image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 30 באוגוסט 2020
כולנו תרבות האונס
או
להיות נשים דרוכות


תרבות היא מכלול ערכים, אמונות, תפיסות עולם. היא יצירה אנושית דינמית. בני אדם יוצרים אותה. התרבות היא נלמדת. היא מתאימה את עצמה. היא משתנה.
אונס היא תרבות. תרבות של אלימות. אלימות נגד נשים. עם סמלים וקודים וטקסים ואמונות. אבל בניגוד לתרבות שהיא משותפת לכולנו (ראו תרבות הפנאי, תרבות הצריכה אפילו תרבות העמידה בתור), תרבות האונס היא תרבות גברית בעיקרה, אלימה, אכזרית לניצול גוף האישה. עם זאת ומשום מה, תרבות אלימה זו מצליחה לסחוף את כולנו כשהיא משדרת את הפנטסיות הפורנוגרפיות (הנראות והבלתי נראות) בחיינו: בפרסום, באופנה, בקולנוע, בטלוויזיה, שלא לדבר בכלכלה ובמשפט, ואפילו בכתבי הקודש.
כולנו חיות וחיים את תרבות האונס, שלפעמים היא פורצת לשיח כמו בשבועות האחרונים, ולפעמים מתחת לפני השטח, כמו לא הייתה ולא נבראה. אבל תמיד, תמיד היא קיימת, וכשהיא פורצת - כולם מזדעזעים לקרוא בקול אחד: 'צריך', 'צריך', 'צריך'. צריך להפעיל את הממשלה, צריך לעורר את וועדות החינוך והרווחה, ואיפה המשטרה, והמורים ובתי המשפט? אבל עם כל 'הצריך' ו'האיפה' האלה – ממשיכים לא לעשות כלום. כרגיל.
אבל מה יהיה איתנו הנשים? ומה אנחנו 'צריכות' לעשות עם עצמנו? לדעתי, 'הצריך' שלנו צריך להיות 'דרוך' תמיד. 'דריכות' זה שם המשחק. כמו כל יצור חי בטבע. בטבע כל בעל חי סוקר תמיד את סביבתו בדריכות: ציפורים בשמיים, צבאים ביער, ואפילו נמרים בסוואנות. האיום תמיד קיים. תמיד דרוך. גם בג'ונגל הישראלי. לכן גם אנחנו, נשים אל נשים: אימהות, חברות, אחיות, בנות דודות. אל לנו להיות שאננות. האונס כל הזמן מסתובב בינינו. עלינו להיות דרוכות, קשובות: לדאוג אחת לשנייה, להזהיר אחת את השנייה, לגונן אחת על השנייה. אפילו לשנן ולרקוד את השיר "האנס בדרכך". כי אם אין אנחנו לנו – מי לנו.
יפה ברלוביץ

מחקר בשטח, שום דבר לא השתנה
דינמיקה של אונס קבוצתי: הסברים תיאורטיים
עפרה שניידר, עיתון מכון יסודות, גיליון 11, מאי 2010

(...) גישות תיאורטיות רבות ניסו להסביר את האונס בידי אדם יחיד. גישות פסיכו-פתולוגיות התמקדו בבעיות פסיכולוגיות באישיותו של האנס. גישות סוציולוגיות הסבירו כאונס במונחי השפעת הסביבה, הקבוצה, תת התרבות וליקויים במערכת הפיקוח. הגישה הביולוגית ראתה באונס תוצאה של כמות גבוהה מדי של ההורמון הגברי טסטוסטרון, ולכן הציעה פתרון של דיכוי הדחף המיני על ידי סירוס כירורגי או כימי-הורמונאלי.

הגישה הפמיניסטית טוענת כי אונס משמר תחושת העליונות הגברית ואת נחיתות מעמדן של הנשים. לפי הגישה הפמיניסטית, אונס נתפס כמעשה פסאודו-מיני, המונע ע”י תשוקה לכוח ושנאת נשים, והוא פונקציה ישירה של המידה בה נשים הן מעוטות כוח פוליטי וכלכלי. פורנוגרפיה וזנות הם שני מנגנונים שתורמים לדה-הומניזציה של נשים ולאונס (...)

עפרה שניידר, פסיכותרפיסטית, עובדת סוציאלית קלינית (MA), קרימינולוגית (MA). עו"ס מטפלת פרטנית וקבוצתית במרכז הרב תחומי לטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית בראשל"צ. פעילה פמיניסטית, מתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בת"א.
חדש על המדף

חדש על המדף

Critical Lives: Rosa Luexmburg
Dana Mills
Reaktion Books, 2020

סיפורים למרחקים ארוכים: רוזה לוקסמבורג, ביוגרפיה חדשה על חייה הקצרים ויוצאי הדופן של הכלכלנית, התיאורטקנית והוגת הדעות היהודיה המהפכנית רוזה לוקסמבורג. בספר בוחנת דנה מילס את כתביה ומכתביה של לוקסמבורג, מהם עולה דמותה של אישה עזת מבע ואמיצה בקרבות המקצועיים שלה, ומלאת אהבה בחייה האישיים. רעיונותיה והשקפותיה ממשיכים ללוות את המחשבה הפוליטית והחברתית עד היום, מאה שנים לאחר שנרצחה בברלין והיא בת 47 בלבד. האנושיות, השוויון וההתעקשות על מהפכה שזורים בסיפור חייה של לוקסמבורג ומשתקפים במורשת הכלכלית והפוליטית העצומה שהותירה אחריה.  

דנה מילס גדלה בישראל, לימדה וחקרה באוקספורד ובניו יורק וכעת מתחילה ללמד באמסטרדם. היא אקטיביסטית וגם רקדנית.
ב- 3 באוגוסט התקיים ערב השקה ושיחה עם דנה מילס, מחברת הביוגרפיה על רוזה לוקסמבורג.
בשיחה, שעסקה באקטיביזם ובנשים בשמאל אז והיום, השתתפו גם הסופרת, החוקרת והעורכת עדי שורק, והפעילה החברתית סאלי עאבד.


קריאה פמיניסטית
מפתח - קבוצת הלקסיקון למחשבה פוליטית פועלת במסגרת מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. הקבוצה תורמת לחיבורו של לקסיקון פוליטי אלטרנטיבי (מקוון) הממפה ובוחן מחדש את מושגי היסוד של השיח הפוליטי העכשווי ומאתגר את התפיסה הלאומית-ליברלית ואת התפישה הניאו-ליברלית שעומדת במרכזו כעת.
הגליון המקוון ה-1 יצא לאור בחורף 2010. הגליון המקוון ה-15 יצא לאור בקיץ 2020. נושא הגליון האחרון: שמות, משפחה.
לעיון בגיליון החדש 
 
מתוך מאמרה של רות פרסר
אלימות אינטימית: מחשבות קורונה

(...) מושגים שונים משמשים לתיאור אלימות אינטימית ורווחים בשיח הציבורי, דוגמת ”נשים מוכות“ או ”אלימות במשפחה“. אלא שמושגים אלה מצמצמים את ביטויי האלימות לצורה אחת (”מוכות“) ומתייחסים למגוון תוקפים פוטנציאליים (כל בן משפחה), בעוד אלימות אינטימית הוא מושג המתמקד בהקשר הזוגי ובמגוון ביטויים של אלימות ושליטה שמתקיימים לא פעם במקביל (...)

ד"ר רות פרסר, מרצה במכללה האקדמית תל חי, בחוג ללימודים רב תחומיים. חוקרת לימודי תרבות, מגדר וקוויריות. ממחקריה האחרונים: נשים ללא סטטוס בישראל.
בחודש אוגוסט איבדה הקהילה האקדמית בישראל שלוש נשים משכמן ומעלה – במחקר, בחיים האוניברסיטאיים, ובפעילות הציבורית. ד"ר יעל רנן הלכה מאיתנו 
ב-2 באוגוסט, ד"ר סמדר שיפמן – ב-13 באוגוסט, ופרופ' רות גביזון ב-15 באוגוסט.

התמונות מויקיפדיה

יעל רנן (1947 – 2020), חוקרת ומתרגמת, שימשה מרצה בכירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. חקרה בין היתר דמויות נשים במיתולוגיות ואגדות עם, כמו ספריה אלות וגיבורים - מיתוסים על גבולות הכוח (2001), התפוח המורעל – הגיבורה באגדות אירופאיות (2007). מתרגומיה הבולטים והתורמים לתרבות הישראלית: חדר משלך לוירג'יניה וולף (2004), ויוליסס לג'יימס ג'ויס (1985), עליו טרחה 12 שנה וזכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום. הייתה פעילה עמותת "קו לעובד".

סמדר שיפמן (1952 – 2020), שימשה מרצה בכירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. לימדה ספרות ישראלית וספרות אמריקנית. בשנים 2018-2014 עמדה בראש התכנית ללימודים נשים ומגדר באוניברסיטה זו. כן הייתה עורכת משנה של כתב העת השנתי לספרות וללשון עברית, איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית Hebrew Studies, ותרגמה יצירות מהספרות האמריקנית והקנדית. הירבתה לחקור את עולמן הפואטי של נשים כותבות (ישראליות ואמריקניות) בשנות ה-80 וה-90, ומאמריה על אורלי קסטל בלום, צרוייה שלו ויהודית קציר, בדקו את יצירתן לאור תיאוריות פמיניסטיות בנות זמננו. ספרה האחרון: שפוטה ונשפטת, דמות האם בסיפורת העברית במפנה האלף, יצא לאור ב-2017.

רות גביזון (1945 – 2020), היית פרופסור בקתדרה ע"ש חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים (פילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי), באוניברסיטה העברית בירושלים. מראשוני האגודה לזכויות האזרח בישראל ונשיאתה, וכלת פרס ישראל לשנת 2011 בתחום המשפט. גביזון הייתה דמות בולטת ושנוייה במחלוקת באקדמיה וכן בחיים הציבוריים. שימשה חברה במכוני מחקר מובילים (מכון ירושלים לחקר ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה), פרופסור אורח באוניברסיטאות צמרת (אוניברסיטת ייל), וחברה בוועדות ציבוריות שונות (2006 – חברה בוועדת וינוגרד לחקירת אירוע המלחמה). מספריה: שיקול דעת מינהלי באכיפת החוק (1991), עיגון חוקתי לחזון המדינה? (2015).

האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר
מרכינה ראש לכבודן ולזכרן

image
אושרה ותוקצבה תכנית להוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה (תשפ"א-תשפ"ה)

פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן וחברת הצוות שאחראי לגיבוש התכנית:
"אני שמחה וגאה לספר לכם שמליאת ות"ת (ועדת תכנון ותקצוב) אישרה אמש את ״קו המשווה״ - המדד המגדרי לתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה שתת-הועדה להוגנות מגדרית ניסחה בחודשים האחרונים. יחד עם נעמה שפי ממכללת ספיר ומיכל בר-אשר סיגל נציגת האקדמיה הצעירה, בליווי יפה זילברשץ ראשת ות״ת ויונינה אלדר ראשת הוועדה להוגנות מגדרית בות״ת, ניסחנו בתת-ועדה מיוחדת את הקריטריונים שנועדו, לראשונה, לתקצב אוניברסיטאות ומכללות על פי ההתקדמות היחסית שלהן בקידום נשים בתוך המוסדות. זו הפעם הראשונה שמהלך כזה בישראל קושר תיקצוב מוסדות להשכלה גבוהה לקריטריונים כמו שיעור נשים והתקדמותן בסגל האקדמי, ייצוג נשים בהנהגת המוסדות ובוועדות שונות, תיקצוב מלגות ייעודיות לנשים, ועוד ועוד. התכנית מעודדת בדיקה מוסדית עצמאית, והצבת יעדים מוסדיים מוגדרים לשיפור המצב הקיים, ומטרתה המוצהרת היא הגעה לשוויון מגדרי פריטטי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. דומני שגם בזהירות המתבקשת, זוהי לא פחות ממהפיכה בעולם האקדמיה בישראל, ויש לברך את ות״ת, ואת פרופ׳ זילברשץ העומדת בראשה, על אימוץ התכנית הזו, המבטאת מחוייבות כנה ואמתית להוגנות ולשוויון מגדרי."

image
התכנית ללימודי קרימינולוגיה ומגדר 
נפתח המחזור השני של התכנית ע"ש ויקי שירן ז"ל 

זוהי התוכנית היחידה בארץ המשלבת לימודי מגדר וקרימינולוגיה במסלול לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה.
בסיום הלימודים תתקבלנה שתי תעודות:
• תואר ראשון במדעי החברה והרוח של האוניברסיטה הפתוחה
• תעודת דיפלומה בלימודי קרימינולוגיה ומגדר מטעם מכללת אור יהודה

הלימודים מתקיימים בימי שני. ההרשמה פתוחה, ואתן/ם מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו, ללא תנאי סף.
לפרטים והרשמה התקשרו - 03-7353545.

ראשת התכנית ללימודי קרימינולוגיה ומגדר: ד"ר יאלי השש
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד


קולה קורא לחוקרות/ים להשתתפות בסדנא בנושא חיים באי -ודאות

אנו מזמינות חוקרות מתחומי דעת שונים להשתתף בסדנא:
היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, 
גיאוגרפיה, כלכלה, ניהול, משפטים, תקשורת, מדע המדינה, קולנוע, אמנות, תרבות ועוד 
(עד ה - 1.11)

מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
זמן לחנינה: הפגנת תמיכה מקוונת לשחרור אריקה פרישקין
30 באוגוסט, 2020, בשעה 20:00
כבר 17 שנים שאריקה בכלא, מתוך מאסר העולם שנגזר עליה כשהורשעה בעבירת רצח בן זוגה המתעלל. 17 שנים ארוכות מאוד, אחרי שנים של אלימות נוראית, 12 תלונות במשטרה, שלוש פעמים מקלטים לנשים מוכות ואוזלת יד של המדינה.
מפגשי החשיפה העתידיים:

ביום שלישי, 8.9.20, בשעה 20:00 | עם עלמה כנס ומיה בירן, רכזות חינוך במרכז סיוע ירושלים
ביום חמישי, 10.9.20, בשעה 20:00 | עם אביב טסלר ואריאלה פרטיג, רכזות חינוך במרכזי סיוע חיפה והצפון ות"א
סדרת מפגשי לייב מטעם מכון ון ליר: "הופה, פה זה לא אירופה" - מבט על קוויריות ולהט"ב במזרח התיכון
מפגש ראשון: הומוסקסואליות, תיאולוגיה ומעשה - שבתאי צבי ושאלת מיניותו
2 בספטמבר, 2020, בשעה 18:00


כנס מקוון: השקת חזון תכנית עיר לכולן חיפה
15 בספטמבר, 2020, בשעה 17:00


תכנית "עיר לכולן" פעלה בחיפה במהלך השנתיים האחרונות לקידום מדיניות עירונית לשיווין מגדרי, בהובלת יועצת ראש העיר לשיוויון מגדרי, יחד עם חברות מועצת העיר, דרג מקצועי ומקבלי החלטות בעירייה, ארגוני חברה אזרחית, עסקים, אקדמיה וקבוצות מנהיגות הנשים והנוער של חיפה.
אירוע פתיחת אשכול התערוכות ״מרחבים במשבר״
6 בספטמבר, 2020, בשעה 19:00


משבר הקורונה, על השלכותיו המרובות, הציף על פני השטח את קיומנו השברירי. לצד החששות ותחושת אי־הוודאות, בתקופה זו טמונה גם הזדמנות להתבונן לעומק דרך הסדקים שנפערו ביסודות קיומנו וכך לבחון אותם מחדש, גם אם המפגש לא נוח ומטלטל


אוצרות התערוכות: סבטלנה ריינגולד, לימור אלפרן זרד, ענת מרטקוביץ׳, יפעת אשכנזי, שגית זלוף נמיר
בחזרה לבית הספר


עם פתיחת שנת הלימודים החדשה לשנת תשפ"א, מציע עלון עמותת קדמה מאגר חומרים ומשאבים, מערכי שיעור וסוגיות לחשיבה - כדי להיערך ולהתמודד עם החזרה ללימודים בעידן קורונה, כמו: "איך תרצו שהכיתה שלכן/ם תתנהל כמו רמזור או כמו מעגל תנועה?", "איך לשדרג את עיצוב הכיתה שלנו?", או "איך השפיעה הקורונה על מעמד המורה", וכדומה.
image
שנת לימודים 

פורה ובריאה
FacebookWebsite
כתבו לנו: