גיל המעבר – ההרגשה היא שאין כמעט אזור בחיים שנשאר אותו דבר.
סערה שוטפת כמעט הכל.
ההורמונים משתנים – אבל זה לגמרי לא רק גלי חום או בעיות שינה.
השינוי ההורמונלי הזה גם מכוון את המבט שלנו, את הפוקוס - למקום אחר – אלינו.
אם בשנות הפוריות
ההורמונים "מכוונים אותנו" לטפל, לדאוג, להיות בשביל האחרים, בשביל המשפחה,
הרי שהשינוי בגיל המעבר מכוון אותנו לשים את עצמנו במוקד עכשיו.
כן, זה ממש הורמונלי, המיקוד הזה:- מה טוב לי ומה לא?
- מה מתאים לי ומה כבר לא?
- מה המקום שלי – כאמא? כבת זוג? בעבודה שלי?
- איך היחסים עם הגוף המשתנה?
- כמה יש מקום לקול שלי? לרצונות? לצרכים? לתשוקות?
כשאין מקום, כשאין התייחסות לצרכים ולרצונות המשתנים שלנו –
זה מצטבר ויוצא בפרצי כעס, בתחושות גופניות לא טובות, בדכאון, בחרדות.
במפגש הזה – אני לא אתן יעוץ על הורמונים [זו לא ההכשרה שלי] –
אבל כן נלמד על החשיבות של מתן מקום לכל החלקים שלנו,
על החשיבות המכרעת על היכולת להוריד את רמות הסטרס –
ונתרגל את זה.