אני רוצה לספר לך שאחרי אחת הלידות שלי כמעט והתגרשתי.
הרגשתי שהחיים שלי במבוי סתום! סוג של עבד בעולם הזה...
רק נותנת, עובדת, מעניקה, משרתת, מוותרת על עצמי
ואף אחד לא רואה ומעריך אותי.
בעלי כל היום עובד ולא מתייחס אלי כמו שהייתי רוצה,
הבנות שלי רק שואבות ממני,
העבודה שלי כעו”ד לא ממלאת אותי-
ולמרות שאני מרויחה, אף פעם אין לי מספיק כסף
אני לא נהנית ולא כיף לי או במילים אחרות-
הרגשתי שהלכתי לאיבוד.
מה שלא עשיתי וניסיתי, לא גרם לי אושר ולא סיפק אותי.
לא הצלחתי לראות את הטוב,
הרגשתי כפויית טובה כלפי מה שיש לי
והשיא היה כשגם הגוף התחיל לבגוד בי
והתחילו לי מספר בעיות בריאות שלא היו אופייניות לגיל שלי.
שם הבנתי שזהו,
אני צריכה לעשות שינוי!
כי ככה אי אפשר!
הרי לא באנו לעולם, למדנו, התחתנו ועשינו ילדים כדי לסבול... אלא אמור להיות ההפך!!
אנחנו אמורות להיות מאושרות!!!
אז אחרי שהבנתי שיש משהו שאני כנראה לא יודעת,
עברתי תהליך התפתחות אישית
(שעדיין ממשיך כי מאז אני רק לומדת ולומדת),
התפקחתי והבנתי מה באמת חוסם אותי!!!
הבנתי שכל מה שחשבתי שנכון הוא טעות ביסודה
וכי אשה בכלל לא אמורה להתאמץ ולהתעייף,
אלא בסך הכל להיות מחוברת לאנרגיות הנשיות שלה!!
מאותו הרגע חיי השתנו מקצה לקצה-
והשוס, שזה לא היה קשה! לא קשה ולא מסובך!!
פתאום חזרו לי האנרגיות.. חזרתי להיות שמחה וקלילה!!!
האהבה של בעלי התעוררה שוב..
הוא כל היום מחזר, רודף אחרי ואפילו שהוא גדל בבית מזרחי טיפוסי, הוא חלק בלתי נפרד ממה שקורה בבית!
אני חיה בתחושה שהוא יוריד בשבילי את הירח
מה שפעם אין סיכוי בעולם שהייתי אומרת..
כי התקשורת ביננו היתה בעצבים וציניות..
היינו כמו שותפים שממורמרים אחד על השני ולא כמו זוג.
ממש הרגשתי שיש לי עוד ילד בבית.
למזלי אחרי שגיליתי את הכלים האלו,
הבית הפך למקום שכיף להיות בו, עם אווירה נעימה
בלי לחץ, בלי מתח, בלי כעסים וריחוק בלתי נגמר.
זכיתי בעצמי מחדש כי סוף סוף התמלאתי בבטחון עצמי לדבר בפתיחות- גם עם משפחה מורחבת ועם חברות,
לשים גבולות למי שפוגע בי,
להפסיק לחיות עם אשמה תמידית של "לא נעים"
דבר שגרם אפילו לחברויות שלי להשתנות!!
אם פעם הייתי מסתפקת בקשרים בינוניים,
רק כדי שיהיה לי עם מי לצאת- ותמיד מתמרמרת בלב שהקשרים שלי לא שוויוניים כי רק אני קשובה,
אבל אף אחת לא באמת מקשיבה לי,
היום יש לי חברות נפש אמיתיות
ששיחה אחת איתן שווה לשלוש שעות אצל פסיכולוג.
וכן, בזכות השינוי שעשיתי,
אני מרגישה פשוט מאושרת
כי סוף סוף אני משמעותית, מוערכת וחיה כמו שבאמת אני רוצה!
אבל זה, זה לא קורה עד שאנחנו לא מבינות
שהדרך שלנו חייבת להשתנות-
וזה, הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך!!
וכן, אני לא יכולה להשאיר את כל הטוב הזה רק לעצמי-
כי כולנו ראויות להיות מאושרות!!!