image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 16 באוגוסט 2020
מהשטח

מהשטח

אתר הנצחה דיגיטלי פמיניסטי ראשון
תנועת ש.י.ן – לשיוויון ייצוג נשים עשתה זאת שוב. אחרי 'פרלמנט נשים' ו'פרלמנט נערות' ועוד פרוייקטים, מאבקים ופעילויות לקידום המרחב הנשי היהודי-הערבי – היא העמידה יד ושם דיגיטלי ראשון לחברה שהלכה לעולמה, ואשר הנצחתה הוא אתר לשיח פמיניסטי שמתחיל פה.

יונת קלר (2016-1953) הייתה חברה פעילה ב-ש.י.ן . עלתה ב-1958 לארץ עם הוריה (התגלגלו במלחמת העולם השנייה במחנות עבודה ובמחנות ריכוז), והתיישבו בקיבוץ אפק. יונת הייתה רפתנית, רקדנית ובמאית של הצגות ילדים, אבל הייתה גם אקטיביסטית רדיקלית. סיפור חייה כמודל לפעילות חברתית איכפתית ומעורבת, מבקש המשך.


ההנצחה כאן עומדת בסימן של 60 טורים קצרים ומרתקים, שכתבו 60 נשים, ייצוגים ל-60 גוונים של עשייה נשית בשטח – והיא פתוחה עכשיו לכל אישה באשר היא. איך כותבות עורכות האתר: "את האסופה כיוונו למי שעדיין אינן מצויות במעגלי השיח הפמיניסטי", או "לאלו הנזקקות לשפה על מנת להמשיג לעצמן רעיונות רלוונטיים". "שאיפתנו שהאתר יהווה מעין שער כניסה לתחומי העשייה והחשיבה הפמיניסטיים", "תקוותנו שהמאמרים יעניקו ממד של תיעוד לעשייה הפמיניסטית – היסטוריה כתובה שעדיין חסרה היום".

לאתר
image
השקת האתר 

ביום שני ה-10 באוגוסט, התקיימה השקת אתר "אקטיביסטית" בזום.
המנחה מיכל זאבי הציגה את האתר, ולאחר מכן נערך ערב עיון קצר.
השתתפו: עליזה לביא, חמה אבו-קישק, יפה ברלוביץ, לובה פיין ואסתר הרצוג.
להלן דבריה של יפה ברלוביץ: זמן קורונה: שעתם הגדולה של ארגוני הנשים 
חדש על המדף

חדש על המדף

האשה מה אומרת? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות
שרון גבע
מאגנס, 2020

"באמת אנחנו הנשים הננו מברזל שאין אנו נופלות תחתינו או עושות שערוריות ומהפכות" ("הרהוריה של עקרת בית", האשה במדינה, 1950). עם הקמתה, הכריזה מדינת ישראל כי יתקיים בה שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור, בלי הבדל מין, אך מציאות חייהן של נשים במדינת ישראל הצעירה הייתה שונה בתכלית. מה היה להן לומר על כך?
האשה מה אומרת? מביא עמדות ודעות של נשים ישראליות בעידן של הכרעות גדולות ומאבקי קיום בימי קטנות על מקומן ותפקידיהן כאזרחיות המדינה, בבית, במשפחה ובשוק העבודה. הספר מתבסס על מדורי הנשים בעיתונות ועיתונות הנשים ומברר מה אמרו נשים על חברות הכנסת ועל האשה היחידה בממשלה, על שירות בנות בצה"ל והדרת נשים, על תפקידן כאימהות בעת מלחמה ובמאבק לשלום, על עידוד הילודה וזכות האשה על גופה, על נטל עבודות הבית ואפליית נשים בשכר ובתעסוקה. בתוך כך מגלה הספר כתב עת פמיניסטי נשכח, שופך אור על סיפור אימוצה של תינוקת בת תימן וחושף פרשת מחאה של חניכה בקורס טיס של חיל האוויר שהודחה והושתקה.

ד"ר שרון גבע היא היסטוריונית וחוקרת מגדר של תולדות ישראל בעת החדשה, מרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב. לצד מחקריה היא כותבת מאמרים לעיתונות היומית, מגישה פינה ברדיו על נשים בהיסטוריה ומנהלת  בלוג  בנושא. ספרה הראשון, אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית.

כנסים מהדהדים
ב 3.8.20 התקיים בבית הספר לעובדה סוציאלית, אוניברסיטת ת"א
כנס מקוון של תוכנית ההכשרה להנחיית מעגלי גברים, שעסק השנה בגבריות ואבהות בתקופה של שינוי

בין ההרצאות, יאיר אפטר: מדוע גברים לא פונים לעזרה בעת מצוקה נפשית?
לצפייה
image imageimageimageimage
הכלה האבודה - החלום ושברו: תערוכה בדרך

רינת צמח לוי ומלי ארואסטי עובדות בימים אלו על פרויקט משותף שלה בשם הכלה האבודה - החלום ושברו - סדרת צילומים העוסקים בפער שבין דימוי הכלה לחיים האמיתיים. 
סדרת הצילומים תעלה בספריה של מדעי החברה, אוניברסיטת ת"א, בתאריך 18.10. 

רינת צמח לוי, אמנית רב תחומית ותרפיסטית באמנות.
מלי ארואסטי, בעלת ניסיון רב בצילום אנשים ובתשוקה להפיק מהם את המקסימום. בוגרת סטודיו גברא.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

נערכות מהשטח

לציון 20 שנה להחלטה 1325 של מועצת הבטחון של האו"ם
 
ב-31 באוקטובר יציינו בעולם 20 שנה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם - נשים שלום ובטחון. 
רבות מכן שותפות - כארגונים או כפעילות עצמאיות - למהלכים  לקידום ויישום ההחלטה בישראל זה שנים רבות, ורבות מכן שותפות לקריאה לממשלה לגבש תכנית פעולה ליישום החלטה 1325 בישראל והחלטת הממשלה 2331 בנושא. לכל אחת מאיתנו ולכל מהארגונים - יש את הזווית המשמעותית לה ביישום החלטה ויש בינינו גם מחלוקות על הפרשנות ועל הדרך.
לרגל יום השנה - החלטנו שלא יהיה נכון "להסתפק" באירוע אחד גדול לציון 20 שנה להחלטה ההיסטורית הזו, אלא לערוך סדרה של אירועים - בסדרי גודל שונים, במיקומים גיאורפיים שונים ובמיקוד שונה - בכל רחבי הארץ (ואון ליין כמובן). את האירועים ילווה קמפיין ציבורי גדול וקריאה לממשלה - לעשות את הצעד ההכרחי שלמעלה מ-83 מדינות כבר עשו - לגבש ולהוציא לפועל תכנית פעולה לאומית ליישום 1325 בישראל. 
האירועים יתחילו בסוף אוקטובר ויימשכו עד 25 בנובמבר - היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים - כדי לייצר את החיבור המתבקש בין ההחלטה והכלים שהחלטה 1325 נותנת לנו לבין האלימות הגואה נגד נשים - במישורים רבים. בין האירועים שכבר מתגבשים עם שותפות רבות: הגנה על נשים בפוליטיקה, שיח ארגונים על המחלוקות סביב החלטה 1325, דיונים בכנסת, כנס משותף כלל אזורי, מקומן של נשים במו"מ בלתי פורמלי, סיור אמנות במשקפי 1325 של הממגדרת, על הקשר בין מגדר-בטחון-אקלים בואדי עתיר, כיצד לגשר על הפער שבין ייצוג תיאורי לייצוג מהותי של נשים סביב שולחן מקבלי/ות ההחלטות, 1325 ונשים מבקשות מקלט, דיונים והרצאות במסגרות אקדמיות ועוד. 


את האירועים השונים נפרוס על גבי מפה אינטרנטית - כדי  שכל אחת ואחד יוכלו לבחור את האירוע הקרוב לליבה ולביתה.כל ארגון או אקטיביסטית שרוצה להצטרף לתכנון או ליזום אירוע/דיון אחר שמביא זווית נוספת של 1325 - מוזמנת לכתוב לי אישית - כדי שנוסיף את האירוע שלה למפה הכוללת. 
אנחנו רוצות להשתמש בעוצמה הזו - העניין של כל כך הרבה שחקניות בהחלטה 1325, המומנטום של יום השנה ה- 20 והרוח הגבית הבינלאומית - כדי לעורר את ממשלת ישראל לעשות את הצעד הבא.
לקראת 20 שנה להחלטה 1325 - הפקנו עם המעצבת האקטיביסטית אסתי סגל - "ארגז כלים להחלטה 1325" - שאותו נחלק באירועים הפיסיים ואתן מוזמנות כבר לעיין בו ולהעביר אותו הלאה בגרסתו הנוכחית. לצפייה לחצו כאן. את המידע על ההחלטה, על האירועים ועל הקמפיין נרכז באתר שנשיק בתחילת אוקטובר. 

תודה ושיהיה לכולנו בהצלחה!
נטע
--
עו"ד נטע לוי, מקדמת מדיניות 
עמותת איתך معك (מעכי) משפטניות למען צדק חברתי  
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
שמים הכול על השולחן: המטבח הפלסטיני והישראלי על קרש החיתוך
18 באוגוסט, 2020  


מפגש שישי בסדרה: בין טרואר לטריטוריה – יין, אוכל וגבולות
ווצאפ לשם עדכונים
מפגש שלישי בסדרה: מדברות על זה בזום
19 באוגוסט, 2020 בשעה 19:00

מאת הפורום הפמיניסטי, המכללה האקדמית ספיר:
המלכ(ה) הוא עירום? עירום ככלי מחאה
לזום
אלימות אינטימית גרסת הקורונה
27 באוגוסט, 2020 בשעה 19:00
אשה לאשה מזמינות אותך למפגש זום עם רות פרסר
לזום
הרצאות אוגוסט של הלובי למלחמה באלימות מינית 
כל יום שלישי ב-20:00
המפגשים הבאים:
18.8   ד"ר אורנה דונת, סוציולוגית, מרצה ופעילה פמיניסטית, תספר על רצון והיעדר רצון באימהות.
25.8   ד"ר מיכל פרינס, מייסדת ומנהלת מרכז יהל, תדבר על המהפכה המינית במגזר הדתי.

ההרשמה על בסיס תמיכה בדאנה - כל ההכנסות קודש לפעילות הלובי למלחמה באלימות מינית.

להרשמה
אירוע מקוון: עבודה. בית. עבודת-בית: עבודות שקופות בשגרת הקורונה
20 באוגוסט, 2020 בשעה 18:00


המפגש מתקיים לרגל צאתו לאור של הדוח להפוך עבודות שקופות לנראות, המסכם מחקר שנערך בנושא על ידי מכון ון ליר והמכללה האקדמית תל-אביב–יפו בשנים האחרונות
ווצאפ לקבלת קישור
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

ב-2019 החליטה עיריית ירושלים להנציח את שושנה קליינר ז"ל ולקרוא כיכר על שמה בין בית הכרם ורמת בית הכרם, שם פעלה במשך שנים בתחום פיתוח המלונאות במקום.

שושנה מוצ'ן-קליינר 2003-1902, נולדה בפולין, ועלתה לארץ כחלוצה, במסגרת תנועת החלוץ (1925). עבדה כמו כל פועל בייבוש ביצות וסלילת כבישים. עם נישואיה לאברהם קליינר, התיישבו במושבה הצעירה הרצליה, הקימו משק קטן, כשאברהם מוצא את פרנסתו כצבע ושושנה במטבח הפועלים. ב-1947, ערב מלחמת השחרור, עלו לירושלים, לבית הכרם. שושנה טיפלה והאכילה את שיירות החיילים והמשוריינים שעברו במקום, ביניהם הל"ה שיצאו למשימתם האחרונה. אחרי המלחמה התמסרה לפיתוח תחום המלונאות המשפחתית, בהקימה את פנסיון 'מרגוע' (שם ארחה פצועי מלחמה, נכי צה"ל ומחלימים של משרד הבטחון). בשנות ה-70 יזמה הקמת מלון דירות בשם 'נווה שושנה', בו מצאו אכסניה קבוצות של נוער ועולים חדשים. הייתה פעילה בארגון בתי המלון בירושלים, והשתתפה באופן פעיל בדיונים ברמה הארצית. כך עד גיל 92, כשהיא משמשת מודל למנהיגות נשים בתחום המלונאות והאירוח. נפטרה בגיל 100. 

image
עצומה להצלת הספריה הלאומית בירושלים

המשך קיומה של הספריה הלאומית בסכנה.
לראשונה מאז היווסדה בשנת 1892 הספריה הלאומית סוגרת את שעריה בשל העדר תקציב.
בכול המדינות בעולם המדינה מממנת 90% מהתקציב של הספריה הלאומית ואילו במדינת ישראל, הבית הלאומי של עם הספר, המדינה מממנת רק 50% מתקציב הספריה ושאר התקציב מבוסס על תרומות ועל תקציב מהאוניברסיטה העברית. זו בושה לאומית! אוצרות הרוח והידע שלנו נדחקים לתחתית.

אנו קוראות וקוראים לממשלת ישראל ולעומד בראשה לפעול מיידית לתיקון העוול הזה ולתקצב את הספריה הלאומית באופן שימנע את סגירתה.
לחתימה
FacebookWebsite
כתבו לנו: