מיינדפולנס, שיח קבוצתי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות דרך זום ו-וואטסאפ. מחקר חדשני שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב רתם אמצעים טכנולוגיים להעברת כלים לשיפור דרכי ההתמודדות עם ריחוק חברתי בקרב קשישים.
המחקר שבוצע במימון הקרן למחקרי קורונה שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ בחן את יעילות התקשורת הקבוצתית ולימוד מיומנויות קוגניטיביות-התנהגותיות להפחתת מצוקה רגשית בשילוב אפליקציות זום ו-וואטסאפ עבור קשישים שנאלצו לשהות בריחוק
חברתי בזמן התפרצות הגל הראשון של הקורונה. לשם כך, חברו חוקרים מתחומי בריאות הציבור, תקשורת, עבודה סוציאלית, גרונטולוגיה, גריאטריה וניהול מצבי חירום, ופיתחו כלי שניתן ליישום גם באוכלוסיות פגיעות אחרות וגם בתרחישים אחרים.
כ-64 משתתפים מעל גיל 65 השתתפו בשבעה מפגשים לימודיים בזום. לקראת ובין המפגשים הללו המשתתפים שוחחו וקיבלו חומרי תרגול בקבוצת וואטסאפ ייעודית. המחקר בחן את השינוי במדדי שלומות של המשתתפים לפני ואחרי הלמידה, ואל מול קבוצת ביקורת.
הממצאים הצביעו שלמידת ההתערבויות הובילה לירידה משמעותית בתחושת הבדידות ובתסמיני דיכאון שאף המשיכה לטווח הארוך. תוצאות אלו מקבלות תוקף נוסף כאשר הן מושוות לקבוצת הביקורת, בה לא חל שינוי באותם מדדים על פני תקופת זמן דומה (ולעיתים אף נצפתה אצלם החמרה במדדים).
״מטרת המפגשים היתה כפולה- לייצר מרחב וירטואלי בו ניתן לקיים שיח קבוצתי, לשתף חוויות וקשיים אישיים ובנוסף, ללמד את המשתתפים לתרגל מיומנויות לשיפור דרכי ההתמודדות כמו הרפיה, שינוי דפוסי חשיבה ומיינדפולנס״ אמרה ד״ר סתיו שפירא, חוקרת ראשית, מבי"ס לבריאות הציבור.
״החלטנו לרתום את הטכנולוגיות הקיימות לרווחת המשתתפים ולאפשר להם ליצור קשרים חברתיים באמצעות אפליקציות. כך גם הצליחו להתמודד עם הבדידות בימי קורונה", הסבירה ד״ר דפנה ישועה-כ״ץ, חוקרת ראשית, מהמחלקה לתקשורת. "באמצעות קבוצת וואטסאפ ייעודית, המשתתפים יכלו לשמור על קשר בין המפגשים הקבוצתיים הפורמאליים. לשמחתנו, הם נמצאים בקשר עד היום דרך אותן קבוצות ואנחנו מתכננות מחקר המשך״.
הנתונים מצביעים על הפחתה ברמות המצוקה הרגשית ושיפור תפיסת איכות החיים של המשתתפים. פרופ׳ אורלי שריד, ראשת המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מדווחת על תגובות חיוביות בקרב המשתתפים המצביעים על התרומה החיובית של טכניקות מיינדפולנס ועבודה קוגניטיבית כגורם המאפשר לקיחת פרספקטיבה והעלאה של שלווה נפשית, רוגע ויכולת להעמיק בשינה ללא צורך בכדורים.
פרופ׳ לימור אהרונסון מבי"ס לבריאות הציבור ומרכז PREPARED לחקר מוכנות למצבי חירום ואסון: ״האינטגרציה בין חוקרות מתחומי ידע מגוונים שהסתייעה במענק מטעם קרן מחקרי הקורונה האוניברסיטאית הביאה לתוצאות בעלות ערך אקדמי ויישומי. אנו מצפים להמשך עשייה משותפת לטובת הכלל״.
ממצאי הפרויקט פורסמו בארבעה כתבי עת:
קבוצת החוקרים השותפים: פרופ' לימור אהרנסון-דניאל וד"ר סתיו שפירא, מבית הספר לבריאות הציבור ומרכז PREPARED לחקר המוכנות, ד"ר דפנה ישועה-כ"ץ, המחלקה לתקשורת, פרופ׳ אורלי שריד- בי״ס לעבודה סוציאלית, ד״ר אלה קון שוורץ- בי״ס לבריאות הציבור, ופרופ' מרק קלרפילד, הפקולטה למדעי הבריאות.
תמונת החוקרות בצוות- פרופ' אורלי שריד, ד״ר דפנה ישועה-כ״ץ, ד״ר סתיו שפירא ופרופ׳ לימור אהרנסון-דניאל. צילום: דני מיכליס