הפעם קצר ולעניין- כמה טיפים שיעזרו לכם ולילדכם עם חפץ המעבר:
- קודם כל, אם אין לו חפץ מעבר- לא חרב העולם! רכישת חפץ מעבר לא נדרשת ואם ילדכם לא מראה סימנים שהוא זקוק לזה, חסכתם לעצמכם גמילה אחת (:
- אם הייתם רוצים שירכוש חפץ מעבר, אפשר לנסות לעניין אותו בחודשי חייו הראשונים בחפץ כלשהו, אבל עצה שלי? עדיף לא להרגיל אותו לשמיכי מיוחדת שקיבל מהדודה ועלתה 500 ש"ח, למה? כי בעוד שנתיים, שהיא תהיה בלויה וחבוטה במקרה הטוב זה יאלץ אתכם להיפרד מסכום נאה, במקרה הפחות טוב- לא תמצאו תחליף הולם לשמיכי האהובה והפרידה תהיה קשה מנשוא. לכן, חיתול טטרה או כל חפץ שאפשר להחליף בקלות יעשה עבודה טובה יותר.
- יש חפץ מעבר! אבל... אתם מתעסקים איתו. רצוי מתחילת חייו של התינוק לתת לו להיות אחראי על החפץ. למה? הוא רוצה אותו, הוא ייקח אותו.. ברגע שמתחיל לשלוח ידיו ולאחוז בחפצם, פשוט הניחו לו. הוא רגיל ללכת לישון עם חיתול טטרה בידו או עם בובה בחיקו? דאגו שהחפץ יחכה לו במיטה ואל תתעסקו איתו.
-
ומה אם הוא הופך את זה למשחק? היו ברורים! קודם כל בדקו אם הוא באמת זקוק לחפץ או שרק ניסיתם לדחוף לו משהו (אם הוא זורק את החפץ מהמיטה אז או שהוא לא באמת זקוק לו או שהוא יודע שזה יפעיל אתכם ועל זה נעבוד).
ונגיד שהבנתם שהוא זקוק לו, אבל פשוט מעניין אותו לראות אתכם נכנסים ומשחקים במשחק הזה, הוא זורק ואתם מרימים, הוא צוחק ואתם כועסים. תכל'ס, מעניין לראות איך אפשר למשוך לאמא ואבא בחוטים, לא ככה?
אז אם הוא זרק את החפץ והוא לא בוכה- פשוט אל תתייחסו לזה, אם הוא זקוק לו באמת, הוא יבכה או יקרא לכם. כשאתם נכנסים, אל תתייחסו לחפץ הזרוק, גשו לילד, הרגיעו, הראו לו שאתם שם בשבילו ואז הרימו את החפץ ושימו במיטה. אתם יכולים להוסיף אמירה שבפעם הבאה לא תרימו את החפץ יותר, אבל עמדו בזה, אחרת עדיף לא להגיד כלום... אפשר גם להראות חוסר עקביות- פעם להגיע וישר להניח במיטה, פעם אחרת להגיע ורק להרגיע ולאחר מכן להניח את החפץ במיטה, פעם אחרת לא להרים את החפץ כלל. כשהילד יבין שמשהו השתנה ואתם לא ממשיכים במשחק הזה, זה כבר יהיה פחות צפוי ומרגש והוא פשוט יפסיק עם זה. ואם זה לא נפסק? כנראה שעדיין יש לו רווח, עניין כלשהו שעדיין גורם לו להמשיך ולבחון אתכם. נסו לחשוב
ולשנות את התגובה שלכם.
-
זכרו- חפץ המעבר משמש לילד בטחון כשאתם לא נמצאים, במעברים או במקומות לא מוכרים. אם אפשרתם לילד להתרגל לחפץ מעבר, היו מוכנים לזה שלא תמיד יהיה לכם נעים לראות אותו מסתובב עימו, אבל הפרדה בין הילד לחפץ המעבר שלו היא גמילה לכל דבר. כבדו את הילד, הוא הרי לא ילך עם החיתול לכיתה א', נכון? אפשר למנן, אשר להסכים ביחד איתו על שעות מסוימות ולעזור לו להוריד את השימוש בהדרגה, אבל אל תעשו את זה קשה מדי ואל תקחו ממנו את הבטחון החיצוני הזה, שלפעמים מעניק לו כל כך הרבה כוח פנימי.