כשרק התחלתי לתרגל יוגה, רציתי לדעת ה - כ - ל!
כל מה שאפשר לדעת על התנוחות, למה הן טובות, איך לבצע אותן באופן מדוייק,כיצד אני אמורה להרגיש כשאני מתרגלת אותן, למה זו טובה יותר מזו, איזה רצף ליצור כשאני מתרגלת לבד.
לא הבנתי אז, מה שאני יודעת היום: שלפעמים צריך להשען אחורה, להניח את עצמי בידי ההנחיה וההובלה של המורה שרואה אותי, ולאפשר לתהליך פשוט לקרות מעצם ההשתתפות שלי בדבר.
סדנת יוגה היא מקום לעשות בדיוק את זה: להשען אחורה ולאפשר לתהליך לקרות.
והוא קורה.
כשיש יותר זמן לנשום, למדוט ולתרגל, וגם ללון יחד, לקום יחד ולהמשיך לתרגל, משהו קורה בגוף ובנפש.
התרגול מעמיק ומורגשת קפיצת מדרגה שנשארת זמן רב אחר כך.
אפשר לשאול שאלות, לקבל תשובות, להבין דברים יותר לעומק וגם יש מספיק זמן ליישם את התובנות.
אבל לא רק בגלל אופי התרגול, סדנה כזו חשובה לכולם.
זו הזדמנות להתנתק מהיומיום ליומיים, לפגוש את הגוף בנחת, להתבונן על מה שיש, לשייף, ללטף מבפנים, להפנות תשומת לב חומלת ולטפל במה שצריך ואז לצאת חזרה לעולם קצת אחרת.
והמקום מאפשר את זה,
כי מצפה רמון זה מקום מיוחד, ולמדוט אל מול המכתש לבד אבל יחד עם עוד אנשים זו חוויה מיוחדת ומרחיבת לב.
נותרו עוד כמה מקומות פנויים.
ההצעה שלי מדברת אליך?
אני קוראת לך להצטרף.
(*שומרות ושומרי שבת - אשמח להסביר את כל הפרטים לגבי התאמה לצרכים)