image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 2 באוגוסט 2020

האגודה ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מרכינה ראש עם פטירתה של 
רחל (מרמשלטיין) עמרם


במשך שנים לקחה רחל חלק רב בהנהלת האגודה ובפעילויותיה, 
תורמת בנדיבות מנסיונה הארגוני.
בעלת תואר מ"א, הירבתה לחקור בנושאי מדיניות ציבורית וישוב סכסוכים בינלאומיים מנקודת מבט פמיניסטית. סיימה לימודיה באוניברסיטת פיטסבורג, ארה"ב; זכתה במענק מחקר על הצטיינות בנושא פתרון סכסוכים בינלאומיים ותפקיד נשים בתהליכים אלה, וכן אות הצטיינות ואות כבוד למשלימי תואר מאסטר בהצטיינות.
פעילה אקטיביסטית בארגונים חברתיים ופוליטיים לשלום. הייתה חברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח; ממייסדות קואליציית נשים לשלום; תנועת אחותי למען נשים בישראל.
נזכור אותה תמיד באהבה ובהערכה.


מהשטח


עם המגפה של הקורונה, התגברה גם המגפה של האלימות - אלימות נגד נשים, רצח נשים. עוד ועוד, שבוע שבוע. וזה כבר לא עניין של חיסון. זה עניין של מחלה כרונית קשה וקטלנית. ולא עושים כלום. נשים יוצאות בהמוניהן לרחובות; מדברות על הכשרת נשים להגנה עצמית; על משטרה אלטרנטיבית של נשים; על 'דיור מוגן' לגברים אלימים. מה לא?!
בימים אלה פרסם פרוייקט האקדח על שולחן המטבח מכתב לשר בטחון הפנים אמיר אוחנה, להוציא את הנשק  מהבית עכשיו, אחרי שהחליט שמאבטחים יחזרו עם הנשק הביתה.
פרוייקט זה נכנס למקום הכי אינטימי והכי קריטי של כל זוג, של כל משפחה. המטבח. כאן הכל מתחיל: במטבח, בשולחן, באקדח.



השר אוחנה החליט שמאבטחים יחזרו עם נשק הביתה. זו סכנה לציבור
רלה מזלי, שיחה מקומית, 25.7.2020

ב-1 ביולי היתה אמורה להיכנס לתוקף תקנה לצמצום בחצי של הנשק שמאבטחים יכולים לקחת הביתה. אוחנה דחה את היישום. רק מתחילת השנה, שתי נשים נרצחו מנשק "מורשה", ושלוש בנשק לא מורשה. ההחלטה של אוחנה מסכנת אזרחיות ואזרחים אחרים.


(...) המדינה בכלל והשר אוחנה בפרט מקדמים דימוי של נשק מורשה ("חוקי") בתור נשק בטוח, הנתון תמיד בידיים אחראיות ומיומנות. זה דימוי שפועל במכוון להסתרת העובדות. זמינות נרחבת של נשק מורשה תורמת ישירות ובקביעות לביצוע פשעים חמורים. הדימוי התמים הוא גם מסווה לקשר ההדוק בין הרחבת ההפצה של נשק מורשה לתפוצה המתעצמת והקטלנית של נשק לא-מורשה. מצג השווא של נשק בטוח כביכול מספק בסיס מטעה למדיניות כלי הירייה, שנקטו בשנים האחרונות ממשלות ישראל (...)

image
האקדח על שולחן המטבח - היסטוריה קצרה

הפרויקט החל ביישום של מחקר משנת 2009 שחשף פנים בלתי-נראות של תעשיית האבטחה בישראל, כולל תופעת רצח והרג בנות ובני משפחה בנשק אבטחה שנישא מחוץ לעבודה. 
בשנת 2008 סעיף 10ג(ב) לחוק כלי ירייה, קבע לראשונה שהרשאה לשומר לשאת נשק תוגבל לאזור העסקתו. "האקדח על שולחן המטבח" תבע אכיפה של החוק שלא נאכף במשך שנים והוצאת עשרות אלפי כלי ירייה מבתי מאבטחים. 
הצלחת הקמפיין ואכיפת החוק בין קיץ 2013 לאביב 2016 הפסיקו את תופעת הרציחות בנשק אבטחה מחוץ לתפקיד. באביב 2016 "תוקן" החוק ואלפי כלי ירייה של חברות האבטחה אוחסנו מחדש בבתי מאבטחים. מאז אירעו לפחות ארבעה מקרי רצח או הריגה בנשק אבטחה שנלקח הביתה.
ב-2017 פרסם "האקדח על שולחן המטבח" את: לא נצור: כלי ירייה במרחב האזרחי – כמה כלים וכמה פיקוח?, דוח ראשון מסוגו, שמעריך כמה כלי ירייה פזורים במרחב האזרחי, סוקר את הגורמים המחזיקים בהם וכן את רמת הפיקוח על נשק זה. בין היתר, תיעד הדוח אכיפה סלקטיבית של החוקים החלים על נשק, הפוגעת בעיקר בפלסטינים אזרחי ישראל. פרסום הדוח הניע עבודה מתואמת עם ארגוני נשים פלסטיניים מישראל שפנו לראשונה לעיסוק ממוקד באלימות בכלי ירייה בקהילותיהן.
הפרויקט מוביל את קואליציית האקדח על שולחן המטבח שמאחדת 17 ארגוני נשים, זכויות אדם וחברה אזרחית בפעולה למען מטרות אלה.

צוות הפרוייקט: רלה מזלי, עו"ד סמדר בן נתן, עו"ד מייסא ארשיד ונגה קדמן
חדש על המדף

חדש על המדף

Voices of the Ritual:  Devotion to Female Saints and Shrines in the Holy Land       
Nurit Stadler      
Oxford University Press, 2020    

ספרה החדש של נורית שטדלר מסכם עבודת שדה שהחלה בשנת 2003 ובמרכזו השאלה הנצחית באנתרופולוגיה על מהותם, משמעותם וביטויים של טקסים במרחב האנושי-תרבותי. הספר מתמקד בטקסיות ופולחן במקומות הנבנים סביב דמותן של נשים קדושות במסורות היהודיות והנוצריות. שטדלר מנתחת את צמיחתן ופריחתן של זירות אלו בהקשר של מדינת הלאום ובקונטקסט הסבוך של מתחים גיאופוליטיים, דתיים ואתנו-לאומיים המייחדים את המרחב הישראלי פלסטיני.
המחקר מתמקד בזירות פולחן מגוונות, למשל, קבר מרים אם ישו, קבר רחל בבית לחם, קבר רחל אשת רבי עקיבא בטבריה, קבר מרים הכובסת בירושלים, הבית והמזבח של מרים באוראדי באעבלין ועוד. הדיון בטקסים אלו משלב ארבעה ממדים של הפרקטיקה הטקסית (מיקרו/מקרו, אימננטי/טרנסצנדנטי): ניתוח הטקסים מנקודת המבט של גוף ומימזיס, ניתוח הפולחן מנקודת מבט מטריאלית, וניתוח של המקום הבנוי ועיצוב הנוף.


בהתבססות על שילוב בין תיאוריה של טקסי גוף, טקסי אדמה ותיאוריה של מרחב, שטדלר מסבירה כי פולחני נשים קדושות מהווים פלטפורמה ייחודית, לקבוצות חסרות "קול" במרחב החברתי של המזרח התיכון, לביטוי של תביעות פוליטיות, טריטוריאליות המנוסחות במונחים אוטוכתוניים. לפי הסבר זה, קבוצות שוליים, אשר אינן יכולות לבטא את דרישותיהן מהמדינה באמצעות הנתיבים הממסדיים המקובלים, כגון: מוסדות הפוליטיקה הרשמית, כלי התקשורת, הכלכלה והחוק, פועלות לחיזוק הקשר עם הטריטוריה, המקום והמרחב באמצעות הדת, במיוחד תוך שימוש בטקסיות ותרגומה הפיזי והמרחבי במקומות קדושים.
הממצאים בספר מלמדים כי חיזוק הפולחן נעשה על ידי הצבת דמותה של "האלה-האם", הצד הנשי של האלוהות, הדמות הדואגת, מזינה ומגינה על מאמיניה. פולחן דמות הקדושה משמש לקבוצות אלו כלי ביטוי לאדיקות דתית ולאומיות. באמצעות הזירה הדתית-פולחנית המתקיימת מחוץ לממסד הדתי, מאמינות ומאמינים מבטאים קול חתרני רב ממדי, הבא להציע חלופות לסדר החברתי הקיים.

נורית שטדלר, אנתרופולוגית ישראלית, פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בין תחומי המחקר שלה: תיאוריה סוציולוגית, דת וכלכלה, תנועות פונדמנטליסטיות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הדת, קוסמולוגיה וטקסים, אנתרופולוגיה של ייצוגי אומנות.
ספרים נוספים שראו אור: 
Changes in Contemporary Catholicism: The Opus Dei’s Sanctification of Daily Work, (1996) 
Yeshiva Fundamentalism: Piety, Gender, and Resistance in the Ultra-Orthodox World (2009) 
A Well-Worn Tallis for a New Ceremony (2012)
image
עוד ניפגש...
ויקטוריה מילסקו
רומניה
תרגום מאנגלית לעברית: דורית ויסמן


נִפָּגֵשׁ אַחֲרֵי סוֹף הָעוֹלָם, אָמַרְתָּ לִי
כְּשֶׁנִּהְיֶה רַק אַתָּה וַאֲנִי, זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה

נִפָּגֵשׁ אַחֲרֵי סוֹף הָעוֹלָם, בְּדִיּוּק
כְּשֶׁנִּהְיֶה רַק שְׁנֵינוּ, תְּהוֹם זוֹעֶקֶת לִתְהוֹמוֹת

נִפָּגֵשׁ כְּשֶׁכָּל הַדְּבָרִים יַעַבְרוּ דֶּרֶךְ אֵשׁ
וְנִהְיֶה לְאֵפֶר אוֹ שֶׁנֶּחְדַּל לִהְיוֹת

נִפָּגֵשׁ שׁוּב כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה הֶגְיוֹנִי
מִבְּלִי לְהָבִין לָמָּה אֲנִי מָה אֲנִי


-
השיר לקוח מתוך פרוייקט ‘שיר השבוע’ 
הפרוייקט נוסד ע"י המשורר והמתרגם ג’רמיין דרוגנברוט (Germain Droogenbroodt) שבוחר ומתרגם שירים מכל העולם במטרה להפיץ שירה בינלאומית טובה גם בין אלו שאינם קוראים שירה, ולקרב לבבות.
הצטרפו אליו מתרגמים מכל העולם ושיר השבוע, שנבחר ומתורגם ע"י ג’רמיין דרוגנברוט מתורגם כעת ל-27 שפות, ומופץ בבלוגים ואתרים שונים.
על הפרוייקט בישראל ממונה ומפיצה המשוררת דורית ויסמן
מחקר פמיניסטי
"השד המגדרי": נשים בדואיות בין הדורות
נוזהה אלאסד אלהוזייל, ביאן: רבעון החברה הערבית, יולי 2020

בשנים האחרונות חלו באוכלוסייה הבדואית בנגב תהליכים חברתיים ותרבותיים, שהשפיעו על המרקם החברתי בה ועל מעמדן של הנשים. בנות הדור הראשון מתקופת הנוודות נולדו לפני קום המדינה. הן חדורות ביטחון במעמדן החברתי, המשפחתי והאישי. 
בנות הדור השני גדלו בתקופת העיור ומתמודדות עם קשיי המעבר מנוודות ליישובי קבע. הן חשות בלבול וכעס על תהליך המעבר, אולם הן נמצאות בעמדות מפתח בחברה, ומשמשות דור מגשר בין העבר להווה. 
בנות הדור השלישי חצויות בין הרצון האישי הפרטי לרצון החברתי הקולקטיבי. בנות הדור הזה שרויות בעיצומו של תהליך מעבר שעדיין לא הסתיים. 


החברה הבדואית שרויה בתנופה ובהתפתחות המתבטאת בהשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה. עם זאת, כאשר מדובר בנשים נחשפים לעתים הפנים המכוערות של השליטה הגברית. קומץ קטן של גברים בחברה הבדואית כמהים לשינוי ולשוויון בין המגדרים, אולם גם הם נקרעים בין גבריות מסורתית – המעדיפה שליטה על האישה ועל הבית – לבין גבריות מודרנית. 

ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, עובדת סוציאלית, עוסקת במחקר איכותני של תחומים שונים – נשים, חברות מסורתיות, עבודה סוציאלית באזורי קונפליקט, עוני, בני נוער בסיכון ועוד; זוכת פרס קרייטמן לדוקטורנטים מצטיינים, זוכת פרס השלטון המקומי כאישה פורצת דרך וזוכת אות "מרצה מעוררת השראה" מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית. .


לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
אירוע זום: זאת אני הבוערת - אירוע שירה מקוון למאבק האישה
2 באוגוסט, 2020, 20:00-22:00


אירוע שירה שכולו שירת מאבק האישה, עם נבחרת בועטת של משוררות עכשוויות.

סדרת זום של מכון ון ליר
שמים הכול על השולחן: המטבח הפלסטיני והישראלי על קרש החיתוך
4 באוגוסט, 2020  מפגש חמישי בסדרה: בחזרה לשורשים? לקטות, זני מורשת ואוכל אורגני.
18 באוגוסט, 2020  מפגש שישי בסדרה: בין טרואר לטריטוריה – יין, אוכל וגבולות.

גבריות ואבהות בתקופה של שינוי, הכנס החמישי - גבריות בזמני משבר
ארוע מקוון בשידור חי מבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב
3 באוגוסט 2020‏‏, ‏‏14:45‏‏ – ‏‏19:00‏‏‏



כמו בכל שנה, הכנס מוקדש כולו לעשייה הטיפולית והחברתית בתחומים הקשורים לאבהות וגבריות.
השנה בחרנו לגעת בנושא מאתגר בזיקה לתקופה הנוכחית - גבריות בתקופות של משבר.
אירוע זום: קריאה מזרחית עם המשוררת, עורכת ספרותית והמוזיקאית לורן מילק
11 באוגוסט 2020, 20:00-21:00


במסגרת סדרת המפגשים של תנועת אחותי וקואליצית לבי במזרח "קריאה מזרחית", בהנחיית ד"ר זמירה פורן-ציון. 
הרצאות אוגוסט של הלובי למלחמה באלימות מינית 
כל יום שלישי ב-20:00


4.8     מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, יעל שרר, תגלה את כל מה שלא מספרים לנו על סמי אונס.
11.8  ד"ר גל הרמט, חברה בועד המנהל של הלובי למלחמה באלימות מינית, תדבר על כל הציצי במרחב הציבורי. 
18.8   ד"ר אורנה דונת, סוציולוגית, מרצה ופעילה פמיניסטית, תספר על רצון והיעדר רצון באימהות.
25.8   ד"ר מיכל פרינס, מייסדת ומנהלת מרכז יהל, תדבר על המהפכה המינית במגזר הדתי.

ההרשמה על בסיס תמיכה בדאנה - כל ההכנסות קודש לפעילות הלובי למלחמה באלימות מינית.

image

עתמול - עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, גיליון 268, יולי 2020
עוסק במחלות, במגפות וברפואה וכמובן מתכתב עם נושאי השעה.  

בין התכנים מאמר המספר את סיפורו של בית הנסן בירושלים ומסדר האחיות שפעל בו - 
רות וכסלר: האחיות הדיאקונסות בבתי המחסה לחולי צרעת בירושלים.

רות וכסלר היא אחות מוסמכת, בעלת תואר שני במנהל מערכות בריאות, עבדה כאחות ראשית בבית החולים הממשלתי ע"ש הנסן בין השנים 2009-1988. חוקרת את ההיסטוריה של בית המצורעים.
FacebookWebsite
כתבו לנו: