האדמה מכילה ניגודים כ - מוות וחיים, חומר ורוח, אדמה ושמיים, חושך ואור ועוד. האדמה היא ישות של ניגודים ושל קונפליקט – בעיקר הקונפליקט בין חיים למוות.
שתי פלנטות אלו שהיו קיימות בקוסמוס – שבתאי-קדמון ושמש-קדמונית – הגיעו לשלמות בפני עצמן. על פלנטת האדמה מופיעות שתיהן כשהן מנוגדות זו לזו. שבתאי ושמש נמצאים בנו ונלחמים זה בזו.
אך האדמה ניזונה משתי השלמויות: לוגוס וארוס, גבר ואישה וכמובן חיים ומוות. מהות האדמה היא הקונפליקט עצמו! – הדואליות תוך חיפוש האיזון.
מהות הקונפליקט היא קיום בו-זמני של שתי ישויות או יותר, המנוגדות זו לזו. לו האחת תנצח ותשלוט – יהיה על האחרת למות. על האדם להסכים להכיל בתוכו את הקונפליקט ולא 'להרוג' אותו; לא להשליך אותו החוצה על האחר, בהאשמה או על ידי הרג ממשי.
הקונפליקט עליו אנו מצביעים הוא קונפליקט רוחני המתרחש בנפש האדם. למעשה, כאשר אנחנו שרויים בקונפליקט עם אדם אחר, פוסלים אותו, משמיצים ומגדפים אותו – אנחנו 'מחסלים' אותו.
הקונפליקט אמנם מתחסל, ואולי גם האדם האחר – אך יחד איתם גם האפשרות שלנו להתפתחות דרך הכלת הקונפליקט בתוכנו.
הרצון והניסיון למניעת הקונפליקט על ידי חיסול האויב הוא מקור הסבל והכאב. בהיסטוריה, שלטו האימפריות בזו אחר זו, כשהן קמות על חורבותיה של התרבות הקודמת: אשור, בבל, פרס, יוון, רומי.
אך תמיד, לאחר חיסול האויב והגעה למצב בו לכאורה לא התקיים הקונפליקט, התחילו האימפריות בעצמן לשקוע ולבסוף נעלמו.
אהרימן מחסל את הקונפליקט על ידי הרג המתנגד. אך הקונפליקט הוא ישות עצמאית והאחר הוא רק השליח שלה. לקונפליקט עצמו יש חשיבות בעצם קיומו! עלינו להפנים אותו ברמת הנפש והגוף, לאפשר לו לעבור טרנספורמציה ולהעביר אותנו טרנספורמציה.
ברגע שהקונפליקט עובר לקדמת הבמה ומקבל הכרה כישות בפני עצמה, נעלמים שני מרכיבי הקונפליקט, אני והאחר, ומה שנשאר הוא הקונפליקט עצמו, כישות רוחנית הבאה ללמד אותנו משהו חשוב על עצמנו.
כבני אדם, המשימה שלנו היא לתרום לתהליך הזה בכך שברמה הרוחנית נחייה את הקונפליקט בתוכנו כל הזמן, מבלי לנסות לחסל אותו על ידי הרס האחר. עלינו לשמור על 'האויב', כי הוא חלק מהגורל שלנו!
ההסכמה להכיל את הקונפליקט בתוכנו – תוך כדי התמסרות ותחושת חוסר אונים – מחוללת תהליך ניסי-רוחני המאפשר לנו לגאול את הקונפליקט, את עצמנו, האדמה כולה, וגם את ישויות הנגד – לוציפר ואהרימן, שהוקרבו על ידי חכמת היקום לטובת התפתחותנו.