אני פוגשת אמהות עייפות ומותשות מאז אותה שבת,

אני פוגשת אמהות שכבר הרבה זמן לא הצליחו לנשום, 

לנוח ולהרפות מאז תחילת המלחמה,

אני פוגשת אמהות שנמאס להן להיות בהחזקה כל הזמן בשביל הילדים,

אני פוגשת אמהות שהלב שלהן כואב וסדוק ועצוב מאד מאד.

גם אנחנו מוצאות את עצנו ברכבת הרים,

מחזיקות כמה מציאויות ביחד

ומנסות להיות אמהות עבור עצמנו,

אמהות עבור הילדים שלנו,

אמהות אנושיות.

המלאכה שאנחנו האמהות עסוקות בה הכי הרבה כעת 

היא לשקם את הלב העדין והטוב שלנו,

להפיח חיים,

לטעת תקווה,

להוליד משהו חדש,

במקום בו נגמרות המילים.

"התפקיד שלי היה להיות מוחזקת, אבל לעצמי לא הרשיתי להתפרק, 

היום הרגשתי מוחזקת בצורה אחרת, אני לא צריכה להחזיק את עצמי יותר.

אין יותר עוטף מזה, זה בדיוק מה שהייתי צריכה,

יצאתי אישה עטופה, כמו שהיינו בהתחלה,

איפשרתן משהו מרפא ומרחיב את הלב"

(מור )

"הרגשתי שהצלחתי לנוח ממש, הייתי ממש רפויה, היה לי מאד נעים.

יצאתי עם נוכחות פשוטה וקרובה"

(אורלי)

"היה פה ממש קסום, אנרגייה מיוחדת, הרגשתי את המקומות נפתחים ומשתררים, היה כל כך נעים, מקסים ממש".

(יעל)

"ההרמוניה ביניכן הייתה נהדרת, היא מילאה אותי. הסשן הזה חיבר אותי ליצירתיות ופעלתנות"

(חגית)

"זה היה יום קסום מאד, בעיקר הסאונד הילינג"

(שלומית)

 "לחיים יש משמעות, השתחררה המועקה"

(זוהר)

"היה מושלם ומדויק, דברים התחברו לי מאד, בכל שלב ושלב"

(אורית)

"בחירה מחדש בחיים, מחושך לאור, בוחרת בחיים מחדש"

(אלינה)

מתרגשות מאד ושמחות להזמין אותך לריטריט לריפוי הלב שלנו