image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 24 בנובמבר 2019

מחר (25 בנובמבר) יצויין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים.  

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מפרסם נתונים חדשים מן השנה החולפת:    

כ-51 אלף פניות הגיעו למרכזי הסיוע במהלך שנת 2018. מתוכן, 12,077 פניות חדשות.
83% מתיקי עבירות המין נסגרו ללא כתב אישום. 91% מתיקי האונס נסגרו ללא כתב אישום.
ב-63% מתיקי האונס הקבוצתי, הנפגעות בנות 18-12.
99.5% מהעררים על סגירת תיקי עבירות מין - נדחו.
52% מהאסירים שמרצים מאסר על עבירות מין מעולם לא קיבלו טיפול מתאים.
מספר האסירים והעצירים בגין עבירות מין ירד ב-17% בחמש השנים האחרונות.
26% מהחשודים בעבירות מין בצה"ל הם קצינים, אבל רק 5% מכתבי האישום מוגשים נגדם.
- 
מזומנות/ים לקחת חלק בקריאה לשינוי המציאות הקשה. 
בימים אלו מתקיימים האירועים רבים - פרטים אודות חלקם מובאים בעלון זה לנוחיותכן/ם.


מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

וונדר וומן אותנטית-שמרנית: נערות ישראליות נושאות ונותנות על משמעות גלובאלית ומקומית של נשיות  
נערות בחברות מערביות נחשפות יותר ויותר לרעיונות פמיניסטיים, בין היתר באמצעות שיח ציבורי ער שמובילות סלבריטאיות, ואשר זכה לכינוי "פמיניזם סלבריטאי". מחקר זה בוחן את המשא ומתן שמקיימות נערות ישראליות עם מושגים פמיניסטיים כמו: "כוח נשי" ו"הצלחה נשית" באמצעות בחינה של תגובותיהן לסרט "וונדר וומן" - המהווה חלק מאותה רוח זמן פמיניסטית – ולשחקנית שבמרכזו, גל גדות. המאמר מבוסס על ניתוח קולותיהן של נערות ישראליות הגמוניות בגילאי 13 עד 15 שתועדו בעשר קבוצות מיקוד. נמצא כי הנערות גאות בנוכחותה של דמות נשית חזקה ונציגה ישראלית בהוליווד ומתמקמות ביחס למודל של הצלחה המאופיין בייצוגים גלובאליים ומקומיים של נשיות. היסודות הגלובאליים משקפים שיח פוסטפמיניסטי נאוליברלי הדוגל באותנטיות כאידיאל למימוש עצמי. היסודות המקומיים משקפים זיקה ונאמנות למשפחה ולמדינה. טענתנו היא שמיתוס האותנטיות ממלא תפקיד מפתח בחיזוק הסדר המגדרי הקיים ובביסוס הגדרות שמרניות של אזרחות טובה באמצעות דימוי של אישה מצליחה. מסקנתנו היא שמאפיינים תרבותיים מקומיים ושייכות לאומית מהווים פרספקטיבה משמעותית במחקר על המפגש של נערות עם סלבריטאות.

 

ד"ר עינת לחובר, מרצה וחוקרת במחלקה לתקשורת, מכללת ספיר. כמרצה וכחוקרת מבקשת לקדם ניתוח מגדרי בהקשרים שונים של מדיה [email protected]
ד"ר שוש דוידסון, מרצה וחוקרת בחוג להוראת תקשורת ובחוג לארגון וניהול מערכות חינוך, האקדמית גורדון חיפה. תחומי העניין שלה הם ילדוּת ואימהוּת בתרבות הצריכה ותרבויות נעורים [email protected]
ד"ר אורנית רמתי דביר, ראשת תחום תעסוקה באקורד פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי. בין תחומי המחקר שלה: נשים בעולם העבודה ונערות, עם עניין מיוחד במשמעותו של הגוף בהקשר בעולם החברתי ornit [email protected]

המאמר התפרסם בנובמבר 2019 בכתב העת Celebrity Studies 
כנסים מהדהדים
פרופ' גליה גולן פתחה את כנס Women in the World: Time for a New Paradigm for Peace
שהתקיים ב 24-25 בספטמבר באוניברסיטת מרילנד.
הרצאתה  Blocks to Equality and How to Cope with Them זמינה כעת לצפייה בוידאו.

גולן היא פרופסור לממשל ויו"ר התוכנית ללימודי דיפלומטיה וניתוח עימותים בבית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה, ופרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית בירושלים.
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

המהפכה החינוכית של ד"ר מיה רוזנברג בשכונת הקווקזים, בשעריים ובמרמורק, 1928-1940  
מאת: צפורה שחורי־רובין , מתוך: דור לדור, קבצים לחקר ולתיאור תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, גליון נ"ג 

בשנת 1928 נקלעה ד"ר מיה רוזנברג, אישה צעירה, משכילה, חדורת אידאולוגיה חברתית ובעלת זיקה ציונית, לשכונת הקווקזים בתל אביב. רוזנברג הזדעזעה מהמצב ההיגייני־הסניטרי הירוד ששרר בשכונה ומתנאי הדיור הקשים, בייחוד ממצבם הבריאותי הירוד של הילדים, נגועי גרענת וגזזת ומוכי נזלת. היא החליטה שזה המקום שבו תחל להגשים את חזונה החינוכי, חזון שרקמה בעת לימודיה באוניברסיטת וינה, ותקדיש את חייה לעבודה פילנתרופית־סוציאלית בקרב אוכלוסיות מצוקה — אימהות עובדות קשות־יום, תיטיב את איכות חייהן ותשפיע על חינוך ילדיהן. אמרה ועשתה! היא הקימה בשכונה "מעון־יום לילדי המזרח" כדי להרחיקם מסכנות הרחוב ולחנכם בסביבה היגיינית־בריאותית מוגנת. בשנות העשרים של המאה העשרים, מעון־היום הפרטי שהקימה רוזנברג היה מסגרת חינוכית חדשה בארץ ישראל, שאִפשרה לילדי השכונה המוזנחת לבלות את ימיהם במשחק וביצירה בסביבה חינוכית חווייתית. כעבור שנה, בשנת הלימודים 1929/1930, הרחיבה רוזנברג את מפעלהּ והקימה מעון־יום נוסף לילדי שעריים, שכונת התימנים ברחובות, שכלל בהמשך (בסתיו 1934) עוד מעון־יום ובית ספר למלאכה לבנות התימניות, שניהם במרמורק, ולידם פנימייה לתלמידות חוץ. במרכז מפעלה העמידה רוזנברג את בנות העדה התימנית כשמטרתה ליצור בעבורן מסגרת חינוכית־חברתית, למנוע את הוצאתן לעבודה בגיל צעיר, ללמדן קרוא וכתוב, לפתוח לפניהן את הדרך לרכוש מקצוע כדי שתוכלנה לצאת לחיים עצמאיים־כלכליים ותוכשרנה לחיים המודרניים. מטרות המחקר הן לחשוף את פעילותה החלוצית ואת מפעלה הפילנתרופי־ הסוציאלי של ד"ר מיה רוזנברג למען אוכלוסיית ילדי מצוקה בארץ ישראל, להאיר את דמותה הייחודית ולחלץ אותה מאלמוניותה, להבליט את חלקה בהטמעת רעיון מעונות־היום בארץ ישראל ואת תרומתה להעצמת הבת התימנייה.  
״שכונות התימנים שעריים ומרמורק זכו למוסדות חינוך משוכללים ביוזמתה של האישה הנפלאה מיה רוזנברג שעשתה גדולות בשטח החינוך. [...] האישה הנפלאה הזאת ידעה להאציל מנשמתה על מוסדותיה. וללא כל מליצה, כי אם מתוך ודאות מציאותית, יש להגיד, כי היא הכניסה אור למחשכים של חיי התימנים״. משה סמילנסקי, סופר ואיש ציבור.    

בתמונה: מעון היום בשכונת הקווקזים, מימין ד"ר מיה רוזנברג (זכויות: הארכיון העירוני — עיריית תל אביב־יפו), מתוך המאמר המצוטט.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

  • לפרסום אקדמי המתארגן בהתנדבות, מתבקשת עורכת לשונית בהתנדבות (או עורך לשוני). 

    אם את בגמלאות או כך מתוך רצון טוב - אנא כתבי לאימייל של האגודה ונעביר ונקשר ביניכן/ם. תודה רבה רבה [email protected]



image
למה גבריות?  
'למה' הינו מיזם קהילתי שמטרתו להפגיש בין אנשים ולקדם יצירה מקורית על ידי שאילת שאלות. במסגרת ערב קריאה חד פעמי המתקיים פעם בחודשיים, אנחנו שואלים שאלה שתפתח לנו את  צינורות ההשראה.
ב- 23 לדצמבר בתיאטרון יפו נחקור את השאלה "למה גבריות?"  
יוצרים ויוצרות מוזמנים לשלוח לנו טקסטים עד ה- 1/12/2019.

בערב עצמו השחקנים מלוהקים על המקום, הכותבים שומעים את טקסטים החדשים לראשונה והקהל משתתף במשחקים מגוונים סביב השאלה. ערב קהילתי גולמי, פתוח, שאינו מבושל או אפוי, חדש, גס וטרי מתוך אמונה שכך נוצרת קרקע פורייה לשינוי ויצירה.
הכניסה לאירוע היא חופשית, המשתתפים באים בהתנדבות ועל מנת שהאירוע יוכל להמשיך להתקיים - הקהל משלם בסוף המופע כראות עיניו.

ניהול אומנותי: הילה בן גרא, עדן אוליאל וחגי וילנא 
עיצוב פלייר: חגי וילנאי
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
צעדה ועצרת בתל אביב-יפו  לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים
ביום שני 25 בנובמבר 2019 נתכנס בכיכר רבין בשעה 18:30 ומשם נצעד יחד לרחבת המשכן לאומנויות הבמה, שם תתקיים העצרת המרכזית בשעה 19:45


מארגנות: מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א, עיריית תל-אביב-יפו, עיר שווה - תל אביב יפו, שדולת הנשים בישראל, רוח נשית | Ruach Nashit, נעמת | Women @ Work, כולן - كلهن, Kuchinate - קוצ'ינטה - African Refugee Women's Collective, אני אשה أنا امرأة , מצב חירום حالة طوارئ, אחותי - למען נשים בישראל, אנו ANU, אסל"י - ארגון 'סרט לבן' ישראל
image
המצעד החיפאי ליום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים
יום שני 25.11.19
16:00 - התכנסות בכיכר זיו
17:30 - עצרת במרכז הקהילתי בית אבא חושי 
המצעד השנה יהיה בסימן קהילתי של שירת רבים. נחבור יחדיו בכמה קולות וניצור הרמוניה וחיבור דרך שירה משותפת.  
image
צעדה ועצרת מחאה וזיכרון בירושלים לציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים
انضموا الينا لمسيرة ووقفة احتجاجية واحياء ذكرى اليوم العالمي لمنع العنف ضد النساء.
יום שני, 25.11.19, 19:00 צעדה מגן הסוס בירושלים 

image
התא הפמיניסטי במכללת ספיר 
מזמין אתכן לקחת חלק בפעילויות שיתקיימו בקמפוס ביום שני, ה 25.11.19 בשעות הצהריים.
image
הפורום הפמיניסטי והיחידה למעורבות חברתית  של משרד הדיקן במכללת ספיר 
מזמינים אתכן להקרנת סרט "זונה כמוני" ודיון שיתקיים לאחר מכן. האירוע יתקיים בסינמטק שדרות בשעה 19:00.  
image
בית הספר לאומנות, חברה ותרבות במכללה האקדמית ספיר מזמין אתכם.ן 
לתערוכה: נעלי עקב בחול: פרק ב'
הפתיחה תתקיים ב 28.11.19, בשעה 11:00, בגלריה שבספריה



FacebookWebsite
כתבו לנו: