עובדים ישראלים בחו"ל ברילוקיישן
ישראלים רבים נוהגים לעשות רילוקיישן ולעבור לגור בחו"ל כדי לעבוד שם לצורך משרה מסוימת ולרבות במסגרת שליחות מטעם המדינה.

בהקשר זה חשוב לדעת כי בעקבות הרפורמה במס שנערכה בישראל בשנת 2003, שונתה שיטת המיסוי בארץ משיטה טריטוריאלית לשטיה פרסונאלית, אשר מטילה מס על כל ההכנסות של תושב ישראל, בין אם מקורן בארץ ובין אם מקורן בחו"ל.

לפיכך, כל עוד אותו ישראלי ייחשב עדיין כתושב ישראל וכל עוד הוא לא ניתק את תושבתו בארץ, הוא יהיה חייב במס גם בישראל על הכנסותיו בחו"ל. במידה והוא שילם מס גם במדינה הזרה בחו"ל, עמה יש לישראל אמנה למניעת כפל מס, אז המס בחו"ל יוכר כזיכוי כנגד המס הישראלי. ככל שבישראל שיעור המס יהיה נמוך יותר, לא תהיה לו חבות מס נוספת.

לעומת זאת, במידה והעובד איננו נחשב לתושב ישראל בזמן עבודתו בחו"ל, אז אין עילה לחיוב במס בארץ של ההכנסה שהוא הפיק בחו"ל והוא לא יהיה חייב בדיווח על הכנסתו מעבדותו בחו"ל. בנוסף, הוא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.

המבחן הנהוג בארץ על מנת על מנת לקבוע האם העובד הישראלי בחו"ל הינו עדיין בגדר תושב ישראל, הינו מבחן מרכז החיים. בהתאם למבחן זה, יש לבחון את מכלול קשריו של האדם לישראל, ביניהם מקום בית הקבע, מקום המגורים, מקום העבודה או העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכלים ומקום הקשרים החברתיים.
ככל שבחינת מכלול הסממנים מלמדת על קשר חזק יותר לארץ, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בישראל ואותו אדם ייחשב לתושב ישראל ולהיפך. כלומר, במידה ומכלול הסממנים מלמד על קשר חזק יותר לחו"ל, אז ייקבע כי מרכז חייו של אדם הינו בחו"ל ואותו אדם ייחשב כתושב חוץ.

לצד מבחן מרכז החיים, נקבעו גם חזקות מספריות, לפיהן שהייה בישראל של למעלה מ-183 ימים בשנת מס או למעלה מ-30 ימים בשנת מס וסה"כ 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, שכוללות את שנת המס והשנתיים שקדמו לה, מקימה חזקה שניתנת לסתירה באמצעות מבחן מרכז החיים, לפיה מרכז חייו של אדם הינו בישראל. כלומר, באמצעות מבחן מרכז החיים ניתן לקבוע שאדם ייחשב כתושב חוץ וזאת למרות שהוא שוהה יותר מ-183 ימים בשנה בישראל או 425 יום במצטבר במשך 3 שנים, כאמור.

כאשר מדובר בישראלי אשר עובד בחו"ל במשך תקופה ארוכה, להבדיל ממסע עסקים קצר, חלים עליו כללים מיוחדים לגבי חישוב השכר ומיסוי השכר. בעניין זה יש להבדיל בין עובד ישראלי אשר נשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי, לבין עובד ישראלי אשר עובד בחו"ל מטעם מעסיק זר או כעצמאי וזאת כפי שיובהר להלן.

עובד ישראלי שנשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי

שכרו של עובד ישראלי אשר נשלח לעבוד בחו"ל למשך תקופה שעולה על 8 חודשים מטעם מעסיק ישראלי, יהיה כפוף לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982. מדובר במעסיק שהינו תושב ישראל, או חברה ישראלית, או מוסדות המדינה, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, או קרן היסוד.


בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי, יש חובה על המעסיק להמשיך ולשלם דמי ביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות לעובדים בחו"ל ואלו מחושבים בדיוק כמו לעובדים בארץ, כלומר, לפי הברוטו בשקלים. בהתאם לכך נשמרות לעובד הישראלי בחו"ל כל הזכויות הניתנות בחוק הביטוח הלאומי, כולל ביטוח נפגעי עבודה והזכות לקצבת ילדים וזאת גם אם הילדים נולדו בחו"ל. יש לדווח לביטוח הלאומי על יציאת העובד לחו"ל באמצעות טופס בל/105 בדבר העסקת עובדים בחו"ל.

המעסיק הישראלי גם ממשיך בדרך כלל לבצע הפרשות לקופות גמל וקרן השתלמות של העובד בארץ וזאת לשם שמירה על זכויות העובד. יחד עם זאת, לעובד הישראלי בחו"ל לא ניתנים בשלב הניכוי במקור זיכויים ו/או ניכויים בשל הפקדות בקופות גמל, אלא עליו לעשות תיאום מס ואז הוא גם יוכל לקבל את הזיכויים ו/או הניכויים הללו.

עובד ישראלי שעובד בחו"ל מטעם מעסיק זר או כעצמאי

שכרו של עובד ישראלי שעובד בחו"ל אצל מעסקי זר ימוסה בשיעור מס שולי. מאחר ואין דיווח על הכנסה זו לרשות המסים, העובד יהיה מחויב להגיש דוח למס הכנסה באופן עצמאי, לדווח על הכנסותיו שהפיק בחו"ל ולשלם מס בשיעורים כמפורט בפקודת מס הכנסה, ולעניין הכרה בהוצאות העובד  יהיה כפוף לתקנות  מס הכנסה.
לעניין ביטוח לאומי- הכנסות מחו"ל תחת מעסיק זר מחויבות בשיעורי ביטוח לאומי שנקבעו על הכנסות פסיביות ונתוני ההכנסות יתקבלו לידי ביוטח לאומי רק לאחר שיוגש דוח למס הכנסה. 
במידה וקיימת אמנה עם אותה מדינה בה הוא שוהה, אז יהיה פטור מביטוח לאומי, אבל יידרש לשלם מס בריאות.
למידע נוסף בנושא מיסוי הכנסות ישראלים בחו"ל לחץ על הקישור

למידע נוסף בנושא ביטוח לאומי על הכנסות ישראלים בחו"ל לחץ על הקישור

שם פרטי *
שם משפחה *
מייל *
נייד