מה השפעתו ? איך בכלל מכמתים משבר ? כמה יעלה למנוע אותו ? מה היה צריך לעשות ?   שאלות טובות, אבל התשובות וההכנות, היו צריכות להיעשות כבר אתמול...

עכשיו צריך להגיב !!

אז מהו משבר ?


עיון בשורש המילה במקורות שונים, מגלה במפתיע, שקיים דמיון רב במשמעות המילה, לדוגמא:

בלשון המקרא - בהתייחס למקום מושבה של ה יולדתבעת ה לידה, נאמר : ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד- מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה“.


העברית החדשה הושפעה מהמילה היוונית κρίσις (קְרִיסִיס) -הכרעת דין, החלטה –
ולימים קיבלה ברפואה משמעות של נקודת מפנה במחלה, לטובה או לרעה.


בסינית (בהקשר של נגיף הקורונה) -נכתבת המילה כך危機 - כאשר הסימן 危 פירושו סכנה והסימן 機 הוא התחלה של המילה הזדמנות 機會 .


במקורות שונים מתרבויות שונות, המשבר נתפס כשלילי, אך גם כחיובי, תחילתה של הזדמנות. כלומר למרות הקושי במשבר עצמו והנזקים הצפויים, זו נקודה המהווה פתח לכיוון חדש.


אלברט איינשטיין – " בעיצומו של כל משבר, טמונה ההזדמנות הגדולה"


משבר יכול להיגרם עקב מגוון גדול מאוד של אירועים, ודאי בעולם שרשרת האספקה, אשר מטבעה מורכבת מאלפי פרטים וגורמים, שתרומתם הישירה לא בהכרח נראית לעין, אך כשל בכל אחד ואחד מהם עלול לנתק ולפגוע בשרשרת כולה - חומרי גלם, פריטים קנויים, עובדים, מכונות, שינוע ואריזה.


הכשלים במרכיבי שרשרת האספקה יכולים לנבוע:

אירועים פנימיים, הקשורים ישירות לרכיבי השרשרת: ספק שפושט רגל, בעיית איכות משמעותית (workmanship ), ידע שאבד כי עובד קריטי עזב, תכנון הנדסי לא מתאים וכיו"ב.

אירועים חיצוניים לשרשרת האספקה: אירועי טרור, נגיף קורונה, מלחמות סחר (מיסים), חוסר בחומרי גלם, אירועי קיצון של מזג האוויר (שריפות, שיטפונות) אירועי מלחמה, משברים כלכליים.


אז תכל'ס, מה עושים ? בכל זאת יש לנו משבר!!!


הכרה במציאות ולקיחת אחריות

צעד ראשון וחשוב הוא הכרה בעובדה שישנו משבר. משבר הוא עניין הנוגע לכלל הפונקציות בארגון ולכן ישנה חשיבות קריטית לכנס את הנהלת החברה ולהציג את העובדות והאתגרים. מטרת הפגישה היא קבלת החלטה בקונצנזוס בארגון, כשחברי ההנהלה מכירים ושותפים לתובנה שיש משבר והוא עלול להשפיע על כולם.


בלב ההתרחשות נמצאת כמובן שרשרת האספקה, כאשר זאת ההזדמנות לקחת אחריות והובלה. להעריך את הנזקים הצפויים, הערכת מצב, מציאת חלופות, גיוס גורמים פנימיים לסייע, הגדרת מדדים קריטיים לבקרה בכדי להימנע מניהול על בסיס תחושות וקיום תקשורת ודיווח מסודרים לכל הגורמים הרלוונטיים בארגון עד חזרה למתכונת עבודה סדירה.


פיתוח תוכנית פעולה

על תוכנית הפעולה לכלול לפחות שני מתווי פעולה שיש לבצע אותם במקביל ללא תלות אחד בשני:


שימור ומיצוי הקיים –

✔ ספקים - המלצה ראשונה במעלה היא הגעה פיזית למתקני הספק בכדי לעמוד מקרוב על הבעיה שגרמה למשבר (בעיית איכות, בעיית תהליך, ספק של ספק ועוד...). במידה ולא ניתן כמו בימים אלו של התפרצות נגיף קורונה, ישנה חשיבות עליונה על שמירת קשר רציף עם הספק (מנהלים ועובדים) , גילוי אכפתיות והצעת תמיכה ו/או עזרה. מהיכרותי עם הסינים, אני בטוח שהם יכירו תודה לשנים רבות לאלו שיישארו לתמוך ולא "יברחו" בעקבות המשבר.


✔ מלאי - שימוש זהיר במלאי הקיים, ספירת מלאי עדכנית, הנצלת מלאי שמיועד לתיקון, החזרת מלאים שנמצאים בשדה או חסנים קדמיים לטובת שרות.


✔ ריענון התכן והמפרטים הקיימים - האם ישנם דרישות שניתן להקל על הספק הקיים בכדי לעמוד באספקות מוצרים נוספים ועוד ...


✔ תמיכת מחלקת כספים - סיוע בהקדמות תשלומים במידת הצורך שעלולים לסייע לספק ברגעי המשבר. רכש של מנת ייצור אחרונה ( Last time buy ) ועוד.


מציאת חלופה –

✔ ספק חלופי - באם ניתן, אזי ישנו יתרון לאיתור ספק בתוך האזור הגאוגרפי של הספק הקיים. כך ניתן לשמר מקורות חומרי גלם, ידע שאולי נמצא בסביבה או אצל עובדים שניתן לנייד, אמצעי בדיקה, לוגיסטיקה תומכת. במידה ולא, אזי כמובן מעבר לטרטוריה אחרת תוך התייחסות למדדים אובייקטיבים לקבלת החלטות מבוססת.


✔ פיתוח והנדסה - בחינת מפרט הדרישות הקיים ושינויים במידת הצורך, אישור תחליפים, סיוע בהסמכת ספק חלופי ואישור אבי טיפוס.


✔ תמיכת מחלקת כספים - סיוע בהקדמות תשלומים במידת הצורך, רכש של כמות חליפית גדולה, הערכת סיכונים פיננסית.


התמקדות בניהול התהליך ולא במשבר עצמו

נקיטת גישה חיובית, אקטיבית ומקדמת, שמסמנת מי לוקח אחריות לניהול התהליך.
קביעת מנהל פרויקט מוביל, לכל אחת מהחלופות לעיל, אשר חייב לקבל סמכות (לרבות תקציב) להתקדם במהירות האפשרית, בהתאם למתווה שהוחלט.
קביעת פורום דיווח (פרונטלי בפגישה, טלפוני וכדומה) יומי כאשר המנהלים הרלוונטיים לוקחים בו חלק בכדי לשחרר צווארי בקבוק במהירות האפשרית.
מדידה ובקרה של מדדים קריטיים בתהליך, לדוגמא קצב התקדמות ייצור הרכיבים אצל הספק החלופי.

תקשורת פנים ארגונית ובמידת הצורך תקשורת החוצה (לקוחות) על הגורם המוסמך והרלוונטי בשל רגישות אופן העברת המסר, למניעת העצמה של המשבר, Fake news .


לראות את התמונה הגדולה - לזהות את ההזדמנויות החבויות


כפי שהוסבר, משבר הוא גם שינוי כיוון וכדאי למנף אותו לכיוון חיובי. לרוב, במצבים כאלו, כל המשאבים הנדרשים, מופנים לטובת הפרויקט וזאת הזדמנות מצוינת להשפיע ולקבוע כללים חדשים. הסמכת ספק נוסף, תקטין לאין שיעור את הסכנה למשבר חוזר על אותו מוצר או טכנולוגיה. הסמכת ספק נוסף תתרום ליכולת לתחר בין לפחות שני גורמים ויכולה להוביל לשיפור בתנאים המסחריים, תפעוליים והכספיים. מנגד, חיזוק הספק שנמצא במשבר ותמיכה ראויה שלנו בו תוביל לחיזוק הקשרים העסקיים והעלאת המחויבות הבינאישית. אשר תתרום לרוב לשיפור בשרות, איכות המוצרים והוזלת מחירים.


לאחר מעשה..

כפי שנאמר, "אין חכם כבעל ניסיון" והחוכמה היא מניעת המשבר הבא. בהתאם, מומלץ לבצע את הפעולות הבאות:

ביצוע תחכים (תחקיר) בכדי לחדד את ההצלחות ביציאה מהמשבר יחד עם לימוד והפקת לקחים מכשלים שעלו בתהליך, אשר יוביל לצבירת ניסיון תכליתי בניהול המשבר הבא או מניעתו.
ישנה חשיבות גדולה לרענן את רשימת המוצרים/ ספקים שנמצאים בסיכון. לתעדף אותם ולייצר תוכנית עבודה שתטפל בהם .

קישור למאמר לדוגמא בנושא : ניהול סיכונים בשרשרת האספקה / ארז לוי - https://www.cbc.org.il/article.aspx?id=20697

להתעדכן מפרסומים/ כנסים אשר מדברים על תחזיות למשברים / או אתגרים לשנה הבאה ולהסיק מהם אילו סיכונים קיימים, ומה מידת האיום שלהם. כגון:

Supply Chain Risks and Opportunities Heading into 2020

https://www.scmr.com/article/supply_chain_risks_and_opportunities_heading_into_2020

Know Your Supply Chain Risks

https://www.scmr.com/article/know_your_supply_chain_risks

לסיכום - הכנת שרשרת האספקה למשברים– זהו הניהול הנכון והכלכלי ביותר בראיה ארוכת טווח.

מי שהיום מוכן הוא המקצוען!!!

בואו נזכור, המשבר הזה יחלוף ואנחנו רוצים להיבנות ממנו. להיות חזקים יותר, מקצועיים יותר, ממוצבים טוב יותר מול ההנהלה ומול הארגון שלנו. זה הזמן לקחת אחריות – זה הזמן לפעול.

אשמח לשוחח ולעזור אישית לכל אחד – חינם אין כסף בעיתות משבר.

המרכז הישראלי לרכש הוקם על מנת לתת מענה לצורך של מנהלי רכש מארגונים שונים בארץ, לקיים פלטפורמה של שיתופי פעולה עסקיים ארציים בתחומי רכש זהים.

הרעיון הוא לממש מטרה אחת עיקרית והיא "העצמתו של מנהל הרכש בארגון".

לשם השגת מטרה זו המרכז פועל בארבעה תחומי מרכזיים:

1. פורומי מנהלי רכש בתחומי רכש מקצועיים משיקים 

2. סדנאות ימי עיון וקורסים מקצועיים בתחומי הרכש

3. פיתוח והעצמה של המשאב האנושי ברכש

4. גיוסים, השמות וליווי מקצועי

המרכז מהווה פלטפורמה ליצירת קשרים עסקיים, למפגשי נטוורקינג פרונטליים, לאיתור ספקים, להשמת בכירים ומנהלים בתחום הרכש, התעדכנות בנושאים החמים בתחום הרכש בארץ ובעולם, התמקצעות באמצעות הכשרות וסדנאות.

מלאו את הפרטיכם כאן למטה, ואנו נדאג להשאיר אתכם מעודכנים.