמו"ר הריי"צ התבטא על ניגונו של ר' אשר מניקולייב, שחריטונוב "הוסיף לו כנפיים". הכוונה היא כנראה לחלק השלישי בניגון ר' אשר מניקולייב, שבו הצלילים "פורחים" לגובה. ברוח זו, הניגון של ר' זלמן הוא ניגון שכולו 'כנפיים', זהו ניגון של 'נשר' חב"די, שעף לו בגבהי השמים.
הניגון משקף את עולמו הפנימי של אותו חסיד גדול, את הגבהים הרוחניים בהם הוא היה שט, ואת האושר הנפשי שלו בשעת מעשה.

בשבילנו, ניגון כזה הוא צוהר אל התפילה החב"דית, עליה מדובר כל כך הרבה במאמרי החסידות. נדמה כי העומק האדיר שמתואר בחסידות אודות מה זה תפילה, העושר והאושר של תפילה ספוגה בהשתפכות הנפש, שום אותיות שבעולם לא יוכלו לתאר זאת. הניגון השמיימי הזה כאילו אומר: אם למדתם חסידות, התבוננתם באלקות, ועדיין לא באתם לידי ניגון כזה בתפילה, כנראה אתם עדיין לא תופסים על מה מדובר... כנראה שהתפילה החסידית זה הרבה יותר ממה שאתם חושבים...
ניגון שבועי
 
חסיד שבועי
החסיד השבועי
 
התמים השליח המדריך אברימי מרקוביץ שיחי'
 

ר' אלטר שימחוביץ

המשפיע הרב חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" (תר"נ - ז' ניסן תרצ"ט) כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים.
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים בעיירה פוצ'פ בתחילת שנות התר"נ.
בחשון תרס"ה נתקבל לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. בערך בשנת תרס"ח נשלח לתומכי תמימים הורודישץ, שם למד אצל הרב שלמה זלמן הבלין שלימים היה חותנו.

בשנת תער"ב נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים והמשפיע הרב שלמה זלמן הבלין לחברון, שם ייסדו את ישיבת תורת אמת חברון, אך בסיום אותה שנה חזר לליובאוויטש, שם שהה עד שנת תרע"ז.
בשנים אלו שימש כחוזר אצל אדמו"ר הרש"ב
בשנת תרע"ו השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ז נישא אליה, ועבר לשצעדרין, שם מונה למשפיע ישיבת תומכי תמימים שצעדרין.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב בב' ניסן תר"פ, נסע ר' אלטר לרוסטוב. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל תומכי תמימים רוסטוב, הרב יצחק גולדין, הציע לו לשמש כמשפיע בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע שאדמו"ר הריי"צ עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.

בקיץ תרפ"א נשלח על-ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ורשה, הוא הגיע לשם בפסח תרפ"א, ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו בתורת החסידות.
בגלל תנאי המגורים הצפופים בורשה, חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים.

בחודש תשרי תרפ"ט נסע לריגא לאדמו"ר הריי"צ להסתופף בצילו בחודש החגים, ובחשוון חזר לעבוד בתומכי תמימים ורשה.
בי"ד כסלו תרפ"ט השתתף בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא, ושם נצטווה על-ידי אדמו"ר הריי"צ לחלק בשמו משקה לכל תלמידי הישיבה.
בתמוז תרפ"ט, בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כמשפיע בתורת אמת ירושלים.

בעשור השנים בהם כיהן כמשפיע כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עיקשת על-מנת שהנהלת הישיבה תקיים בדיוק את הוראות אדמו"ר הריי"צ.
נפטר בדמי ימיו, בז' ניסן תרצ"ט, בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא. שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. אדמו"ר הריי"צ דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד.
גלריה יומית
 
התמים השליח מוטי ברנד שיחי'
 
image imageimageimage
זכרוינעס
 
קליפים מיוחדים מרגעים טובים!
 
רישום למדור זכרוינעס
שם התמים
מייל
תשובה לשאלה יומית בחת"ת
פיענוח כתב יד קודש
 
image
 
 
התלמידים השלוחים | קריות | ה'תש"פ
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד