תמיד אהבתי ספרים,
בילדותי הייתי "תולעת ספרים"
וכשספר היה מגיע לידי
הדבר הראשון שהייתי עושה זה קוראת
מהסוף להתחלה,
ככה כשהייתי מגיעה שוב לסוף הספר,
היה עובר בי ריגוש שהבנתי שסוף הספר
שקראתי קודם קיבל משמעות.
במהלך השנים מצאתי את תירוץ ה"אין לי זמן"
והפסקתי לקרוא ספרים
או יותר נכון מצאתי את עצמי קוראת וקוראת
את אותו משפט בספר
מיליון פעמים ושום דבר לא נקלט ב"קופסה".
כשיהל הבן שלי נולד
הספר
חזר לתפוס מקום חשוב בחיי,
הספרים הישנים והנוסטלגים
החזירו אותי לילדות שהייתה לי,
וכשהקראתי לו את הסיפורים
מצאתי את עצמי בין השורות
וכל פעם בדמות אחרת.
הבנתי שבכל קריאה הספר מקבל משמעות חדשה,
בהתאם אליי, בהתאם לתובנות שיש לי בזמן הנתון
וחווית הקריאה המשותפת שלנו
הפכה לבילוי של ממש.
משם נולד לו רעיון,
לקחת שתי אהבות ולשלב אותן יחדיו.
מצאתי בסיפורי הילדים עוד דרך
ללוות נשים אחרי לידה,
עוד דרך יצירתית לגעת ברגש של מי שעומדת לפניי.
אני מזמינה אותך ל'מפגשי סיפור' שמשלבים סיפורי ילדים עם הסיפור שלך.
יכול להיות שעוברת מחשבה במוחך ממש עכשיו ששואלת
איך ספר ילדים קשור לתקופה המאתגרת שאני עוברת עכשיו?
תופתעי לגלות שמכל רעיון אפשרי לפתח שיח
עלייך, בשבילך,למענך
בואי לגלות איך הדמויות בסיפורים
מציגות לנו מראה של עצמנו ושל הסביבה.
פשוט בואי.