עוד רגע
סיור בנתיב הזיכרונות של בית הספר, מוזמנים להתרשם... פרוטוקולים, כתבות בעיתונות הארצית ובעיתוני "אהל-שם" (-:
פרוטוקול מס' 2 – שנת הלימודים תש"ה
ישיבת המועצה הפדגוגית שנתקיימה ביום ג', 24.10.1944 בשעה 5 אחה"צ.
נעדרו: החבר פרלמן (שוחרר מסיבה מספקת) החבר בן מנשה (חולה)
סדר היום:
בעיות המחלקה החמישית. (כיתה ט).
אינפורמציה על העניינים האדמיניסטרטיביים ע"י ה' ארצי.
החבר זליגר: כמחנך הכיתה החמישית אספתי חומר מיוחד שיוכל לשמש כבסיס בדיוננו על בעיות הכיתה. והרי השאלון שערכתי לתלמידי הכיתה:
שאלון לתלמידי החמישית
המצב המשפחתי
:
השם:
הגיל:
הכתובת:
מקצוע ההורים ושעות עבודתם:
העובדת האם מחוץ לביתה? במה?
מספר בני המשפחה:
מספר החדרים:
במה עוסקים אחיך ואחיותיך?
העוזר(ת) אתה (ת) בבית?
כמה שעות ביום?
העוסק אתה בעבודה אחרת מחוץ לבית?
בילוי הזמן:
לאיזה ארגון נוער או ארגון ספורטיבי שייך(ת) אתה(ת)?
מה מספר השעות בשבוע שאתה(את) עסוק(ה) בפעילות ארגון זה?
הקוראים בביתכם עיתון יומי באופן קבוע?
הקורא אתה באופן קבוע את העיתון?
המאזין אתה לחדשות?
לאילו תכניות הנך מאזין עפ"י רוב?
הלומד אתה מקצועות כגון: נגינה, שפות וכו' מחוץ למסגרת הלימודים?
באילו הצגות תיאטרון בקרת במשך השנה האחרונה?
המבקר אתה לעיתים קרובות בהצגות קולנוע?
אילו סרטים מצאו חן בעיניך בזמן האחרון?
כיצד הינך מבלה את היום אחר גמר הלימודים בבית הספר? (חלוקת השעות בערך)
כיצד את מבלה (בדרך כלל) בשבת?
הקורא אתה באופן קבוע ספרות יפה, או בכלל ספרים שאין להם קשר ישיר לחומר הלימודים?
אילו יצירות קראת בזמן האחרון ואשר מצאו חן בעיניך?
3.
ידיעות והשקפות
הישוב ועם ישראל:
כמה זרמים ישנם בהתיישבות העובדת ומה שמותיהם?
על איזו מפלגה נמנה חיים ויצמן?
מהו ההבדל בין הסוכנות היהודית לבין הועד הלאומי?
מהם מרכזי היהודים לפי מספרם היום?
מהי תכנית בילטמור? במה מאשים הימין את השמאל והשמאל את הימין?
מנה כמה משחקני התיאטרון הא"י?
מנה איזו יצירה ספרותית של סופר א"י אשר חי בזמננו
:
על העולם:
על איזו מפלגה נמנה מר צ'רצי'ל?
הרוצה אתה שרוזבלט יבחר מחדש? (נמק את תשובתך)
מי מבין המעצמות הגדולות תרמה לפי דעתך את התרומה הגדולה ביותר להשמדת ההיטלריזם?
מדוע דווקא מעצמה זו?
איזה משטר היה נראה לך כאידיאלי בשביל א"י, אילו הייתה הבחירה בידך לבחור בין המשטר האנגלי לסובייטי?
מנה חמישה מבין הסופרים של אומות העולם וציין יצירה של כל אחד מהם.
התוצאות:
עיסוקים בתנועות נוער ובארגונים שונים: כ-60%
מבלים חלק משעות הפנאי בקריאה: כ-90%
משתתפים בחוג לספרות: כ-90%
משתתפים בחוג המוזיקלי (עצמאי): כ-30%
קוראים עיתון בדרך כלל: כ-75%
קוראים עיתון בקביעות: כ-40%
מאזינים לתכניות הרדיו למיניהן: כולם
מאזינים לחלק משדורי "הסכת והשכל"*: כ-70%
*הערת העורכת: הסכת והשכל היו תכניות לנוער ששודרו מהאולפנים ברחוב המלכה מליסנד בירושלים. התכניות, אותן הדריכו בכירי העובדים, שודרו בתקופת המנדט הבריטי והיו למעשה הצגות משודרות בהשתתפות תלמידים.
החבר זליגר: מהתוצאות התברר - כל בת עוזרת במשק הבית. רוב הבנים והבנות מאורגנים במכבי. בפעולות במכבי עסוקים רובם ככולם 5-4 שעות בשבוע. למעשה יותר. רובם מבלים את שעותיהם הפנויות בקריאה. בחוגים שע"י בית הספר עסוקים רובם כ-3-2 שעות. ומעטים יותר (חוג מוזיקלי שהתארגן ביוזמת התלמידים ומתקיים בבית אחד החברים). הרוב קורא עיתון אולם רק חלק באופן קבוע. מיעוט אינו קורא כלל. לרדיו מאזינים כולם. על פי רוב לתכניות הקלות. כדאי לציין שרובם מאזינים לתכנית "הסכת והסכל" (על פי רוב לחלק הספרותי) בהשפעת החוג לספרות כנראה. מכאן נראה שמורה יכול להשתמש בחומר זה בעבודתו בחינוכית וחובה היא על המחנך לעסוק לא רק בעניינים ספרותיים בשעות המחנך אלא גם ובעיקר בעניינים חינוכיים, אפשר ע"י כך לכוון את מרצם של התלמידים לפעולות חברתיות. הייתי משתמש אולי כדוגמה בכלל הצופי: עליך לעשות לפחות פעולה אחת לטובת הכלל במשך היום.
בעיית מיון התלמידים: הד"ר הנרט עורר בהרצאתו אשתקד את בעיית מיון התלמידים. הבעיה קשה כאן במיוחד בגלל המספר הרב של התלמידים שהם בבחינת "קיבוץ גלויות" מבתי ספר שונים בעלי שיטות הוראה וחינוך שונים. גילוי מהותו של התלמיד ונטיותיו יכול להיעשות בהצלחה בשיתופם של כל המורים. כדאי להסתייע באספות ההורים. הסברת אופן העבודה הביתית: כיצד לומדים, כיצד מכינים היא יעילה מאוד בכיתה זו. רבותי, אלה הם ראשי פרקים במסקנותיי. נדמה שתמונת הכיתה ניתנת בזה בקווים כלליים.
החבר שיינפלד: שמעתי בסיפוק רב את פרטי השאלון שעובדו כהלכה, ובלי ספק נפיק ממנו תועלת מרובה. הן מבחינה לימודית והן מבחינה חינוכית, אלא שנראה לי כאן פגם גדול וחסרון שיש למלאו: בעיית המקצועות הריאליים לא הובאה כאן. כמו כן, כדאי היה לטפל בשאלות המסורת. מן הראוי לעמוד על כמה הרגלים נפסדים שהפכו לטבע שני ושהתלמידים הביאום איתם, ולמצא את הדרכים למניעתם ושרושם.
החבר זליגר: זהו רק שאלון מס. א' והשאלונים הבאים יטפלו בשטחים אחרים.
החבר ארצי: נראית לי מאד פגישת המורה והמחנך עם התלמידים אחה"צ. בשעות אלו אפשר לשוחח על עניינים רבים במנוחת הדעת. בטלות המחיצות שבין המורה לחניכיו. שאלות רבות וספקות מותרים. כמו כן, אפשר לערוך מסיבות ולסייע ע"י כך לתיקון חיי החברה של הכיתה, לקירוב הלבבות וכו'. יש לנהוג משנה זהירות ביחוד כאן, ברמת-גן, בשיחות על עניינים פוליטיים. מן הנודעות הוא כי הציבוריות שלנו ברמת-גן כבמקומות אחרים נגועה בחשדנות, בפלגנות וכו'. החיים הציבוריים עכורים בלאו הכי, ומן הראוי למנוע סבוכים נוספים. כמובן שאין המורה בן חורין להיפטר מסבך הבעיות המעסיקות את הנוער ולהפקירן לרחוב. לא כך. יש להימנע משני הקצוות. על המורה לשקול יפה יפה בדעתו ולנקוט בדרכים החינוכיות המתאימות כדי להשיג את המטרה, מבלי שיסתבך בכל הגורמים השליליים שנמנו לעיל. יש צורך במידה גדושה של תבונה פדגוגית.
החבר זליגר: הנני מסכים כי יש לנהוג בתבונה, אולם התעלמות מהשאלות מזיקה. כמו כן, רציתי לעורר את שאלת בחינות המעבר, אולי נוכל לקבל החלטה לבטלן.
פרופ' סטארץ: להלכה טוב היה להגיע למצב זה אולם למעשה אין להגשים דבר זה. אביא כדוגמה את התלמידים לויטה וימפולבסקי. שניהם התקדמו הודות לעבודתם בחופש מכאן המסקנה: אין להרבות בבחינות מעבר, אולם אין גם להימנע מהן.
החבר ארצי: לדעתי יש לפעול בכל המרץ לצמצום מספרים של הנחשלים עד פסח, בעיקר ע"י קורסים וכיתות הכנה, אולם במקרים ידועים ובמקצועות מיוחדים אין להימנע מבחינות מעבר.
החבר זליגר: כדאי היה לעשות סטטיסטיקה של בחינות המעבר במשך 4 השנים האחרונות ולראות לפי זה את יעילותן ולהשתמש בחומר זה כבסיס לדיונים. הוחלט לקבל את ההצעה ולהמשיך את הדיונים בישיבה הבאה. הוצע לחבר ארצי לערוך את הסטטיסטיקה.
בסוף הישיבה מסר החבר ארצי אינפורמציה על העניינים האדמיניסטרטיביים.
תמונת מחזור של המחלקה השמינית (כיתה י"ב) עם המורים
דב הורביץ
, מבוגרי המחזור, נהרג ב-1948 במלחמת השחרור.
יורם מושקט
, מבוגרי המחזור, נהרג ב-1967, במלחמת ששת הימים.
חזרה לעמוד הראשי
דף נחיתה
מאת
smoove
-
דיוור אלקטרוני
הצהרת נגישות