מנשיית התשוקה הנשית אל ישועת השכל הגברית
עמירה ערן

בהוצאת אדרא, 2020

ספר זה מתאר את כוחו של אֵרוס, מהשתוקקות לאדם אהוב ועד השתוקקות לקרבת אלוהים, ומן הנהייה אחר ריגוש תכוף ועד הנהייה אחר האמת. הוא משרטט את תהליך הזיכוך והעיקור שעברה האהבה החושנית בכור ההיתוך של המחשבה הפילוסופית והדתית, עד שהופשטה כליל מסיגיִ הבשר, ולהט כיסופיה הופנה לאהוב מושלם.
ההשתוקקות השכלית תוארה על ידי אריסטו כחתירה לאושר. הוא ראה במימושה את מימוש טבע האדם. העונג נתפס כבן לוויה למימוש שעלה יפה, בין אם רוצתה תשוקה גופנית ובין אם הושׂבעה תשוקה רוחנית. מחמת עוצמתו של העונג הגופני, ובייחוד עוצמתו של העונג המיני, הקבילו הפילוסופים והתיאולוגים בין השניים, שתהום פעורה ביניהם. העונג הגופני מושתת על שיתוף, הזדקקות לאחֵר ותלות נואשת בו, ואילו העונג השכלי מושתת על עצמיות הקיום, על אי תלות בזולת ועל בדידותה של הרוח.

'מופע של אישה אחת': סיפורה של אתל בלום, מייסדת מקצוע הריפוי בעיסוק ביישוב 

טובי מרגליות ולילך רוזנברג-פרידמן 

מתוך הגיליון החדש (חוברת ט"ו) של כתב העת מסכת

מאמרן של רוזנברג-פרידמן ומרגליות עוסק באישה שקיבלה עליה שליחות ששינתה את פני המציאות הרפואית – ובעיקר השיקומית – בארץ.
פעילותה של אתל בלום יצרה מציאות חדשה שהשפיעה השפעה עמוקה וארוכת שנים הן על חייהם של חולים ופצועים רבים, ובהם מספר גדול של חיילים ופצועי מלחמה, הן על מציאות חייהן של נשים רבות שחיפשו עיסוק משמעותי ומועיל בימים שבהם רוב הנשים עדיין נאלצו לשבת בבית.
שילובן של נשים בתחומי תעסוקה מקצועיים הוא אחת מתרומותיהם החשובות של מוסדות החינוך לנשים, שהתחילו להתפתח במאה התשע עשרה בקהילות רבות בעולם היהודי.

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, היסטוריות העוסקת בעיקר בהיסטוריה החברתית של היישוב ושל מדינת ישראל, בדגש על 'ההיסטוריה מלמטה'. מכהנת כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.

ד"ר טובי מרגליות, מלמדת בחוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת תל אביב. כתבה עבודת דוקטור אצל פרופ' לילך רוזנברג פרידמן בנושא: "התפתחות מקצוע ושירותי הריפוי בעיסוק בישראל בשנים 1979-1940. עובדת כ-30 שנה בתחום הריפוי בעיסוק.

* ראו רשימתה של יפה ברלוביץ: "אם אין אנחנו לנו, מי לנו? או לבד בבית מול הבעל הרוצח", הידיעון המקוון, 7 ביוני 2020