איפה הקורונה פגשה אתכם כקהילה? ספרו על אתגר משמעותי במיוחד

הקורונה פגשה אותנו בלב ההתנהלות הקהילתית, כקהילה קטנה שחיה על שטח קטן ושאוהבת מאוד להפגש. המפגש הפיזי מהווה חלק מהותי מהיומיום גם באופן פורמאלי באירועים קהילתיים מכל הסוגים וגם באופן בלתי פורמאלי - כשהחצר והשביל המרכזי כמעט מתאחדים...
לכן הדרישה לריחוק חברתי והסתגרות היו מנוגדים מאוד להתנהלות שלנו ומאתגרים מאוד עבורנו גם בהיבט הטכני וגם בהיבט הרגשי, לכל משפחה ברמה האישית וגם לקהילה כולה.

איך התארגנתם? מה עזר לכם? 

יש אצלנו ועדות פעילות מאוד ומיד בתחילת המשבר הועדות התארגנו לתת מענה לצרכים שונים- חינוך יצרו מסגרת לילדים (עוד כשהיה מותר), צוות עזרה הדדית שפועל תחת ועדת קהילה עשו מיפוי קשיים והשתדלו לתת מענה לקשיים האישיים שעלו מהמשפחות, וועדת קהילה נתנה מענה תרבותי ומוראלי דרך פינוקים על דלת הבית ועד ארגון אירועים מסוגים שונים, שיתנו מענה לצרכים מגוונים כמו שחרור וכיף, אך גם הרצאות תוכן, והכנה רוחנית לחגים...

כמובן שלא וויתרנו גם על לחגוג את פסח והימים הלאומיים דרך המדיות השונות, ונתנו גם במה ומענה לשיח על מתחים שנוצרו בקהילה מתוך המשבר. 

היצירתיות חגגה, ואנחנו השתדלנו לחגוג איתה 😊

איך הנושא המעורב בא לידי ביטוי אם בכלל במהלך התקופה הזאת? 

לא הרגשנו שהנושא המעורב היווה סוגיה. אנחנו בדיוק בתחילתו של תהליך החזון (שאנחנו מנסים להשיק כבר כמה חודשים טובים הודות לחברתנו הקורונה..) ושואלים את עצמנו היכן הנושא המעורב בא לידי ביטוי בחיים שלנו ביישוב.

האם היה הבדל בצורת ההתמודדות ובחוסן בין דתיים וחילונים בקהילה?

לא הורגש משהו כזה. נראה שלכולם ואולי אפילו לחלק מהחילונים יותר מלחלק מהדתיים היה קשה הויתור על ארוחות שבת וחג משותפות.

אילו הזדמנויות ותגליות חדשות נפתחו לקהילה, אילו דמויות יצאו לאור?

היכולת להפגש בזום גם אם גרים שלוש שניות הליכה אחד מהשני 😊 וברצינות, היכולת להתכנס פנימה גם בקהילה שביום-יום שלה היא מאוד צפופה, להנות מהדברים הפשוטים, מהבית.. 

מה החוזקות של הקהילה שנחשפו? נקודות החוסן...

היכולת להתגייס למען החברים בקהילה בכל עניין, היכולת לשמור על אופטימיות ומורל גבוה בתוך תקופה מורכבת של חוסר וודאות, וכמובן ההון האנושי שמרכיב את הקהילה - גילינו לא מעט משאבים פנימיים - כל אחד ואחת הביא את עצמו - את הכישורים, את הקשרים, את תחומי העניין, את הסיוע במה שהוא יכול- כדי לאפשר לתקופה הזו לעבור בצורה הכי טובה שאפשר.

למי בקהילה התקופה הזו היתה קשה יותר?

לכולם היה מאוד מאתגר, כל משפחה מהכיוון שלה, ולכל אתגר יש המון אנשים ביישוב שפועלים בכובעים שונים כדי לתמוך ולעזור... ההיבט הכלכלי כמובן נוכח באופן בולט, ובמהלך תקופת המשבר הוקמה קרן לסיוע כלכלי למשפחות בתוך היישוב שזקוקות. יצאנו לגיוס המונים לטובת הקרן, ומשפחות שזקוקות יכולות להעזר תוך שמירה על חסיון מלא וצנעת הפרט.

מה האתגר שעלה שהכי דורש חיזוק לדעתכם?

תחושת השייכות ו"הבית" של כל פרט ופרט בקהילה. שאף אחד ואחת לא ירגישו בודדים בתוך המרקם החברתי.

מה נתן לכם השראה וכוח לעשיה?

ברמה האישית, איך היה לג'נגל בין בית - קהילה בתקופת משבר? 

טל: מבחינתי ברגע שיצאתי לחל"ת, התייחסתי לתפקיד בועדת קהילה כעבודה שלי לתקופה הזו. היה לי כיף להתנתק קצת ממשרת הגננת לבת שלי (המהממת שהיה לי הכי כיף איתה בעולם), ליצור ולהיות בעשייה של עולם המבוגרים...

האם היה פידבק מהקהילה על העשיה וההחלטות שהתקבלו בתקופה הזו ואיך זה פגש אתכם?

כמו בכל דבר, היו פידבקים לכל הכיוונים. לאורך כל התקופה השתדלנו לבחון את עצמנו ולראות שאנחנו קשובים לצרכים של הקהילה. ניסינו כאמור לאפשר מגוון סוגים של אירועים ויוזמות כך שכל אחד יוכל למצוא את עצמו היכן שמתחבר. בסה"כ אנחנו חושבים שדי הצלחנו.

איך הקורונה שינתה את תפיסת התפקיד שלכם כמובילים בקהילה?

בעיקר חידדה את המענים הפרטניים שצריך לתת עליהם את הדעת כדי להגביר את תחושת השייכות הרגשית והערכית בתוך הקהילה.

איך אתם מתנהלים בתוך תקופה שבה נחשפה השבריריות והחוסר הודאות שלנו? איך מיצרים גמישות במערכת מורכבת? 

באמת מאוד מאתגר. בעיקר מחזיקים בראש שהכל בערבון מוגבל, מנסים לחשוב על תכניות ב', שכן יאפשרו את התכניות שלנו ומשאירים תמיד מקום לגמישות והתאמה לצרכים שמתעוררים.

לדוגמא - בשבועיים האחרונים כל ילדי גן חובה-ח אצלנו נכנסו לבידוד בעקבות התפרצות קורונה בבית-הספר האזורי כך שבפועל 13 משפחות מתוך 34 התמודדו עם בידוד של אחד או יותר מילדיהם. כמובן ששוב דחינו את ערב השקת החזון שתוכנן ומיד התארגנו על "משפחה מפנקת" שתסייע ותפנק במהלך התקופה המאתגרת.. והקצנו תקציב מיוחד לקניית פינוק לשבת לכל המשפחות המבודדות. מניחים שנדרש לכך עוד בהמשך, וכמובן שנעשה כל התאמה שתידרש כדי להיות הכי רלוונטיים לקהילה שלנו.

האם אתם מתכוננים לגל השני? 

קשה לומר שמתכוננים.. כולנו רוצים להאמין שחזרנו לשגרה... אבל עצם זה שאנחנו כבר יודעים במה מדובר יוכל בהחלט לעזור לנו להגמיש את התכניות שלנו אם וכאשר נדרש.

 [email protected]