image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 5 ביולי 2020

חודש הגאווה בימים של קורונה
אין מצעד
אין מפגשים
אין יחד
אבל יש ספרים חדשים, מאמרים ומחקרים מרתקים, והזום עובד שעות נוספות עם דיונים ושיחות

גם הניוזלטר החגיגי שלנו מציע מכל טוב
 
 

 
קריאה מהנה

 
חדש על המדף

פָּתַחְתִּי לָךְ שְׁעָרַי

הִנֵּה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּךְ

מִתְפַּלֶּלֶת בִּי

מִתְפַּתֶּלֶת בִּי

וְלוֹחֶשֶׁת מְקֻדֶּשֶׁת

מְקֻדֶּשֶׁת

מְקֻדֶּשֶׁת

בּוֹאִי בְּתוֹכִי


אראלה גסו, דוקטורנטית לפסיכולוגיה וקוגניציה באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון

אנתולוגיה ספרותית בנושא לסביות לרגל חודש הגאווה
ערך: ד"ר ניקולא יוזגוף-אורבך
כתב עת מקוון 'קול ההמון'
יוני 2020


במהלך חודש מאי 2020 מערכת כתב העת 'קול ההמון' הפיצה קול קורא להגשת יצירות שירה ופרוזה בנושא לסביות. לקול הקורא נענו 82 יוצרות, להטב"יות, הטרוסקסואליות, פלואידיות ובנוסף להן גם שלושה גברים. ועדת העיון של כתב העת בחרה מהמון היצירות המשובחות שהצטברו בתיבת הדואר עשר יוצרות בלבד שהצליחו לבטא ולדייק חוויות, תחושות, סיטואציות ומחשבות הנוגעות לעולמן של הלסביות הישראליות. באנתולוגיה תוכלו למצוא עיסוק בנושאים כגון אהבה, זוגיות, פרידה ויציאה מהארון לצד שירים היברידיים שבהם הלסביות שזורה בפמיניזם, באקטיביזם מזרחי, ברוחניות ובלאומיות.

בתמונה: "במיטה", אנרי דה טולוז-לוטרק, 1892.
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

הי(א)סטוריה לסבית מקומית: פעילות, מאבקים והישגים, חנה ספרן, רחלי הרטל, אורנה ששון-לוי 
מתוך: זכויות הקהילה הגאה בישראל, משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית, בהוצאת צפרירים: נבו, עורכות/ים: עינב מורגנשטרן, יניב לושינסקי, אלון הראל, 2016

(...) באחד הימים האלו, שבהם הגיעה כתיבת פרק זה לסיומה, ישבה אורנה בנאי, השחקנית והקומיקאית, בתכנית "שיחה אישית" עם יורם יובל וסיפרה שהיא לסבית. לדבריה, לא היה לה קל "לצאת מהארון", והיא עברה דרך ארוכה של סוד וסבל עד הרגע שבו יכלה לקבל את עצמה כלסבית ולא לשנוא את המצב הזה ולפחד ממנו. רק כאשר קיבלה את עצמה יכלה גם לצאת החוצה, אל הציבור. אלו הם רגעים מרגשים בהיסטוריה הלסבית שלנו במקום הזה. לא אורנה בנאי, ואף לא כל אישה אחרת, היו יכולות לחיות חיים גלויים ואמתיים עם הלסביות שלהן אלמלא הפעילות שעל אודותיה אנו מספרות בפרק הזה. 
הישגיה של המהפכה התודעתית, התרבותית והמשפטית שהתחוללה בארץ מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, ונמשכת עד היום, הם נכבדים, אך עוד רבה הדרך. לא כולנו יכולות ליהנות מפירותיה של המהפכה הזו, ונערות ונשים רבות מתמודדות עם בעיות וקשיים במסע הזה אל הבחירה החופשית. בה בעת, הניכוס הפוליטי שעושה מדינת ישראל בהישגים אלו, בהציגה אותם כהישגיה של מדינה נאורה וליברלית, מסתיר את המאבק המתמשך של כולנו לחופש וחירות ומעכב אותו. הרצח בבר נוער ואירועי התקיפה והרצח במצעד הגאווה בירושלים מעידים על הסכנות הטמונות עדין בחיים לסביים או להטב"קיים גלויים (...)


ד"ר חנה ספרן היא חוקרת לסבית פמיניסטית, פעילה ב"אישה לאישה", חיפה, ומלמדת במכללה האקדמית לחברה ואומנויות
רחלי הרטל היא בעלת תואר שני מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן
פרופ' אורנה ששון-לוי היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

עדה רפפורט-אלברט (2020-1945), פרופ' להיסטוריה ולפילוסופיה יהודית (תחומי התמחותה חסידות ושבתאות). מ-2002 עד פרישתה לגמלאות, עמדה בראש המחלקה ללימודי יהדות ועברית בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
נולדה בתל אביב, שירתה בלהקת גייסות שריון, ומ-1965 חיה בלונדון, הקימה משפחה, ושקדה על לימודיה והשתלמויותיה בלונדון ובאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית. הייתה חברה בקבוצת חוקרים בינלאומית במכון שמעון דובנוב בלייפציג, שמטרתה כתיבתה של היסטוריה 'חסידית חדשה' (ביניהם חוקרים ישראלים שהירבתה לשתף איתם פעולה, ומידי שנה בשנה היית מגיעה לארץ). פרופ' רפפורט-אלברט הציעה מחקרים פורצי דרך, ובראש וראשונה דיוניה החדשניים אודות מעמדן של נשים בזרמים המיסטיים של היהדות (ראו עמדתה לגבי תפיסתו של שבתי צבי, שהכריז על רצונו לשחרר את הנשים מן החטא הקדמון ומן השעבוד לבעליהן). מבין עשרות פרסומיה באנגלית ובעברית, ראו ספרה חסידים ושבתאים, אנשים ונשים, ירושלים 2014.
דו"חות על הכאן והעכשיו
גוונים באקדמיה – דוח מחקר על מגוון לאומי, אתני, מגדרי ומרחבי בקרב הסגל והסטודנטים
מאת: ד"ר מוטי גיגי, עינת יהודה, ד"ר סיגל נגר-רון וד"ר תמי רזי מהמכללה האקדמית ספיר.

מחברי המחקר סבורים כי המכללה האקדמית ספיר היא מראה לאקדמיה כולה, ומציעים ליישם מחקר זו ברמה ארצית. יצירת מאגר נתונים אשר יכיל בתוכו את נתוני חברי הסגל הבכיר והסגל שאינו במינוי באוניברסיטאות ובמכללות (כל מערכת באופן נפרד), במטרה לבחון את שיעור חברי הסגל על פני צירים של לאומיות, אתניות, מגדר, מרחב, דור להשכלה והצטלבויותיהם.
דוח מחקר זה הוא תולדה של מפגשי למידה של מרצים שנערכו אחת לחודש במכללה האקדמית ספיר בשנת הלימודים תשע"ט (2019-2018) במסגרת תכנית "גוונים באקדמיה" של "תקווה ישראלית" ובתמיכתם הנדיבה של קרן רוטשילד-קיסריה ופדרציית סן פרנסיסקו.
image
מאחורי המספרים: השלכות הקורונה על נשים בישראל
מאת: יעל חסון והדס בן-אליהו, מרכז אדוה

מגפת הקורונה, אשר הובילה להתכווצות בפעילות הכלכלית, פגשה באי שוויון מגדרי – חברתי וכלכלי, שקדם לה. עוד טרם המשבר נשים וגברים איישו עמדות שונות בכלכלה ובשוק העבודה: בהשוואה לגברים, נשים בממוצע מרוכזות בענפים ובסקטורים תעסוקתיים המתגמלים פחות וממוקמות נמוך יותר בהיררכיות הארגוניות. בממוצע נשים מרוויחות שכר נמוך יותר בהשוואה לגברים, עוסקות יותר בעבודת טיפול ללא שכר, ולכן גם עובדות יותר במשרות חלקיות ונסמכות יותר על מערכת הביטחון הסוציאלי.
היעדר התייחסות לאתגרים הייחודיים עמם מתמודדות נשים – כולל שיעוריהן הגבוהים בקרב בעלי הכנסות נמוכות, עומס העבודה שלא בשכר ואלימות מגדרית – יוביל לנסיגה בכל הקשור לשוויון מגדרי-חברתי. ועוד, נשים מקבוצות מיעוט, בעלות מוגבלויות, חסרות מעמד ואימהות יחידניות פגיעות יותר למדיניות שאינה רגישת מגדר מפני שנקודת המוצא הכלכלית שלהן נמוכה עוד יותר.
image
דת, מדינה וזהות מינית – קהילת הלהט"ב במדינת היהודים: סימפוזיון מיוחד לציון חודש הגאווה 
חלק מסדרה 'יהדות במחלוקת - שולחן עגול בענייני השעה' התקיים ב 21.6.20

באירוע המקוון השתתפו:
אבי בוסקילה, פעיל בקהילה הגאה
ד"ר עמליה זיו, התכנית ללימודי מגדר - אוניברסיטת בן-גוריון
פרופ' צבי טריגר, בית הספר למשפטים - המסלול האקדמי המכללה למינהל
מלכה פיוטרקובסקי, אשת הלכה
מנחה: יותם יזרעאלי
image
המרכז לחקר האישה ביהדות - אוניברסיטת בר-אילן מזמין אותך לאירוע השקת גיליון ט"ו של כתב העת "מסכת - לחקר נשים בעולם היהודי".
האירוע המקוון יתקיים ביום שני, ה - 6.7 בשעה 18:30, בהשתתפות מייסד "מסכת" וחתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן, רקטור האוניברסיטה, פרופ' מרים פאוסט ודקן הפקולטה למדעי היהדות, פרופ' ירון הראל. תנחה את האירוע, פרופ' יעל שמש, ראש המרכז לחקר האישה ביהדות.

הלכתי שנים לצדךָ, שירים 2010-1970
מרדכי גלדמן
הוצאת הקיבוץ המאוחד/מוסד ביאליק, 2011


image
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד


קולהּ קורא | גיליון מס. 8 | 2020 | אישה עובדת

מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי המוקדש לשיח על מגדר ופמיניזם. מגדר יוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית והאגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים, ונכלל ברשימת כתבי העת המוכרים ע"י המל"ג. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

הגיליון השמיני של מגדר יוקדש ליחסי הכוח המגדריים בכלכלה ובשוק העבודה, על מגוון הקטגוריות המתקיימות בהם. ההתבוננות מנקודת מבט מגדרית חושפת את הכוחות הפועלים בזירה זו, את ההיררכיה המתקיימת בה ואת הפרקטיקות הנהוגות בה, כולל אלו המוסדיות, המכתיבות את מקומן של נשים בשוק העבודה ובמקומות העבודה. עוד נרצה לבחון את ההקשרים מתוכם מגיעות נערות, צעירות, נשים ומבוגרות לשוק העבודה: משפחה, חינוך, עוני, דת, אלימות מגדרית ועוד, ואת השפעתם על שילובן בשוק זה. כמו כן נייחד מקום למחקרים על הייצוגים והדימויים של נשים בעבודה – בתקשורת, באמנות ובכלל, ואת הדרך בה הם נִבנים ומַבנים כאחד את מקומן במרחב העבודה. דגש מיוחד יינתן בגיליון זה לתקופה האחרונה, המכונה גם "תקופת הקורונה", המזמנת לנו אפשרות ייחודית לבחון מחדש את מקומן ומעמדן של נשים בתקופה של משבר בריאותי וכלכלי חמור, החושף ביתר שאת את פגיעותן של נשים בשוק העבודה ובכלל. כל אלה ועוד ניתנים לתיאור במגוון מחקרים בדיסציפלינות שונות - במדעי החברה, מדעי הרוח והאמנויות. אנו מזמינות אתכןם לשלוח מאמרים העוסקים בכל אלה. (לא יתקבלו מאמרים בנושאים אחרים).

image
קול קורא מהקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה 

יוצרות תעודה: זו ההזדמנות שלכן להצטרף לקהילה ההולכת וגדלה של יוצרות בחממת הקולנוע התיעודי לנשים שלנו, שכוללת 65 בוגרות של התוכנית ו-8 סרטים גמורים שזכו לחשיפה והצלחה בארץ ובעולם.

הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה מקבלת כעת הצעות לפרויקטים שיכללו במחזור השביעי של התוכנית, שכוללת ליווי וייעוץ מצוות מקצועי מוביל במשך שנה, עד שלב גיוס תקציבי הפקה. מטרת התוכנית לתמוך ביוצרות קולנוע מוכשרות ממגוון רקעים ולסייע להן לפתח סרטי תעודה עוצמתיים ויצירתיים הנעשים מנקודת מבט נשית רחבה.

את ההצעות ניתן להגיש עד 22.7.2020
מהשטח
איך התייחס האסלאם בימי הביניים ליחסי מין בין נשים?
דימה דראושה

המערב מדמיין את העולם האסלאמי בימי הביניים כמקום אפוף יחסי מין מסתוריים ומופקרים. זה לא בהכרח נכון, אבל לפחות בנוגע ליחסי מין לסביים הגישה הייתה סלחנית, כל עוד הם לא פגעו בבתולין, זאת בניגוד לאירופה באותה התקופה. הומואים? זה כבר סיפור אחר.

ג'ייקוב ואן לו, 1665

דימה דראושה מפרסמת באופק: הפורום לחשיבה אזורית בשיתוף עם מכון ון ליר ובעין השביעית.
סליחה על השאלה: טרנסג'נדרים
כאן 11

עם סיום שנת הלימודים 
חופשה טובה ובריאה

FacebookWebsite
כתבו לנו: