נשים מנוגה וגברים ממאדים
או
איך לשמר את הזוגיות באמהות?
נדמה שרק לפני כמה רגעים הייתם זוג צעיר ומאוהב,
יצאתם בספונטניות לבתי קפה,
יצאתם לבילוי לילי עד אור הבוקר, תכננתם ביחד חופשה רומנטית באירופה, התכרבלתם ביחד מתחת לפוך מול סרט רומנטי (או אקשן) וביליתם שעות בשיחות עומק.
ועכשיו?
עכשיו השיחות שלכם הפכו להיות פרקטיות ותפעוליות:
"תיקח","תרים","תחתל", "תקנה".
פעם הייתם עושים מקלחות משותפות ועכשיו את מתחשבנת איתו על כמה זמן הוא מתקלח או נמצא בשירותים או ישן.
אולי את מרגישה שאת צריכה לחלק את תשומת הלב שלך בין התינוק לבן זוג ואת לא יודעת איך לעשות את זה כי המשאבים והאנרגיה שלך מוגבלים מאוד.
אולי קשה לך לראות שאחרי חודשיים הוא כבר חזר לתחביבים ולהרגלים שלו: לשחק כדורגל בשישי צהריים או ערב פוקר עם חברים, מכון כושר, ואת מרגישה תקועה באותה נקודת זמן ומרגישה שהחיים עצרו מלכת עבורך והכל מתרכז בטיפול בתינוק.
מכירה את זה שהוא מאחר ב5 דקות ואת מתעצבנת עליו כי זה מרגיש לך כמו 5 שעות והוא לא מבין למה את עושה מזה דרמה?
ואולי את בכלל כועסת עליו כי מרגיש לך שבניגוד אלייך הכל הולך לו בקלות? הוא מרדים את התינוק בקלות, מטפל בו בקלילות כשהוא איתו לבד ואצלך הכל כל כך קשה ומאתגר.