על הקשר שבין גישה לטיפול רפואי והיפגעות בקרב בני נוער
מחקרים מצביעים על שונות בנתוני תמותה עקב היפגעות בלתי מכוונת בקרב בני נוער בין מדינות שונות ובין אוכלוסיות שונות בתוך מדינות. הבדלים אלה מיוחסים לעתים קרובות לגורמים קונטקסטואליים בפן החברתי ובפן הפיזי. מחקר חוצה מדינות (ביניהן ישראל) שהתפרסם לאחרונה מציע כי גורם נוסף המשפיע על נתונים אלה הוא הגישה של בני נוער לשירותי טיפול רפואי.
המחקר מצא קשר בין היפגעות חמורה ובין זמינות של רופאים ובתי חולים ל-100,000 נפש. קשר זה מציע שזמינות מוגבלת של טיפול רפואי עשויה להשפיע על הנכונות של נפגע לגשת לקבלת טיפול רפואי. לעניין משמעות גם לגבי מהימנות המספרים: ייתכן שבני נוער עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות לא ידווחו על היפגעות (תת-דיווח), וייתכן גם כי לא יראו עצמם כחווים פציעה כזאת כלל.
מבין המדינות שסיפקו את הנתונים הרלוונטיים, נמצא שישראל ממוקמת במקום הנמוך ביותר במספר בתי חולים ל-100,000 נפש (1.07 בתי חולים ל-100,000 נפש, פי חמש פחות מצרפת שבמקום הראשון, עם 5.3 בתי חולים ל-100,000). ברופאים ל-100,000 נפש מדורגת ישראל במקום ה-17. באינדקס הגישה והאיכות של טיפול רפואי (Healthcare Access and Quality Index), מדורגת ישראל במקום ה-19 מתוך 42. באינדקס כיסוי הטיפול הרפואי האוניברסלי (Universal Health Service Coverage Index), מדורגת ישראל במקום ה-11.
פרטי המאמר:
- Pagnotta, V. F., King, N., Donnelly, P. D., Thompson, W., Walsh, S. D., Molcho, M., ... & Pickett, W. (2023). Access to medical care and its association with physical injury in adolescents: a cross-national analysis. Injury prevention, 29(1), 42-49.
על הקשר שבין פיקוח הורי והתנהגות סיכונית בקרב בני נוער
מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת טקסס, המבוסס על דיווחים עצמיים, מצא כי פיקוח הורי על בני נוער (בין הגילאים 12-18) מצוי בקשר מורכב עם התנהגותם הסיכונית, שרמתה משתנה כפונקציה של גיל המתבגרים. בקרב מתבגרים המפוקחים באופן תדיר יותר על ידי הוריהם, שכיחות ההתנהגות הסיכונית הייתה נמוכה יותר בגילאי ההתבגרות הבינוניים (בערך בגילאי 15-14) וגבוהה יותר בגילאי ההתבגרות המאוחרים (גילאי 18-17). לעומת זאת, בקרב בני נוער שחווים פיקוח הורי מצומצם, התנהגות סיכונית הייתה רווחת יותר בגילאי ההתבגרות הבינוניים ומצומצמת יותר בגילאי ההתבגרות המאוחרים.
החוקרים מסבירים קשר מורכב זה באמצעות נימוקים התפתחותיים, ובפרט נטייתם של מתבגרים לרצות להיות אוטונומיים יותר ככל שהם מתבגרים. לאור זאת, הם מציעים כי לפי הספרות ההתפתחותית, מתבגרים צעירים יותר מוצאים את המעורבות ההורית יותר סבירה בגילאים הצעירים יותר, ופחות סבירה ככל שהם מתבגרים.
- Drozdova, A. D., Clough, I. M., & Thomas, A. G. (2022). Age as a Curvilinear Moderator for Parental Solicitation and Adolescent Risk Behavior. Journal of Child and Family Studies, 1-11.