בואי ואראה לך מקום
שבו עוד אפשר לנשום.
נתן זך
בעולם המודרני אנחנו חווים הרבה עומס:
בימי שגרה הילדים שלנו קמים בבוקר, רצים ללימודים ולחוגים ואין מספיק זמן לנשימה, לעצור ולספוג את החוויות. אנחנו איתם ובלעדיהם, מתרוצצים בין המחוייבויות השונות.
עולם של מפגשים שלא מצליחים להעמיק מספיק ונשארים על פני השטח.
לאורך זמן עומס החיים והארועים עלול לייצר חרדות, חוסר ביטחון ולהחליש את כוחות הרצון אצל הילדים.
גם אנחנו, "הילדים הגדולים", עלולים לחוות ניתוק מעצמנו, מהרצונות שלנו, לאבד קשר עם האדמה.
אבל חווית החיים יכולה להיות גם לגמרי אחרת. חוויה נינוחה, מלאה נוכחות ועומק, תחושה של יכולת, של חיבור אל עצמנו ואל אחרים.
נעים מאוד.
שמי אילת אשכול, אשת חינוך כבר 30 שנה, מטפלת באמנות בגישה אנתרופוסופית ומפסלת באדמה, הגשמתי חלום ובניתי במו ידיי לפני שנה את סטודיו עבודת אדמה שאפשר ליצור בו הכל - ליצור באדמה ובחומרים טבעיים, לעסוק במלאכות שונות כמו ליבוד, מקרמה ועוד, להדליק אש או לעבוד בערוגות הגינה. מרחב משחק והתנסות לילדים ולמבוגרים.
המרחב הוא מרחב עוטף, מבוגרים וילדים מרגישים בבית.
בתוך השקט אני אוהבת לפגוש את הילדים ואת "הילדים הגדולים", לתת תחושה של ביטחון, לאפשר התנסות, משחק, להסיר שריונות, להתחזק ולחוש מסוגלות, להתקרקע ולהתחבר לאדמה.