הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 5 בינואר 2020
מאחלות לחברותינו ולחברינו 
שנה אזרחית טובה


כנסים מהדהדים

מי יכולה לפרסם היסטוריה-טאוריה עצמית בכעס הראוי לה?
מקוננות לא מקוטלגות והטקסט האקדמי

סמדר לביא, המחלקה ללימודים אתניים, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי
תרגום מאנגלית: דנה ג. פלג.

הרצאה במסגרת המושב: "אזרחות גלובלית: חשיבה אנזלדואנית חוצת קהילות, היסטוריות ותרבויות"
הוועידה של החברה לחקר גלוריה אנזלדואה
סן אנטוניו, 1.11.2019

ב-16 לאוקטובר 2009, בעת שלימדתי כמרצה מן החוץ במחלקה ללימודי נשים של אוניברסיטת וירג'יניה, נכחתי בהרצאה של ברינדה בוס (Brinda Bose) שהיתה בזמנו מרצה לאנגלית בהינדו קולג' של אוניברסיטת דלהי. כותרת ההרצאה היתה "The Transnational Trials of Taslima Nasrin" ("הצרות הטרנסלאומיות של תסלימה נסרין"). נסרין, רופאה בהכשרתה, היא פמיניסטית בנגלדשית שפרסמה מחקרים מקיפים ומרשימים על דיכוי נשים בידי האיסלאם בדרום אסיה (ראו למשל: asreen 2010; Bose 2015). היא נאלצה לגלות לשוודיה עקב פתוות (פסקי הלכה מוסלמים, י.ב) רבות שקראו להריגתה. בוס נשאה את הרצאתה הפוסט-קולוניאלית באנגלית בריטית משובחת בסגנון אוקסברידג', כשהיא עטויה בסארי. כשהקשבתי לסיפור נדודיה של נסרין ברחבי העולם, נדדה מחשבתי לעניינים פרוזאיים יותר כמו לוגיסטיקה, למשל. האם התחנכה בוס בבתי הספר הבריטיים של האליטה ההודית? מי שילם את שכר הלימוד שלה באוקסברידג'? נסרין נראתה כמי שנמצאת על המסלול הגלובלי המקובל של כוכבת עולה מסוגה, מדרום לצפון. מי מממן את כל זה? אפילו פליטים נדרשים כיום לשלם סכום כסף לא קטן למבריחים שיסייעו בידם לחצות גבולות. האם הפליטים הללו מקורם במעמד הבינוני? מי בכלל יכולה להרשות לעצמה להתנייד בימינו אלה? ולמרות זאת, קיים ביקוש גדול למרצות ונושאים מעין אלה באוניברסיטאות בצפון הגלובלי – וזאת משום שהן מדברות בשפת האקדמיה, לא בשפתה החווייתית הטרנסלאומית של גלוריה אנזלדואה.
להרצאה המלאה 

חדש על המדף

בדרכן: נשות עין חרוד, 1921 – 1948
תמי קמינסקי
בהוצאת מכון בן-גוריון ויד טבנקין, 2019 

החל משנות השמונים, המחקר הקיבוצי-המגדרי, ניפץ את המיתוס שרווח תחילה אודות השוויון בין המינים בקיבוץ, ופענח את השבר מאחוריו. ספר זה לא בא לנפץ את הניפוץ אלא לספר את הסיפור שלא סופר ולהוכיח כי לנשים בכלל ולנשות עין חרוד בפרט, תרומה רבה ומשמעותית, לעיצוב החֶברה ולמקומה של החבֵרה בעיצוב דפוסים הקשורים ליחיד, לחֶברה וללאום. הבחירה בנשות עין חרוד אינה מקרית. למן ייסודו, בספטמבר 1921, בלטו ייחודו ומקומו של קיבוץ עין חרוד כמוביל ופורץ דרך בהתיישבות העובדת וביישוב. חבריו ראו עצמם כחלוץ ההולך לפני המחנה והם חיו בתחושת חשיבות ושליחות גם יחד. אלה הובילו לכך שהקיבוץ היה בעל השפעה רבה על החֶברה ועל התרבות בארץ ומרכזי ביותר בהוויית היישוב. לפיכך, מהפכה מגדרית שהתרחשה בו הייתה עתידה להשפיע אף מעבר לגבולות היישוב עצמו. נשות עין חרוד שהיו קבוצת נשים ייחודית, סללו את הדרך למהפכה פמיניסטית שצמחה על קרקע קיבוצם. זו כללה מגוון תחומים, ביניהם ניתן למנות פיתוח ענפי עבודה לנשים, מעורבות בפעילות תרבותית וציבורית ועשייה ביטחונית רחבה. ספר זה, שראה אור בהוצאת מכון בן גוריון ויד-טבנקין, ומבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, שנכתב במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן, מציג את מאבקן של נשות עין חרוד למען השגת שוויון זכויות וחובות, מאבק שהחל כבר בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. בעזרת תיעוד מדוקדק, פרטני ומקיף, באמצעות מחקר "מיקרו" היסטורי היוצר מעין ביוגרפיה קולקטיבית הנשענת על מקורות ארכיוניים עשירים, נבחנת לעומק קבוצת נשים מיוחדת, חברות עין חרוד, מקומן ותרומתן לעיצוב ההוויה והחֶברה בשלושת העשורים הראשונים לקיום הקיבוץ. חשיפת דיוקנן האישי והקולקטיבי מציירים תמונה נכונה ומאוזנת יותר של התהליכים ההיסטוריים ומוסיפים נדבך לחקר ההיסטוריה הישראלית בכלל ולחקר נשים ומגדר בתולדות ההתיישבות והיישוב בפרט.



ד"ר תמי קמינסקי, היסטוריונית, מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג. מחקריה עוסקים בתולדות ארץ ישראל בעת החדשה, בחקר נשים ומגדר ובתולדות התנועה הקיבוצית. זוכת פרס הלפרן של האגודה ללימודי ישראל (A.I.S) לדיסרטציה המצטיינת של 2012, ופרס מטעם "קרן קיבוץ" לשנת 2014.

נשים זוכרות נשים

עם החגים הנוצריים שעברו עלינו, העלה ד"ר יוסף שוב, אגרונום וחובב מוסיקה מושבע, את זכרה של 
שרה איציג לוי, משכילה ואשת חברה ברלינאית (1854-1761), ש"הצילה" מיצירותיו הכנסיתיות של יוהן סבסטיאן באך.
הסופר עמוס אילון בספרו "רקויאם גרמני" העוסק בעלייתה ונפילתה של יהדות גרמניה, מזכיר לקוראיו, כי בסלונים התרבותיים בברלין שנשים יהודיות משכילות ועשירות ניהלו בבתיהן הפרטיים בסוף המאה ה- 18, ביקרו בהתמדה מיטב האינטלקטואליים הנוצרים. עם זאת, המארחות היהודיות, אף שהיו מכובדות ומקובלות, לא הוזמנו מעולם לבתי אורחיהן אלה. במקרה חריג, הוזמנה שרה איציג לוי בטעות לאירוע בביתו של השגריר השוודי, ודיפלומט גרמני שסיפר על כך ציין שהיה זה מצב מביך, ושהוא דאג לשוחח עם איציג לוי, כדי שלא תחוש אי־נעימות.
איציג לוי הייתה מוזיקאית ונגנית צ'מבלו ופסנתר, בת למשפחת איציג המכובדת בברלין ואשתו של בנקאי עשיר בשם לוי. היא אספה ושמרה כתבי יד של רבות מיצירותיו של בא, ומילאה תפקיד מכריע בהחזרתו של באך לקהל מאזיני המוסיקה הקלסית מאז ועד היום. 
הייתה דודתה של אשתו של משה מנדלסון, הוגה הדעות הידוע, ודודה־רבתא של המוזיקאי פליקס ברתולדי מנדלסון ואחותו פני. מגיל 14, ובמשך 8 שנים, היתה איציג לוי, תלמידתו של וילהלם פרידמן באך (בנם של  מריה ברברה ויוהן סבסטיאן באך). 
את חלקי הפרטיטורה שנותרו מהאורטוריה "מתיאוס פסיון" של באך, שנכתבה ובוצעה בלייפציג (1727- 1729) העביר (או מכר) וילהלם פרידמן לאיציג לוי תלמידתו. איציג לוי שאחזה בתווי האורטוריה המופלאה, מסרה אותה לידי פליקס מנדלסון בן משפחתה, והוא היה זה שהשיב אותה אל תודעת העולם המוסיקלי מאה שנה לאחר חיבורה. מנדלסון הצעיר הלותראני בן ה- 20, צוטט כמי שאמר: "הרי זה רק צחוק הגורל שיהיה זה ילד יהודי שישיב לאוצר המוזיקה הנוצרית את הנכס הכי חשוב שלה".
מחקרים שונים מציינים כי בלה מנדלסון (סבתו של פליקס) ודודתה שרה איציג לוי, שתי היהודיות הברלינאיות, היו הראשונות בהבנת חשיבותו של "המתיאוס פסיון" - היצירה האלמותית של י. ס. באך.
איציג לוי לא הסתפקה רק בטיפוח מורשת באך, בין יתר מפעלותיה - ייסדה בית ליתומים יהודים בברלין.

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.

מחקר בשטח

לומר זאת אחרת : לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות
אפרת הברון
בהוצאת מכון מופ"ת, 2019

הספר 'לומר זאת אחרת – לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות' דן בפוטנציאל התרפויטי הייחודי של שפת הספרות בטיפול ביבליותרפי בנפגעות גילוי עריות. בספר מתוארים יחסי הגומלין בין ארבעה מרכיבים:
1. פגיעה מינית בילדוּת; 2. הטאבו שאוסר לדבר עליה במסגרת הסדר החברתי ובכלל זה בתוך הטיפול הפסיכודינמי; 3. השברים בעצמי אשר מתרחשים בעקבות הפגיעה ובעקבות האיסור לדבר עליה; 4. הפוטנציאל של שפת הספרות, כפי שנעשה בה שימוש במסגרת הטיפול הביבליותרפי, בעידוד תהליכי החלמה של נפגעות. 
הספר מציע את המושג "דיאלוג כוזב", המתפתח כמענה לטאבו ומתוך קונפליקט לשוני עז בין דיבור לשתיקה, ומראה כיצד תסמיני הפגיעה האופייניים הם תוצר של דיאלוג כזה. בליווי דוגמאות מהקליניקה והצגת מקרה, הספר מתאר כיצד הנפגעת נאלצת – בדרכה להחלמה – לבחור בין דיבור מפר-טאבו, שבהכרח יתקיף את הסדר החברתי, לבין שתיקה שתמנע השתתפות בדיאלוג וכן התפתחות ובנייה של זהות. 
דרך הבנת השפה כמערכת סדר יסודית, הספר מתבונן גם בתהליכי החלמה המתרחשים מתוך הדיאלוג עם הטקסט הספרותי שמחלץ את הנפגעת משבי לשוני. הספר פונה למטפלות ולמטפלים מדיסציפלינות שונות הנתקלים בשתיקה הייחודית לנפגעי גילוי עריות. נפגעות ונפגעים וקרוביהם יוכלו להיעזר בהמשגה שהספר מציע לחוויות מוכרות היטב בתחום השפה והשיח, תוך חידוד הקשר בין הקליני-סימפטומטי לבין החברתי-תרבותי. אנשי חינוך, מחנכים, יועצים חינוכיים וקובעי מדיניות יוכלו להסתייע בספר על מנת להבין לעומק את מקומה הנפקד של פגיעה מינית בתוך מערכת החינוך, ומתוך כך גם להרחיב את האפשרות של נפגעים ונפגעות לספר את סיפוריהם בתוך מערכת זו. הקהל הרחב יוכל להעמיק את הבנתו בנוגע לתשתית החברתית-פוליטית של פגיעה מינית, לעולם המושגים ולפרקטיקה של פגיעה זו ושל הטיפול בה.



ד"ר אפרת הברון, ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית. בוגרת התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה של החברה הפסיכואנליטית בישראל. מרצה במכללה האקדמית ע”ש דוד ילין, במכון להכשרת מטפלים בהבעה ויצירה – המסלול לתואר שני בביבליותרפיה ובמסלול להכשרת מורים לחינוך מיוחד. מדריכה צוותים רב-מקצועיים במסגרות שונות בתחום הטיפול בטראומה ובתחום הטיפול הביבליותרפי. מיוזמות פרוייקט “יוגה-שיחה”, קבוצות טיפול המשלבות יוגה ופסיכותרפיה לנפגעות תקיפה מינית ואונס, מטפלת ומדריכה בקליניקה בירושלים. תלמידה בתכנית ההכשרה הפסיכואנליטית-בודהיסטית "רוח אדם".
כל עוד אתם כגברים פלסטינים מפעילים כלפינו, הנשים הפלסטיניות, אלימות מינית -מגדרית...

רג'א נאטור, עיתונאית, משוררת, פעילת זכויות אדם ועוסקת בסוגיות מגדריות במזרח התיכון
קבוצה חדשה ללמידה ולחיבור יותר טוב לגוף
נפתחת קבוצה חדשה שמתאימה לנשים שרוצות
פעם בשבוע ב"אשה לאשה", בערבי ד' מ20:00 - 22:00
מתחילות ב 08 לינואר - 8 מפגשים של שעתיים.
הקורס יתקיים לאורך חודשיים.

לפרטים נוספים ולהרשמה לפנות ל: mills.paula@gmail.com 0545396834

פולה מילס - מנחה למיניות בריאה
מחנכת למיניות סומאטית, קנדה
 
האקדמיה הפמיניסטית במרכז המחקר הפמיניסטי ב'אשה לאשה' מזמינות 
לקורס של ד"ר יאלי השש על פמיניזמים מזרחיים במאה ה-21.                                                                                                                
הקורס יתקיים בימי שלישי במשרדי רוזה לוכסמבורג בתל אביב, בין השעות 17:30 ועד 21:00 
התשלום: 650 ש"ח. יש אפשרות למילגה. 
הקורס יפתח ב-11 לפברואר ויהיו בו 7 מפגשים. 
בקורס יש 28 שעות אקדמיות, ובסופו יקבלו המשתתפות/ים תעודה של מרכז מחקר פמיניסטי 'אשה לאשה'. 
להרשמה יש לכתוב אל חנה ספרן hsafran10@hotmail.com
 
 
Facebook
Website
כתבו לנו:  
gender4u@gmail.com