image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 15 במרץ 2020


הניוזלטר בימי קורונה

מה יש לניוזלטר הדו שבועי ליידע אותנו היום, ה-15 במרץ 2020?
אין אוניברסיטאות, אין מכללות, אין ספריות, כנסים בוטלו, ימי עיון נמחקו, נעצרנו פתאום בין בידוד לחוץ בידוד, איפה אנחנו?

יום האישה הבינלאומי מהדהד כמו ממרחקי זמן ומקום, ובכל זאת הבאנו הרצאות מכנס פרטי וציבורי – נשים בעיתונות היהודית והישראלית, וצילומים מיום האישה הבינלאומי במקסיקו סיטי.
וגם אם כנסים בוטלו, כמו כנס המאבק נגד מיסחור המיניות במכללה האקדמית צפת, הבאנו טעימות של תקצירים, עם ניחוח לעתיד לבוא.


מרצות/ים, סטודנטיות/ים
לקראת הניוזלטרים הבאים, נשמח אם תחלקו איתנו רשימות, הרהורים, תגובות מענייני היום, וכמובן חומרים משולחן העבודה שלכן/ם: מאמרים, מחקרים, עבודות סמינר, ספרים חדשים, שגם כולנו נלמד ונכיר



דרישת שלום - מקסיקו

דרישת שלום - מקסיקו

ליה גוטמן מתגוררת במקסיקו סיטי זה 5 שנים. היא עוסקת בטכנולוגיה וצלמת חובבת. היא שלחה לנו צילומים מיום האישה הבינלאומי, והוסיפה את הדברים הבאים: 

ב-8 במרץ, יום ראשון, יצאנו לרחובות למחות ואיתנו - מיליוני נשים נוספות בכל רחבי אמריקה הלטינית. 
רציתי להראות את פניהן של הנשים המוחות, לא כמסה שרירותית כפי שנראה בחדשות, אלא כאינדויודואליות.

במהלך חודש פברואר, החלה התארגנות נרחבת של נשים במקסיקו סיטי ומחוצה לה, שקראו לצאת לרחובות ולמחות נגד אלימות כלפי נשים, 
אי שיווויון מגדרי ובעיקר - אל מול העלייה הדרמטית ב- "feminicidio¨- בספרדית - רצח נשים במקסיקו. 
משנת 2015, מספר הנשים הנרצחות במקסיקו עלה ב-138%, מ-411 מקרי רצח ב-2015 למספר האסטרונומי 976 במהלך שנת 2019.
image imageimageimageimage
כנסים מהדהדים

כנסים מהדהדים

פרטי וציבורי - נשים בעיתונות היהודית והישראלית
יום עיון שהתקיים באוניברסיטה הפתוחה (4.3.20) לרגל יום האישה הבינלאומי. 
ארגנו: ד"ר חגית כהן; ד"ר רוני באר מרקס.


העיתונות העברית מראשיתה הייתה עיתונות של גברים בלבד. גברים כתבו בה וראו לנגד עיניהם בעיקר קוראים-גברים. רוב רובן של הנשים נעדרו ממנה הן כמשתתפות הן קוראות במשך עשרות שנים. מסקנה זו אינה מפתיעה ומקבילה להעדרותן הכמעט מוחלטת של נשים מהספרות היהודית ללשונותיה, כקוראות ובעיקר כסופרות עד שלהי המאה ה-19.
במסגרת יום העיון ביקשנו להתחקות אחר השתלבותן של נשים בעיתונות היהודית במרחבים גיאוגרפים שונים בתקופות שונות ובלשונות שונות. הכותרת שבחרנו ליום העיון “פרטי וציבורי" ממחישה את השאלות שהינחו אותנו. מה היה מקומן של נשים בעיתונות היהודית? האם לקחו חלק פעיל ומרכזי במערכות העיתון או נדחקו לשולי העיתון למדורי הנשים? מה הבעיות שהעסיקו את הנשים הכותבות? עד כמה שאפו לקדם בכתיבתן את מעמד הנשים? האם העזו לפתח עמדה עצמאית החורגת מהקו הרשמי של העיתון? האם השתמשו בכתיבתן העיתונאית כדי לגייס ולהנהיג?

להלן שתי הרצאות מהכנס: 

ד"ר יונית עפרון, בין "מזרח" ל"מערב" – ז'קלין כהנוב על דמותה של היהודייה "המזרחית",  

(...) זה היה בית גידולה הפיזי והרעיוני של ז'קלין שוחט, שנולדה בשנת 1917 למשפחה סוחרים בורגנית ששורשיה בבגדאד ובתוניס. היא למדה בבית ספר צרפתי, ובדומה לרוב צעירי המיעוטים המגוונים בעיר, בני המעמד הבינוני, הזדהתה גם היא כ"לבנטינית", מזרחית- קוסמופולטית.
מנעוריה הביטה ז'קלין בסביבותיה במבט חקרני וביקורתי, שהבחין במתחים המאפיינים את מציאות חייה שלה ושל בני יחידתה הדורית (...)
להרצאה המלאה 

ד"ר יונית עפרון, מרכזת, כותבת ומנחה של קורסים בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה הפתוחה; המרכזת האקדמית של תכנית התואר השני בהיסטוריה: חוקרת היסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של החברה הישראלית.

§

ד"ר חגית כהן, מיאזור ועד נצרת -"עלונך" - ביטאון הנשים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית בשנות החמישים של המאה העשרים.   
הרצאתי תעסוק בירחון "עלונך" שיצא לאור החל משנת 1949 על ידי ארגון נשים פרוגרסיביות, ארגון שהיה מסונף למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). כמקובל בעיתונות המפלגה הקומוניסטית הישראלית התפרסם "עלונך" בכמה שפות-עברית, ערבית, יידיש ובולגרית, וזאת על פי לשונם של הסקטורים שבקרבם פעלה המפלגה. עלונך הייה אחד ממספר עיתונים שהתפרסמו על ידי מק"י, הבולטים שבהם היו היומון "קול העם", העיתון אל איתיחאד שהופיע במגזר הערבי, כתב העת "הדרך" ופריי ישראל, כתב עת לעניני תרבות ואומנות שהופיע ביידיש.
לעיתונות המפלגתית הייתה חשיבות מכרעת בשמירת הקשר בין המפלגה לציבור התומכים והפעילים, לאור מצבה האופוזיציוני והמבודד של מק"י בזירה הפוליטית (כך על פי הסיסמה הידועה שטבע דוד בן גוריון "בלי חירות ובלי מק"י"). העיתונות המפלגתית של מק"י שימשה במידה רבה כקבוצת תמיכה עבור הקוראים והקוראות נאמני המפלגה
להרצאה המלאה  

ד"ר חגית כהן, חברת סגל במחלקה להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה. כהן חוקרת של תרבות הקריאה והספר של יהודי מזרח אירופה בארצות מושבם וארצות הגירתם בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. במסגרת זו היא חוקרת היבטים מגדריים של  אוריינות וצריכת מידע  המתחוללים בתהליכים של הגירה ומעברי תרבות. בשנים האחרונות חוקרת חגית כהן את פעילותן של נשים יהודיות בתנועות קומוניסטיות בצפון אמריקה על פני המאה העשרים.  
חדש על המדף

חדש על המדף

אימהות לסבית בישראל: סיפורים של הורות תחת חובת הוכחה 
אלונה פלג
רסלינג, 2020

ספר זה מאפשר הצצה לחיי דור ראשון של נשים במשפחות חד מיניות מתוכננות בישראל. הוא נכתב כעיבוד לעבודת הדוקטורט שלי, מתוך רצון להנכיח ולהשמיע את קולותיהן של מי שנוטות להיות בלתי נראות או חסרות קול בחברה הישראלית. לצד נקודות החוזק של  הזוגיות והמשפחתיות הלסבית, הספר משרטט את הלחצים והאתגרים הייחודיים הניצבים בפני האימהות וילדיהן, בתוך התא המשפחתי, ומחוצה לו: מול משפחות המוצא, הסביבה הרפואית, החינוכית והחברתית. 

כאישה המגדלת את ילדיה עם בת זוג במסגרת תא משפחתי חד מיני מתוכנן, ביקשתי לחקור את חוויות חייהן של נשים נוספות המגדלות ילדיהן במשפחות חד מיניות מתוכננות. יצאתי למסע  מתוך תחושה של אי נחת. הרגשתי שאף אחד מסוגי השיח הקיימים על הורות חד מינית לא נותן ביטוי לחוויות האותנטיות שלי ושל משפחתי. השיח הפתולוגי, שמתייחס אל אנשים להט"בים כאל חולים או סוטים, אינו מכיר במשפחה הלהט"בית כתא משפחתי, מוקיע ומדיר אותנו, אולם גם השיח הליברלי, אשר מדגיש את נקודות הדימיון בינינו ובין משפחות הטרוסקסואליות ("משפחות כמו כולם"), מוחק את השונות והייחודיות שלנו ומבטל את הקשיים הייחודיים שלנו. 




ההקשבה לסיפורי החיים של אימהות לסביות, כפי שהם משתקפים בספר זה, העלתה כי הן מתמודדות עם גילויים של שיפוטיות בכל ההקשרים החברתיים וחיות בתחושה של לחץ מתמיד להוכיח לעצמן ולחברה ההטרוסקסואלית שהן אימהות ראויות. קראתי ללחץ הזה "נטל ההוכחה". ממצאים אלה מדגישים את הצורך ביצירת סוג שלישי של שיח : שיח של הכלה, שיח אשר מתייחס למשפחות חד מיניות כאל משפחות נורמליות וראויות, אך גם מכיר בכך שהן מתמודדות עם שונות ועם סטיגמה חברתית, ובהתאם לכך, זקוקות להכרה, לקבלה ולמענה מותאם. מעצבי מדיניות, אנשי חינוך וטיפול יכולים להסתייע בספר זה כדי ללמוד לעומק על המורכבות של חוויותיהם של הורים וילדים במשפחות חד מיניות בישראל, לייצר שינויים לטובה בתנאים החברתיים שלהם, להציע להם תכניות חינוכיות – טיפוליות מותאמות, ובכך, לשפר את איכות חייהם ורווחתם הנפשית. 

ד"ר אלונה פלג, חוקרת בתחומי מגדר, סטיגמה וחינוך; יועצת חינוכית וארגונית; מרצה במכללת לוינסקי לחינוך ובמסלול האקדמי – המכללה למנהל.

לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד

  • קול קוראת להשתתפות במחקר:


    שמי ד"ר נעה בר חושן, חברת קיבוץ, מחנכת ומרצה במכללת אורנים. 

    במסגרת קבוצת המחקר להט"ב בקיבוץ ובהתיישבות השיתופית  ב'יד טבנקין', אני חוקרת את חוויית ההתבגרות של הומואים ולסביות בקיבוצים.

    אני מחפשת מרואיינים/ות בני 45-35 אשר נולדו וחיו בקיבוץ עד סיום לימודיהם בתיכון, שיהיו מוכנים לחלוק עימי את סיפורם, בראיון אישי  (שאורכו כשעה). מובטחת אנונימיות לפונים/ות . 

    אני מאמינה כי ממצאי מחקר זה יעמיקו את ההבנה של חווית ההתבגרות של הומואים ולסביות בקהילות קיבוציות, דבר שיסייע לקבלה והבנה טובה יותר של הצרכים של קהילה זו.

    אשמח אם תפנו אליי בטלפון 050-7234528

     

    בברכה ובתודה,
    ד
    "ר נעה בר חושן






  • נעמת שמחה להכריז על הענקת מלגות מחקר לסטודנטיות לתואר שלישי

    4 מלגות בסך 10,000 ש"ח יוענקו לדוקטורנטיות באוניברסיטאות בישראל מכל הפקולטות שעבודתן עוסקת בתחומים אלה: קידום שיוויון ביון המינים, קידום מעמד האישה, לימודי מגדר בכל הדיסציפלינות.
    הקרן ע"ש בבה אידלסון תעניק 4 מלגות נוספות בסך 10,000 ש"ח לדוקטורנטיות באוניברסיטאות בישראל בתחומים: מדעי המוח, נוירוביולוגיה וקוגניציה.
    אל הבקשה יש לצרף ב 4 עותקים קו"ח, 3 המלצות ממוסד אקדמי מוכר, מכתב המפרט את ייחוד המחקר ותקציר של עד 1000 מילים בעברית ובאנגלית. 
    על הבקשות להגיע למשרדנו עד לתאריך 3.5.2020, לידי שירלי שביט, מנהלת המחלקה הבינלאומית בקרן המלגות: נעמת, ארלוזורוב 93, ת"א 6209801, טלפון: 03-6921970
    image
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד.
בקולך

בקולך

תגובה על הכנס הארצי החמישי של תכניות המגדר בישראל, 2020

שלום לכן חברות יקרות עורכות וכותבות,
אני מאוד מצטערת שלא הצלחתי להשתתף בכנס, מאחר ולא הייתי בארץ בזמן קיום הכנס. אבל קראתי חלק גדול של התכנית המעניינת ונהנתי לראות שמות חדשים וישנים וסוגיות ישנות וחדשות.
יש לי הערה אחת שנוגעת לדבריה של ענבל וילמובסקי ואני מצטטת "נשים אקטיביסטיות ותיקות כמו אראלה שדמי ואסתר עילם ממקימות התנועה הפמיניסטית בישראל". 
אחד הנושאים החשובים במאבק הפמיניסטי זה להעלות מנבכי ההיסטוריה את מפעלן ופועלן של נשים. המטלה החשובה הזו נפלה בעיקר על הנשים הפמיניסטיות בחלקן החוקרות באקדמיה ובחלקן פעילות חברתיות. ככל שאנחנו לומדות יותר ממאבקן של הנשים בהסטוריה כך יש לנו יותר על מה להסתמך ולפעול.
דווקא בכנס כזה שחוגג את האישה, אליו באות נשים מכל מוסדות האקדמיה ומארגונים פמיניסטיים חברתיים - חשוב, לדעתי כמובן, לא למחוק מההיסטוריה העכשווית את מקימות התנועה הפמיניסטית בישראל. התנועה למעשה התחילה באוניברסיטת חיפה, היו אלו נשים כמו פרופ' מרילין ספר, ח"כ לשעבר מרשה פרידמן, מלכה מעון ז"ל, נעמי נמרוד, ג'ודי היל ז"ל ואחרות שיצרו את הקבוצה הראשונה להעלאת תודעה באוניברסיטה, כמדומני זה היה ב-1971. לצערי, מדי פעם במשך השנים נשים ידועניות ואחרות לקחו לעצמן קרדיט על היותן ממקימות התנועה הפמיניסטית וחבל שכך. ממארגנות כנס אקדמי-חברתי פמיניסטי אני מצפה ליתר דיוק. זה שהחברות המייסדות, מסיבות שלהן אינן יכולות להשתתף בכנס, לא אומר שבכנס פמיניסטי מנסים לשנות או להשכיח את ההיסטוריה של התנועה הפמיניסטית בישראל ואת מקימותיה.

בברכה
נורית גילת

ד"ר נורית גילת היא מראשונות וממקימות התנועה הפמיניסטית בישראל (1972). עורכת עלון התנועה, ומרצה מזה 35 שנים. תחומי מחקר: נשים בחברה הישראלית; שוויון; פמיניזם; מגדר. מתמחה בנשים-צבא-מלחמה — יחס החברה הישראלית לשרות נשים בצה"ל 1967-1948.



המכללה האקדמית צפת מודיעה על דחיית הכנס, בשל האיסור לקיום התכנסויות בימים אלו.


להלן תקצירים - לימים שהכנסים ישובו ויתקיימו:

גב' מיכל זאבי, המאבק הפמיניסטי בפורנוגרפיה בישראל

ההרצאה המוצעת מבוססת על מחקר משותף שערכנו פרופ' אסתר הרצוג ואני לאורך כל שנות המאבק הפמיניסטי נגד פורנוגרפיה, הייתה התקשורת עקבית במתן פלטפורמה תומכת לגישה הגברית ההגמונית ביחס לפורנוגרפיה. תופעה זו היא שתעמוד במרכז ההרצאה אשר תתמקד בשני אירועים בולטים שהתרחשו בשתי נקודות זמן שונות ושנחקרו על ידינו – המאבק הפמיניסטי נגד כניסת ערוצי הפורנוגרפיה לישראל בראשית שנות האלפיים, ומותו של יו הפנר בספטמבר 2017 . ניתוח הקשר בין שני האירועים ישפוך אור על מעורבותה של התקשורת בנרמול הפורנוגרפיה, ובקידום הגישה לפיה לגברים יש את הזכות לצרוך מין מנשים ללא הגבלה. בהתייחס למעורבותה של התקשורת ותמיכתה בכניסתו ובהתבססותו של ערוץ פלייבוי בתחילת שנות האלפיים, נטען, כי האדרתם של יו הפנר ופלייבוי משמשת את התקשורת במישרין ככלי לקידום רייטינג, ובעקיפין לקידום אינטרסים קפיטליסטיים וחיזוק מעמדם הדומיננטי של גברים בחברה. בניתוח הפרסומים סביב מותו של יו הפנר נעמוד על ההבדל הבולט בין הסיקור של תקשורת המיינסטרים לבין השיח הפמיניסטי שהתקיים ברשתות החברתיות. כך, ברוב הדיווחים והמאמרים התעלמה תקשורת המיינסטרים מהעדויות הקשות של "שפנפנות פלייבוי" על הנעשה באימפריה שהקים הפנר, והוא עצמו הוצג כמשחרר המיניות והתשוקה, וכאביר זכויות אדם. דימוי זה עמד בניגוד מוחלט לשיח הפמיניסטי בישראל שגינה אותו על החפצתן של נשים, על נרמול הפורנוגרפיה ועל הנזק שגרם למעמדן של נשים. לטענתנו, התנהלות זו של התקשורת הופכת אותה לשחקנית פעילה בתגובת הנגד (backlash) למאבקים ולהישגים פמיניסטיים בישראל, בדומה לנעשה במקומות אחרים בעולם.

מיכל זאבי, דוקטורנטית באוניברסיטת תל-אביב. עבודת התזה שלה ל-MA עסקה באקטיביזם פרו-פמיניסטי של גברים בישראל, ועבודת הדוקטורט שלה תעסוק באקטיביזם פמיניסטי ברשת, ותרומתו לקידום שוויון מגדרי בישראל. כפעילה חברתית ופמיניסטית, היא עומדת בראש ארגון בוגרות לימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב, חברה בוועדה האקדמית של המועצה לקידום נשים למדע וטכנולוגיה של משרד המדע, ומעורבת במספר פרויקטים, אקדמיים ולא אקדמיים, שעוסקים בתיעוד האקטיביזם הפמיניסטי בישראל.

§


Judith Reisman, PhDSexually Explicit Images as Erototoxins: Four routes of the child sex traffic pandemic. 
 
The findings reported represent fifty years of studies confirming pornographers have been building on fake, pedophilic sexual science to capture of the brains, minds, memories of millions of people of every culture, age, gender, race, class, political, religion or anti-religion. Studies of quantitative and qualitative data find pedophilic sexology spawned an unprecedented pornographic traffic in reproductive human organs as tools for orgiastic penetration, moment-to-moment rental or purchase. In one neuroimaging study, bikini-clad women’s images, lit up the “premotor cortex, posterior middle temporal gyrus,” designed for “tool-use or manipulable objects….from people to interact with, to objects to act upon.”Research confirms that for nearly six decades the brain architecture of millions have been neuronally restructured by a false sexology narrative expressed via Playboyand its subsequent media satellites. A key finding is that pornography, “sexually explicit media,” is more accurately defined as “Erototoxins,” the toxic form of Eroswhich subconsciously converts complex persons into “products” one ‘screws into’ via one or more of several orifices. Research confirms the sexual revolution’s Sex Industrial Complex globally reaps major profits as sexology feeds Big Pornography to increases: 
a) male impotence, ‘saved’ by b) Big Pharma nostrums and c) prostituted women and children, both boys and girls. Four scientific disciplines: Ethology, Neuropsychology, Psychopharmacology and Proxemics are identified as defining measurable reality forhealthy survivor-based versus self-destructive sexual behavior.  

ג'ודית רייזמן, מנהלת המוסד להגנת הילד ומוסד רייזמן. הייתה פרופסור חוקרת באוניברסיטת ליברטי למשפטים, ובהווה היא פרופסור למדעי ההתנהגות. הפרסומים שלה בסוגיות: פורנוגרפיה, מגדר, נישואים, זנות, סחר בבני אדם, חופש הביטוי, פגיעה ומשמורת של ילדים וחינוך מיני, מצוטטים בעולם ועל ידי בית המשפט העליון האמריקאי. בעזרת מענק של ממשלת ארה"ב פרופ' רייזמן חשפה את ההונאה של מדע המין ושל הפורנוגרפיה כמגפה מידבקת המעצבת את התרבות הגלובלית.


§

פרופ' אסתר הרצוג: אני מבקשת להודות לחברותי במכללת צפת, פרופ' יפה מושקוביץ', ד"ר אתי בהם וד"ר טל מלר על השותפות המפרה במהלך שנת תכנון וארגון הכנס. אני מודה, בשם כולנו, להנהלת מכללת צפת שהעמידה לרשותנו במשאבים שונים וסיפקה תמיכה מערכתית בכל שלבי הארגון ובשעות של קושי. וכמובן תודות לכל המרצות והמרצים, מציגות התערוכות ויושבי ראש המושבים במכללה ומחוץ לה, שהבטיחו את השתתפותם בכנס.
רק בריאות 


צוות האגודה
FacebookWebsite
כתבו לנו: