עכשיו, אחרי הכל, מתחילה לעבד את שחוויתי. ועדיין, אין מספיק מילים לתאר את גודל החוויה, את עומקה, את האושר הטהור, את ההודיה. הגשמת חלום טהורה. יצירה טהורה. זה מה שאני רוצה לעשות בחיים האלו. פשוט ליצור, להתמסר ליצירה עוד ועוד. להמשיך להביע, בגופי, ליבי, ידיי ונשמתי, את חווית החיים האלו על שלל גווניהם.לרגש, לגעת, להינגע, להניע, לנוע, לעורר ולהתעורר, וכך, בדרך האומנות והיצירה, להביא מזור ואור לעולם. מצאתי. מצאתי את הנתיב שלי. את הדרך הביתה.
לא יכולתי לבקש מרחב יותר מכיל, עוטף ומחבק, כמו שיצרנו כולנו יחד, מרחב שהתאפשר בזכות גאיה ושירה-אור המדהימות, אין לי מספיק מילים להודות לכן על הפלא שיצרתן, אתן מהוות עבורי השראה כל כך גדולה וטהורה. בזכות השנה הזו, ובזכותכן, מצאתי את דרכי בעולם. וחזרתי הביתה, לתשוקה הגדולה ביותר שלי בחיים הללו- היצירה. ועל כך אני מודה לכן מעומק ליבי ונשמתי.
לא יכולתי לבקש קבוצה יותר אוהבת, מאפשרת, משוגעת, ויפייפיה של נשמות כה יפות ואמיצות, אתכן הרגשתי אהובה ומוערכת על כל מי שאני. עם הכל. והרגשתי שאני לא אמורה לשנות כלום- אלא רק להיות.
אני כותבת את כל זה כדי להביע את התודה המדהימה שאני חווה, אולי הכי גדולה שאי פעם חוויתי. וכי אני כל כך רוצה לחלוק את האושר הזה. הלוואי הלוואי הלוואי, שכל מי שקורא את זה ילך ככה גם אחרי הלב שלו, אחרי החלומות, בדרך של הקשבה, הכלה ויצירה, ושיזכה לחוות את החיים האלו ככה. ליצור אותם ככה, כמו שאנחנו יצרנו. אולי זו היצירה הגבוהה ביותר, המקודשת ביותר. החיים האלו הם קנבס ענק, ואין גבול ליופי שניתן ליצור. וזו עדות חיה, פועמת כמו לב מלא חיים.