הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 8 בדצמבר 2019

שבוע החינוך העשירי בירושלים יתקיים בין התאריכים 15-20.12.19
במסגרת אותו השבוע, ב- 17.12.19, יתקיים אירוע מיוחד בנושא חינוך ומגדר: מפגש לאנשי ונשות חינוך בירושלים.

יעל בוים-פיין, מנהלת ומייסדת המרכז הישראלי לשוויון מגדרי בחינוך מזמינה אותנו לקחת חלק:
כשהקמתי את המרכז חלמתי על קהילה חיה של מחנכות ומחנכים שעוסקים בחינוך ומגדר, כי שמעתי מעשרות אנשי ונשות חינוך על העבודה המדהימה שהם עושים בתחום, על הרצון לעשות עוד, להיות בשיח ובלמידה אחד עם השנייה, ולהרחיב את המעגל. והנה ירושלים, העיר שלי, לוקחת את זה כמה צעדים קדימה, ומינהל החינוך יצר שבוע חינוך בדגש מגדר, וכנס בשביל מי שהנושא חשוב לה, שכבר עושה ויש לו דילמות, או שרוצה להתחיל ולא יודעת איך בדיוק.
זאת רק ההתחלה, כי זה לא עוד כנס, או עוד שבוע מיוחד שאחריו נחזור כולנו לשגרה. בכנס הזה נשיק את הזירה הירושלמית לחינוך ומגדר בשביל אנשי ונשות חינוך שרוצים ורוצות לקדם שוויון מגדרי בבתי הספר שלהם, ומנח"י יצרה בעבורם הזדמנות שווה לעשות את זה. 

חדש על המדף

Photographs of Childhood and Parenting on Kibbutz: Collective Memories and Private Memorial
Edna Barromi-Perlman
Vallentine Mitchell, 2019


'צילומי הורות וילדות בקיבוץ: זיכרונות קולקטיביים וטקסים פרטיים' הינו ספר עיון, המנתח צילומים שנוצרו בקיבוצים של השומר הצעיר בארץ בין 1948-1967.  
הניתוח בוחן באיזה אופן ייצרו צילומים בקיבוצים, איך צילמו משפחות, מי צילם אותם, מתי צילמו אותם, איך הציגו ואיך שמרו את הצילומים הללו ואיזו השפעה הייתה להורים על התוצר הסופי. עניין אותי לדעת מה חשבו ההורים על הצילומים- האם הם היו מרוצים מהאופן שהם מוצגים בתור הורים פעילים? או שמא הם הרגישו שהם נדחקים לשוליים לטובת הקהילה והשיתופיות? רציתי לדעת מה חשו האימהות אז, בעת שצילמו את הילדים. האם הייתה להם אפשרות להשפיע על הדימוי של המשפחה? על הרגע בו צולם הצילום? על מי נוכח ומי נעדר בצילום? מכיוון שאני לא גדלתי בקיבוץ, יצאתי מצויידת בהשערות והנחות יסוד לגבי השיתוף הקהילתי, שביעות הרצון של האימהות מהתהליך ומאופן ייצוגן בתוך התא המשפחתי על ידי צלם הקיבוץ. הופתעתי לגלות שהדברים אינם כך. הופתעתי לראות מה המשמעות העמוקה שההורים מייחסים לצילומים של הילדים, עד כמה הם השקיעו בכל אלבום ועד כמה הם ניסו להבנות מציאות פרטית, בה הם שולטים בדימוי ובנרטיב, הרחק מבית הילדים, מהמטפלות ומהעין הציבורית. הופתעתי לראות את האמוציות הצפות עד היום, מתוך התבוננות באלבומי משפחה, בנוגע לתפקיד הנשים בקיבוצים כאימהות וכמטפלות בו זמנית.
הספר כולל ניתוח סוציוסמיוטי של הצילומים, הוא כולל ראיונות עם בעלי האלבומים מאז, שעדיין חיים וזוכרים ורוצים לספר. הוא כולל מחקר של ארכיונים כדי לראות אם יש הלימה בין התמונות המשפחתיות באלבום והתמונות בארכיון. שם נפגשתי עם ארכיונאיות דעתניות, פמיניסטיות. פרק אחד מיועד לארכיונאית ששינתה את ההיסטוריוגרפיה של הקיבוץ על ידי שינוי אופן שימור צילומי המשפחה בארכיון, וכל זאת מטעמים פמיניסטיים.

דר' עדנה בר-רומי פרלמן , חוקרת חזותית במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה וב - HBI Women's Study Research Center באוניברסיטת ברנדייס, כן בודקת ארכיוני צילום בארץ ישראל, אלבומי משפחה וצילום היסטורי בפלשתינה ובישראל. מרצה בחוג לאוריינות חזותית בחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. בימים אלה עסוקה במחקר על שימוש בצילום במאבק נגד הדרת נשים ביהדות במרחב הציבורי בישראל.
-
אירוע לרגל השקת הספר יתקיים במכללת סמינר הקיבוצים, קמפוס צפון, ב 7.1.20 בשעה 18:15.

מהשטח

קמות מההריסות – סוף לפוסיקט

על חורבות 'הפוסיקט', המבנה העגול בכיכר אתרים, מקימות בית עשייה חברתית


ניתן לתמוך במיזם באמצעות גיוס ההמונים  

שווה קריאה

"אני בת 80, אין לי זמן. אני רוצה להפיל את הפטריארכיה"
מאת אסתר סעיד. פורסם ב'שיחה מקומית' ב 11.11.2019

צילום: אורן זיו. מתוך המאמר המצוטט

אסתר עילם, ממקימות התנועה לשחרור האישה בישראל, משחזרת את ההיסטוריה של התנועה, מתרעמת על הדור החדש - וחושבת שלימודי המגדר רוצחים את הפמיניזם. לדעתה, "פמיניזם זה סדר חברתי חדש, תפישת עולם ואורח חיים שונים ונכונים מבחינה אנושית".    

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר וקונפליקט ותוכנית גלוקל ללימודי פיתוח בינלאומי, שמחות להזמינכןם להקרנה (באנגלית) של הסרט הדוקומנטרי חיים רגילים בהשתתפות היוצרותים אפרת שלום דנון וגילי דנון:  ישראל, גרמניה 2019 | 55 דקות | עברית, אנגלית, גרמנית, תיגרינית | כתוביות באנגלית

יום שני, ה-16 בדצמבר בין השעות 17:00-19:00 בחדר 2415, הפקולטה למדעי החברה (צמוד לחוות המחשבים).
פתיחה: נועה לוי, פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר ויישוב סכסוכים
מנחה: ד"ר טל ניצן, פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר ויישוב סכסוכים

הכניסה חופשית
היה רע לתפארת: אוטופיות קוויריות בישראל?
כנס שני לקהילת מחקר להט"ב-קוויר
האגודה הסוציולוגית הישראלית והאגודה האנתרופולוגית הישראלית
יום רביעי, 25.12.2019
אולם וויספלד, בניין 301, אוניברסיטת בר-אילן
הכניסה חופשית
כבוד המשפחה
דורית ויסמן

לזכר חָמְדָה אַבּוּ גַאנַם 
כותרת ב'הארץ' ב - 23.2.2007: "אחרי הרצח השמיני במשפחה, הנשים החליטו לדבר"

אֲנִי חָמְדָה הָיִיתִי שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה
בְּרַמְלָה, מְחַכָּה.

נָאיפֶה אַבּוּ גַּאנֶם
אוֹגוּסְט 2000
סוּזַאן אַבּוּ גַּאנֶם
פֶבְּרוּאָר 2002

אֲנִי חָמְדָה שׁוֹכֶבֶת בְּבֵית הוֹרַי
לִכְבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה

זינָאת אַבּוּ גַּאנֶם
נוֹבֶמְבֶּר 2003
סַבְּרִין אַבּוּ גַּאנֶם
יוּלִי 2004

אֲנִי חָמְדָה רָצִיתִי לָבוֹא הַבַּיְתָה
לֹא רָצִיתִי יוֹתֵר לִיסְתַתֵּר

עמירה אַבּוּ גַּאנֶם
יָנוּאָר 2005
רֵים אַבּוּ גַּאנֶם
מַרְס 2006

אָמַר עָלַי מָה דִּבַּרְתִּי יוֹתֵר מִדַּי
אַל טֶלֶפוֹן, עִם הַבֵּן דּוֹד

שָֹריהַאן אַבּוּ גַּאנֶם
אַפְּרִיל 2006

עַכְשָׁו שָׁנָה חֲדָשָׁה. אֶמְצַע יָנוּאָר 2007
שָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר
אֲנִי חָמְדָה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה.

דורית ויסמן, משוררת, פרסמה כ-8 ספרי שירה, ערכה אנתולוגיה של שירי מחאה חברתית-נשית: "מלכה עירומה" (2013), וכן מפיקה "תכנית לשירה" בשם "שיר השבוע" (פרוייקט מציע כל שבוע שיר מתורגם ממבחר משוררי ומשוררות העולם). 
לאחרונה הוציאה לאור ספר פרוזה, בשם דראגה קלרי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019), ספר שמנהל שיח שאין לו סוף בין בת לאמה המתה. מוכר, נכון? מי לא ממשיכה לשוחח שנים עם האם שמעולם לא עזבה אותנו, ובעיקר ויסמן שברחה מאם דומיננטית ומבית הרוס כדי לבנות מחדש את עצמה ואת זהותה כאישה וכיוצרת, ועכשיו היא שולחת הרבה ידיים לפיוס, לאהבה. ויסמן כותבת את ספרה כיומן העוסק בכאן ובעכשיו, אבל זהו ספר רב-ז'אנרי, של זכרונות, מסעות, מכתבים, של אינטימיות, ובו בעת ספר של משפחה על ענפיה בארץ ובחוץ לארץ.  
 
Facebook
Website
כתבו לנו:  
gender4u@gmail.com