מצרפת לכם שני זימונים שפגשתי שבעיני הם עוצמתית מאוד לחיזוק החטופים והחזרתם,
כי הם מתמקדים בפנימי בלבד, במהות ובהרגשה הפנימית ולא מגבילים את הדרך שבה השחרור יתרחש לדרך אחת,
זו הדרך לברוא מציאות !
את הטקסט הראשון כתבה רחלי עזרא הנפלאה
"מתמסרת לתמונה בה אני רואה את תעצומות הנשמה שיש בכל אחת ואחד מהחטופים והחטופות גם כילדים וילדות
רואה ומזמנת שלכל אחד ואחת מהם יש כוחות אדירים עוצמתיים לשרוד
ולקיים מתוך חוסן הנשמה הניצחית שבהם מציאות בה הם רואים עצמם כחופשיים
יש בהם סמכות פנימית, יש בתוכם ריבונות עצמאית
הם עטופים באהבתינו ובאהבת כל האהובים שלהם אם אב אח אחות ילדיהם וחבריהם
ומתמלאים באמונה שדרך האהבה הזאת הם מקבלים שם רגע רגע כוחות על ומוטיבציה האדירה לחיות"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
את הטקסט השני כתבה רינת גל הנפלאה :
"אני רואה את החטופים בעיניי רוחי, ומחברת אותם למשאבים שלהם, לאהבה,
שידעו שמדינה שלמה אוהבת אותם ורוצה שיחזרו הביתה, מחברת לכוח החיים, שהוא עצום,
מחברת למקום, כל אחד למקום שלו, למקום שהוא הבית שלו, מקום שאהב, לטבע שתומך בו,
מחברת לעצים, ולשמש, ולשמיים עם ציפורים, מחברת לריח של גשם ופרחים, וקינמון ועוגיות, ומרק חם,
מחברת לשלווה פנימית וידיעה שהם חוזרים הביתה, שזה קורה,
מחברת לתקווה ולאמונה שהם מושגחים ואלוהים לצידם עם מלאכים רבים,
מחברת ליכולת להתעלם מכל מה שלא תומך בהם כרגע ורק להתמקד באמונה שהם בדרך הביתה,
להתמקד בנשימה, במה שיש ותומך,
באדמה שמחזיקה, בחיים, בית שמחכה להם, בידיים אוהבות מושטות לחיבוק של המשפחות שמחכות להם
ורוצות אותם ועושות הכל עם כוחות נוספים שבאים לעזרה,
מחברת לידיעה שהכל זמני, הסבל זמני, גם זה יעבור, והמקלחת תגיע והמיטה החמה כבר קיימים,
והכל מסתדר להם לטובתם, ויש משמעות,
הם משמעותיים מאוד ומה שקרה להם משמעותי,
לא מוותרים עליהם, קשה מאוד לשבור את הרוח.
אני רואה אותם חוזרים הביתה, ואני כבר מתרגשת בשבילם ואיתם❤️
ועם המשפחות שלהם,
זה הולך להיות יום חג לכולנו,
אושר גדול, הקלה גדולה,
שמחה שלא נראתה עדיין כאן,
וגם עצב על מה שקרה,
אבל אני רואה שהם חוזרים."