מאז קצת גדלתי ;)
ונולדה בר, בתי הבכורה
ככל שהיא גדלה
גיליתי להפתעתי
שחלומות בנפרד - מציאות בנפרד
לאט לאט, הבועה התפוצצה לי בפנים!
בנקודת הזמן הזאת הבנתי
שהאימהות מפגישה אותי קודם כל, עם עצמי.
טריגרים, זכרונות ילדות, אתגרים אישיים, רגשות...
הכל צף! שוב ושוב ושוב!
ורק כשהייתי מוכנה
הסכמתי ללמוד.
בר כבר הייתה בת שנתיים, בעוד רגע אהיה אימא לשניים
והשתנו חיי.
מאימא כעוסה ולחוצה
הפכתי להיות סבלנית ומכילה
זאת הייתה התקדמות משמעותית עבורי
אבל רק קצה הקרחון בהורות שלי.