ראש הכפר piplantri, אשר ברג'סטאן בהודו, החליט לייצר מסורת לזכר ביתו שנפטרה בגיל 17 -
על כל תינוקת הנולדת בכפר - נוטעים על שמה 111 עצים.
מאז 2007, כשהחלה המסורת - ננטעו מעל 350 אלף עצים, ששינו לחלוטין את האקלים המקומי.
מסורת זו הפכה את הכפר למוקד תיירות עולמי, העלתה את מפלס מי התהום, יצרה ביטחון תזונתי ושקמה את כל המערכת האקולוגית ההרוסה שהקיפה את הכפר🌹
מסורת הנטיעות, נוצרה כחלק ממאבק בתופעה תרבותית בהודו שבה אנשים מנסים להימנע בכל דרך מלהביא בנות לעולם.
בכפר הזה החליטו לחגוג את הנשיות
ואת הטבע יחדיו - Eco feminism
הנטיעות משלבות עצי פרי מקומיים ממגוון סוגים, שיחי תבלין ומרפא בכל השטח.
הם שתלו כמויות מאוד גדולות של אלוורה (מעל מיליון וחצי שיחים) כהגנה מפני מזיקים, שהפכה ברבות השנים למקור הכנסה מאוד משמעותי של הכפר- המייצר מזון, תרופות ומוצרים קוסמטיים מהיבולים.
תושבי הכפר אוספים כספים בכל לידה מכל הקהילה ומייצרים לתינוקת קופת חיסכון שתבטיח לה התחלה יותר בטוחה בעולם.
בנוסף, מחתימים את ההורים על הסכם: לא לחתן את הבת שלהם לפני גיל 18, ולאפשר לה לסיים את הלימודים שהיא תבחר לעצמה.
כמו כן - תושבי הכפר נוטעים 11 עצים כשאדם מהכפר נפטר.
"ביטחון אישי, ביטחון קהילתי, ביטחון אקולוגי"
אדם-אדמה-קהילה
אנחנו זכינו בכבוד מאוד גדול - לארח את ראש הכפר לשעבר Dr. Shyam Sunder Paliwal - בסלון עיר־יער!
יש המכנים אותו אבי האקו פמיניזם. כיום, הוא העביר את שרביט ניהול הכפר לאשתו והוא עוסק בקידום יוזמות סביבתיות רבות ברחבי הודו.
אנחנו נארח את הדוקטור יחד עם בנו רהול שיתרגם מהינדי לאנגלית.
השיחה תתקיים באנגלית ונענה ביחד על השאלות הבאות:
איך נולד הרעיון לפרוייקט?
מה היה מעמד האישה לפני כן, ואיך הפרויקט תרם למעמד האישה בכפר?
מה הייתה ההשפעה של נטיעת העצים על הכלכלה המקומית? ועל האקלים המקומי?
כיצד נטיעת עצים עוזרת לכלכלה?
האם יש עוד מקומות שלמדו מכם ועושים כמותכם?
איך בנוי הארגון סביב הפרויקט? מי מנהל אותו וכיצד זה עובד?
מה המודל הכלכלי שמאחוריו? מאיפה המשאבים?
אם כל העולם היה שומע על הפרויקט הזה - מה הייתם מבקשים?