הספר עוסק ביחס המשפטי החברתי והדתי לעבריינות ולעבריינים בחברה היהודית באירופה בימי הביניים. השאלות בהן עוסק המחקר קשורות לדרך בה התמודדו אנשי משפט והנהגה בקהילות היהודיות באירופה של ימי הביניים, שנהנו ממידות משתנות של אוטונומיה משפטית פנימית, עם תופעות של עבריינות. בספר נבחנו שאלות כגון כיצד הובנו המוטיבציות לעבריינות ואלו פשעים התבצעו ועל ידי מי ?מתי חשו מנהיגי הקהילות והרשויות המשפטיות האוטונומיות היהודיות שיש בכוחן להתמודד עם עבריין או עבריינים ומתי נאלצו לפנות לגורמי אכיפה ומשפט מחוץ לקהילה על מנת לטפל בבעיות של אי ציות ואי שמירה על החוק? כיצד השפיעה החקיקה והאכיפה בחברת הרוב הנוצרית הסובבת על החוק והמשפט היהודי הפנימי ועל הדרך בה התמודדו יהודים עם העבריינים בקרבם? אלו מנגנוני הגנה משפטיים, חברתיים ואחרים הופעלו ? כיצד התבצעה האכיפה ועל ידי מי ? הספר מסתמך ברובו על כתיבה חוקית ומשפטית, הן על ספרות הלכתית, הן על קבצי חקיקה ומשפט אירופאים והן על החומר המרתק הנמצא בשאלות ותשובות משפטיות (ספרות השו"ת) שנשתמרו מן המאה ה- 10 ואילך. במקרים אחדים, במיוחד בכל האמור בחומר המוקדם, מהווה ספרות השו"ת , שהשתמרה והועתקה כספרות תקדימים משפטית, חלון הצצה ייחודי ובלעדי על סוגיות של משפט, חברה חוק ואכיפה באזורים בהם היא נוצרה. ההשתמרות המועטה של חומרים דומים בחברה הסובבת במיוחד בתקופות המוקדמות הופכת את החומר היהודי הפנימי שהשתמר והועבר לבעל חשיבות מכרעת מבחינה היסטורית.

אני מזכיר כי את הפרס קיבלנו גיא בן פורת ואנוכי בשותף – בשנה שעברה (שבה זכיתי בפרס ) הייתי בשבתון ולכן הוזכרה הזכיה בפרס רק בחבר הנאמנים השנה.